כותרות TheMarker >
    ';

    אש ידידותית

    ארכיון

    מסע בקרוואן פרק רביעי מוניקה השבדית

    23 תגובות   יום חמישי, 30/4/09, 03:50


    מסע בקרוואן  פרק רביעי   מוניקה השבדית


     

    כשהחלטנו על המסע בקרוואן, היה ברור ששבדיה תהיה התחנה הראשונה, כי חלק משמעותי בהחלטתנו הייתה ההבנה שהחיים הם פה ועכשיו. ....... זו היתה הפעם היחידה בה היה לנו יעד מוגדר לתאריך מסויים, מכאן ואילך נשאה אותנו הדרך באשר נלך, לא פעם בהחלטה של רגע.


     

    הנסיעה לפגוש את חברתי השבדית, מוניקה, הייתה הפתיחה הנפלאה ביותר למסע שלנו.

    מוניקה נכנסה לחיי כשהיינו שתינו בנות 13 ומאז היא שם.  לאחר עשר שנים, בפגישתנו הראשונה, היא נכנסה ללב, ועכשיו, לאחר פגישתנו השנייה, שלושים שנה אחר כך, היא לא תצא משם יותר.

     

    הקשר בינינו התחיל במה שנקרא אז: "חברה לעט".

    בימי נעוריי היה מקובל ליצור קשר מכתבים עם בני נוער מחו"ל. זה התנהל בדרך כלל באותו אופן בו היום הילדים הולכים לחוגים: כולם נרשמים, הולכים פעם ראשונה בהתלהבות, פעם שנייה כי צריך, ופעם שלישית עוברים לחוג אחר.

     

    גם אצלנו זה היה כך. כל ילדי הכתה נענו בהתלהבות להצעתה של המורה לאנגלית, לשפר את השפה על ידי התכתבות עם ילדים בחו"ל. כתבו מספר מכתבים....ועברו לחוג אחר. רק מוניקה השבדית ואני, כתלמידות טובות וממושמעות, ממשיכות מאז, לשפר את האנגלית, כבר כחמישים שנה.

     

    רוב שנות ההתכתבות התנהלו באותה מתכונת. מוניקה הייתה שולחת מכתב תשובה מיד לאחר שקיבלה את מכתבי. ואני, עד שעניתי לה, עברו חודשים רבים. לפיכך התפתח במכתביי, עם השנים, דפוס קבוע של פתיחה.  משהו בסגנון: "מוניקה יקרה, אני מצטערת שכל כך הרבה זמן לא כתבתי, אבל זה לא בגלל ששכחתי אותך. אני חושבת עליך הרבה...."

     

    האמת היא שלא הייתה לי שום אפשרות לשכוח אותה, כי בבית היה טריגר מעצבן שדאג להזכיר לי את חובת הכתיבה. זה היה אחי הקטן, שדרך אחים קטנים, היודעים לקלוט את חולשות אחיהם ולהתעלק עליהן, קלט את רגשות האשמה הקבועים שלי כלפי מוניקה. וכך כשהיינו רבים, בערך אחת ליומייים, והוא היה מרגיש שהנה הנה עומדת ידו להיות על התחתונה, היה שולף את משפט המחץ: "ולשבדית, כבר כתבת??"

    עד היום הוא נהנה להגיד לי את המשפט הזה סתם ככה, באותו חיוך מלאכי-שטני שהיה לו בילדותו.

     

    מה כתבנו ילדה, נערה, אשה לרעותה? אני יכולה לשלוף עכשיו את חבילת המכתבים שלה ששמרתי, החל מהמכתב הראשון, ולראות מה התכתבנו. אבל זה ממש לא חשוב. חשוב מה שעבר בינינו בנימים הדקים שבין השורות. וזה מה שעלה וחיבר אותנו כשלראשונה נפגשנו.

     

    שלושים שנה חלפו מאז הגיעו מוניקה וברט בעלה, לבקר אותנו בארץ. ברט, שהיה אז שחקן בקבוצת הכדורגל של עירם, לידשפינג, זכה בזוג כרטיסי  טיסה לחו"ל, בעקבות זכיית קבוצתו באליפות, והם בחרו להגיע לישראל.

