הוא פשוט שריונר לא פחות ולא יותר....

לא בגלל עיני התכלת התאהבתי דוקא בו

גם אינני מתפעלת מגובהו ומרוחבו

לא בגלל צחוקו הפרט הפורץ כל לב נשי

הסיבה ודאי אחרת גם אם זה נשמע טיפשי.....

בגיל 18 התגייסתי.

שירתתי בשריון אי שם בסיני (כן... כן... אני הדור שהחזיר את סיני).

פטריוטית.

בדרום אותו פגשתי על הטנק בלב מדבר.

זה היה לפני שנים רבות ובכל זאת,

שם נתן לי את הכובע ולקח את לבבי...

גאוות יחידה, נשארת לנצח

תמימות נעורים.

מרנין נפש. 

אתמול היה מצעד ברשת ג' שנקרא "גאוות יחידה".

דירוג של כל שירי יחידות צה"ל.

לי זה היה מרגש. זה בהחלט עושה לי את זה, הפטריוטיות.

השיר של השריון הגיע למקום השני והמכובד.

הייתה לי גאוות יחידה.

גולני שלי הגיע למקום הראשון.

מה שתפס לי את הלב אתמול,  היה דוקא שיר שלא הכרתי,

המנון הצנחנים. שיר של רמי קלינשטיין.

כל הזמן צנחן,

כל הזמן מוכן, כל הזמן אדם.

מאז ולעולם.

כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם.

לקראת החול החם, לקראת הנעלם. 

רואה מאין באתי ולאן אני הולך.

לא רק מטרה, יש גם דרך

לומד להבחין בין אלף הדברים 

ותמיד נאמנות היא הערך.

קשוב ואנושי פתוח וחופשי

בליבי ובראשי.

שיר מקסים, שקט.

מזמינה אתכם לשמוע ולהכיר. 

קצת פחות מהפטריוטיות הישנה הנאיבית..

קצת יותר ערכים של היום.

המחשבה היתה שזה יכול להיות

ההמנון של הגן שלי ושל הצנחנים ושל כל אדם

גם.

אהבתי והתרגשתי.