     

    כשהאיש ואני אספנו אותם משדה התעופה, לחצנו ידיים. כשנפרדנו מהם, שבוע אחר כך, מוניקה ואני התחבקנו באהבה רבה.

    לא תארנו לעצמנו שיחלפו שלושים שנה עד שנתראה שוב. מסוג הדברים שקשה להבין איך לא קרו, ואין עדות טובה מהם להוכיח עד כמה מהר חולף הזמן.

     

    והנה אנחנו כאן, בשבדיה, כוכב הצפון מוביל אותנו לעבר לידשפינג. שמה של העיר שכתבתי עשרות שנים על מעטפות המכתבים, הופיע לפתע על שלט דרכים, ולצידו מספר הקילומטרים שעלינו לעבור.

     

    הרגע בו ראיתי את המילה המוכרת כל כך על השלט, הוא מסוג הרגעים ההופכים לזיכרון, אותו נמאס אחר כך לנכדים לשמוע.

     

    קבענו עם מוניקה וברט שהם יחכו לנו בכניסה לעיר, ליד המקדונלד'ס. אמנם היו עוד 250 ק"מ עד לשם, אך מאותו רגע בו נכנסה לידשפינג לכתובים, לא הסרתי את עיניי מהשלטים, עוקבת אחר סימון המרחק המתמעט והולך, מתמעט והולך, עד שראיתי אותם עומדים שזופים ויפים, בבגדים לבנים, ומנופפים לנו בצד הדרך.

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/5/09 21:39:

      צטט: קוצבטוסיק 2009-05-05 20:19:14


      נשמע אחלה המסע שלכם.

      אין לי מושג איך ההרגשה לצאת מקונדום, אבל לא לשמוע בקולו כי הוא מזייף ??? מופתע

      וידידים לעט זה דבר נפלא בעיני; בחיי. (רק שאני בכלל מוזרה - מעדיפה {עד היום} עט או עיפרון {אם כי אכן שונאת את גללי המחק} ע"פ המקלדת והמסך המרצד מעליה...) יש לי אפילו מעטפה ענקית עם תכתובת שכזו שכשהנכדים (שיהיו לי פעם) יגלו אותה - YYY חיוךקריצה

      קוצי חמודה

      גם אני אוהבת לקשקש בעט, התנועה הזאת של הכתיבה ....

      ובינתיים את יכולה להעביר את המעטפה הענקית שלך לנכדים שלי, ולהנות מהתגובות!!! בעודך בחיים.קריצה

        5/5/09 20:19:


      נשמע אחלה המסע שלכם.

      אין לי מושג איך ההרגשה לצאת מקונדום, אבל לא לשמוע בקולו כי הוא מזייף ??? מופתע

      וידידים לעט זה דבר נפלא בעיני; בחיי. (רק שאני בכלל מוזרה - מעדיפה {עד היום} עט או עיפרון {אם כי אכן שונאת את גללי המחק} ע"פ המקלדת והמסך המרצד מעליה...) יש לי אפילו מעטפה ענקית עם תכתובת שכזו שכשהנכדים (שיהיו לי פעם) יגלו אותה - YYY חיוךקריצה

        4/5/09 14:40:

      צטט: the nag 2009-05-04 04:05:42

      צטט: the nag 2009-05-01 00:54:04


      מתאר לעצמי שהיה הרבה יותר מתיש להביע את עצמך באותם זמנים כשעוד לא הספיקו להמציא את הרגשונים.

       

       

      היי עפיפית,

      קראתי שוב את התגובה שלי לפוסט הזה, ופתאום הבנתי שאולי היה יכול להשתמע כאילו אנימקנטר ומלגלג - ולא כך היא !!! .. 

      האמת היא שסתם ניסיתי להשתעשע על חשבון הפער בין התכתבויות ארוכות מהז'אנר הישן לבין תרבות הצ'טים וה - SMSסים שמאפשרת לנו (הבטלנים והעצלנים אם להודות באמת) ביטוי עצמי קל ונוח.

      ..רציתי להעלות סמיילי שיתאים לכאן, אבל משהו כנראה דפוק בדפדפן שלי (בכל מקרה אין בקפה מבחר מרשים), תצתרכי להסתפק ב:

       

       

                                                             ~        ~

                                                             0   |   0

                                                                  |

                                                             /____

      מאג מתוק ויקר

      ממש ממש לא נעלבתי, להיפך, ההומור שלך חביב עלי וכל מה שאתה אומר עלי, הכל עליך!!

      טרם הספיקותי להגיב על התגובה שלך, כי לאחרונה אני במרוץ כמו השפן בעליסה בארץ הפלאות.

      ובאמת היום כבר מתכתבים אחרת, לטוב ולרע, למשל, מוניקה ואני כבר לא שולחות מכתבים, אלא מיילים שזה ממש ממש לא אותו הדבר. זה הרבה יותר קצר ותכליתי. אבל סך הכל התקשורת היום הרבה יותר כייפית, הנה ראה את שנינו...

      אז כל הכבוד על הציור! ואני אשתמש ברגישונים שלי (הגיע הזמן שאגדיל את המלאי)

      נשיקהקריצה

        4/5/09 04:05:

      צטט: the nag 2009-05-01 00:54:04


      מתאר לעצמי שהיה הרבה יותר מתיש להביע את עצמך באותם זמנים כשעוד לא הספיקו להמציא את הרגשונים.

       

       

      היי עפיפית,

      קראתי שוב את התגובה שלי לפוסט הזה, ופתאום הבנתי שאולי היה יכול להשתמע כאילו אנימקנטר ומלגלג - ולא כך היא !!! .. 

      האמת היא שסתם ניסיתי להשתעשע על חשבון הפער בין התכתבויות ארוכות מהז'אנר הישן לבין תרבות הצ'טים וה - SMSסים שמאפשרת לנו (הבטלנים והעצלנים אם להודות באמת) ביטוי עצמי קל ונוח.

      ..רציתי להעלות סמיילי שיתאים לכאן, אבל משהו כנראה דפוק בדפדפן שלי (בכל מקרה אין בקפה מבחר מרשים), תצתרכי להסתפק ב:

       

       

                                                             ~        ~

                                                             0   |   0

                                                                  |

                                                             /____ \

        2/5/09 14:29:

      צטט: סנה בוער 2009-05-01 16:55:56

      צטט: עפיפית 2009-05-01 00:26:26

      צטט: סנה בוער 2009-04-30 21:02:41

      צטט: עפיפית 2009-04-30 20:33:08

      צטט: סנה בוער 2009-04-30 17:13:08


      ססססאמו, תמיד במתח יוצאים לפרסומות.

      יאלללה תעבירי קדימה :)

      לא יפה לקלל...

      הספור הבא יהיה כנראה באמת ספור מתח ושוד...

       

       

       

      שלושה חודשים בתאילנד????    



      את חיה את הפנטזיה שלי :)

       

      איפה בתאילנד? (אל תהססי לפרט)

      סנה סנה יקר

      אמנם יש מלך בתאילנד, אבל לא צריך להשתחוות.

      כבר אמרתי שאנחנו מגשימים חלומות של אחרים.חיוך

      אנחנו גרים בצ'אנג מאי.

      ממנה יוצאים קצת למקומות אחרים.

      רוב הזמן חיים שם. 

       

       

       

      ומה עם האיים בדרום?

      הבסיס תמיד צ'אנג מאי

      האיים בדרום בחורף הקרוב.

       

        1/5/09 16:55:

      צטט: עפיפית 2009-05-01 00:26:26

      צטט: סנה בוער 2009-04-30 21:02:41

      צטט: עפיפית 2009-04-30 20:33:08

      צטט: סנה בוער 2009-04-30 17:13:08


      ססססאמו, תמיד במתח יוצאים לפרסומות.

      יאלללה תעבירי קדימה :)

      לא יפה לקלל...

      הספור הבא יהיה כנראה באמת ספור מתח ושוד...

       

       

       

      שלושה חודשים בתאילנד????    



      את חיה את הפנטזיה שלי :)

       

      איפה בתאילנד? (אל תהססי לפרט)

      סנה סנה יקר

      אמנם יש מלך בתאילנד, אבל לא צריך להשתחוות.

      כבר אמרתי שאנחנו מגשימים חלומות של אחרים.חיוך

      אנחנו גרים בצ'אנג מאי.

      ממנה יוצאים קצת למקומות אחרים.

      רוב הזמן חיים שם. 

       

       

       

      ומה עם האיים בדרום?
        1/5/09 00:54:

      מתאר לעצמי שהיה הרבה יותר מתיש להביע את עצמך באותם זמנים כשעוד לא הספיקו להמציא את הרגשונים.
        1/5/09 00:34:

      צטט: עפיפית 2009-05-01 00:27:44

      צטט: בהא 2009-04-30 21:39:41

      כמה  נשאר לכם להגיע לעיר ? 250 ק"מ  לפי מהירות הנסיעה של הקרוואן כנראה נצטרך לחכות הרבה .אולי הצצה לפרק הבא !שתגיעי תשם תקדישי הרבה בתיאור השוודיות :-))

      בבקשה לא להעליב את הקרוואן שלנו, הוא נוסע מהר...

      ובעניין השבדיות, בארץ הבחורות הרבה יותר יפות!!

       

       טוב ,גם לא הזכרתי  מי הנהג !:)

      לא דיברתי רק על יופי , את אמרת :)

        1/5/09 00:27:

      צטט: בהא 2009-04-30 21:39:41

      כמה  נשאר לכם להגיע לעיר ? 250 ק"מ  לפי מהירות הנסיעה של הקרוואן כנראה נצטרך לחכות הרבה .אולי הצצה לפרק הבא !שתגיעי תשם תקדישי הרבה בתיאור השוודיות :-))

      בבקשה לא להעליב את הקרוואן שלנו, הוא נוסע מהר...

      ובעניין השבדיות, בארץ הבחורות הרבה יותר יפות!!

        1/5/09 00:26:

      צטט: סנה בוער 2009-04-30 21:02:41

      צטט: עפיפית 2009-04-30 20:33:08

      צטט: סנה בוער 2009-04-30 17:13:08


      ססססאמו, תמיד במתח יוצאים לפרסומות.

      יאלללה תעבירי קדימה :)

      לא יפה לקלל...

      הספור הבא יהיה כנראה באמת ספור מתח ושוד...

       

       

       

      שלושה חודשים בתאילנד????    



      את חיה את הפנטזיה שלי :)

       

      איפה בתאילנד? (אל תהססי לפרט)


      סנה סנה יקר

      אמנם יש מלך בתאילנד, אבל לא צריך להשתחוות.

      כבר אמרתי שאנחנו מגשימים חלומות של אחרים.חיוך

      אנחנו גרים בצ'אנג מאי.

      ממנה יוצאים קצת למקומות אחרים.

      רוב הזמן חיים שם. 

       

        1/5/09 00:20:

      צטט: taouron 2009-04-30 21:24:58

      קשר כמעט זהה לקשר בינך לבין מוניקה היה

      ביני לבין ריבה צעירה בשם אנאלי אקסלסון

      מן העיר גטבורג. פגשתיה בבנגקוק, בזמן

      המתנה לרישום בסוכנות נסיעות. כשיצאנו

      משם נדברנו להפגש בערב, לשתות משהו

      ביחד, ומי יודע.. אני זוכר את ההמתנה,

      הציפיה למפגש המחודש בערב, ההתרפקות

      על השיחה הקולחת בסוכנות.

         היא לא הגיעה, לא הייתה במקום בו קבענו.

      כנראה אי הבנה..

      טאו יקירי

      ממש קשר זהה, היה לך עם גב' אקסלסון

      למוניקה שלי קוראים גוסטבסון...

      אולי הן אחיות??

       

        30/4/09 21:39:
      כמה  נשאר לכם להגיע לעיר ? 250 ק"מ  לפי מהירות הנסיעה של הקרוואן כנראה נצטרך לחכות הרבה .אולי הצצה לפרק הבא !שתגיעי תשם תקדישי הרבה בתיאור השוודיות :-))
        30/4/09 21:24:

      קשר כמעט זהה לקשר בינך לבין מוניקה היה

      ביני לבין ריבה צעירה בשם אנאלי אקסלסון

      מן העיר גטבורג. פגשתיה בבנגקוק, בזמן

      המתנה לרישום בסוכנות נסיעות. כשיצאנו

      משם נדברנו להפגש בערב, לשתות משהו

      ביחד, ומי יודע.. אני זוכר את ההמתנה,

      הציפיה למפגש המחודש בערב, ההתרפקות

      על השיחה הקולחת בסוכנות.

         היא לא הגיעה, לא הייתה במקום בו קבענו.

      כנראה אי הבנה..

        30/4/09 21:02:

      צטט: עפיפית 2009-04-30 20:33:08

      צטט: סנה בוער 2009-04-30 17:13:08


      ססססאמו, תמיד במתח יוצאים לפרסומות.

      יאלללה תעבירי קדימה :)

      לא יפה לקלל...

      הספור הבא יהיה כנראה באמת ספור מתח ושוד...

       

       

       

      שלושה חודשים בתאילנד????    



      את חיה את הפנטזיה שלי :)

       

      איפה בתאילנד? (אל תהססי לפרט)



        30/4/09 20:33:

      צטט: סנה בוער 2009-04-30 17:13:08


      ססססאמו, תמיד במתח יוצאים לפרסומות.

      יאלללה תעבירי קדימה :)

      לא יפה לקלל...

      הספור הבא יהיה כנראה באמת ספור מתח ושוד...

       

        30/4/09 20:31:

      צטט: שטוטית 2009-04-30 17:06:16


      דש למוניקה:)

      *

      אבל עדיין לא ברור לי אתם מתכוונים לגור בקראוואן לנצח?

      והאם זה באמת יותר זול מאשר לגור בבית שלכם בארץ?

      .

      }{שטוטית

      אנחנו נוסעים בקרוואן שלושה חודשים בשנה.

      את הבית שלנו השכרנו והעמדנו קרוואן-צימר בחצר שלנו, בו אנחנו גרים כמחצית מהשנה, כאשר באמצע בחורף, שלושה חודשים  אנו בתאילנד.

      בינתיים זה סדור נהדר.

      זה פחות או יותר אותם הוצאות כמו בארץ.

      ואמסור את הד"ש למוניקה האהובה, שהיא כאחות לי.

        30/4/09 20:25:

      צטט: עו"דד 2009-04-30 13:05:53


      מחמם את הלב!

      ואני  פגשתי אחרי 30 שנה את הילדה ששלחה לי

      חבילות ומכתבים במלחמת יוה"כ.

      אני מכיר את ההרגשה...

      זה ספור! אולי תספר אותו אצלך, מעניין לשמוע.

       

        30/4/09 20:24:

      צטט: Benj 2009-04-30 08:19:48


      כמה  המילים יכולות לחבר

      נכון, בתנאי שיש גם משהו בין השורות.

        30/4/09 17:13:


      ססססאמו, תמיד במתח יוצאים לפרסומות.

      יאלללה תעבירי קדימה :)

        30/4/09 17:06:


      דש למוניקה:)

      *

      אבל עדיין לא ברור לי אתם מתכוונים לגור בקראוואן לנצח?

      והאם זה באמת יותר זול מאשר לגור בבית שלכם בארץ?

      .

      }{שטוטית

        30/4/09 13:05:


      מחמם את הלב!

      ואני  פגשתי אחרי 30 שנה את הילדה ששלחה לי

      חבילות ומכתבים במלחמת יוה"כ.

      אני מכיר את ההרגשה...

        30/4/09 08:19:

      כמה  המילים יכולות לחבר
        30/4/09 06:14:

      כל כך מדוייק הסיפור הזה עם החברים לעט, עם ההתלהבות הראשונה והימתחות-המסטיקית של הזמנים בין מכתב אחד לשני.

      ואולי לאחיך בכלל הייתה פנטסיה לגבי השבדית שאחותו תביא לו?

      גם לרעייתי הייתה חברה-לעט, גרמניה דווקא, עד שיום אחד הגיעה הגברת ארצה, אחרי שאנחנו כבר היינו נשואים והקשר בינן נותק לשנים ארוכות, והיא (הגרמניה) באה בלווית בעלה ששמו... אדולף.

      זה לא החזיק מעמד מעבר לזה, בבית שסבל כל כך הרבה מהשם המסויים.

      פרופיל

      עפיפית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות