כסוכנות חשאיות לכולנו יש רישיון להרוג. בדרכנו הנכלולית אנחנו יודעות איך רוצחים בדממה, בנון שלנטיות, בלי להשאיר סימנים. אנחנו בורחות מזירת הרצח מתופפות על עקבי סיכה, מחזירות למקום קצוות שיער מורדת, טופחות טישו מעודן על מצחנו הלח, לוקחות נשימה וחוזרות למפקדה.

בימים בהם M (הבוס הסמי מקריח והנשוי עד חורמה שלנו)שולח אותנו לבצע משימה אפורה במדינת שביזות עלית אנחנו יודעות שהוא בעצם שלח אותנו להתנקש באופנת הסתיו - אביב בזארה. אנחנו פוסעות לחנות ולרגע לא שוכחות שמאחורי החיוך המולבן של המוכרת עומד שליח ממנצ'וריה. קוד ההפעלה - 4580.  

ארבע - חמש - שמונה - אפס אנחנו לוחשות בפה קמוץ. מיד מוגשות לנו 3 חולצות וזוג מכנסיים ששום משימה לא תהיה מושלמת בלעדיהן.  הגויה מונחת בשקית השחורה (הלוגו של זארה רק כדי לבלבל את האויב) ואנחנו נושאות אותה חזרה למפקדה. אנחנו מדווחות על פציעות קלות, שריטות קטנות מהתווית ומחנק בגרון (גז עצבים שלא הכרנו?? חייבם לדווח ל M!). הגויה מונחת בארון הקבורה. הפעם היחידה שהיא תצא משם תהיה לאחר שאגת  ה

 Here I cooommme של חמורו של המשיח,  כיאה לגוויה עשויה מלייקרה אדומה שמתאימה רק לסוכנת חשאית ממדינת האויב שנראית בדיוק כמו שאנחנו רוצות אבל לא.

למשימה הבאה הוא יוציא אותי אובר מיי דד בודי! 

Yea right, מחייך לעצמו M מתחת לשפמפם הנוער ההיטלראי שלו ומנפנף בקטלוג של מנגו על פרצוף האוגר הגמדי שלו.

 4580 הוא התחתונית שלנו עם הכנפיים כל פעם שאנחנו מדממות מהנשמה. הוא האגד המדבק שלנו כל פעם שאנחנו שורטות את הלב עם אירוע מוחי שיכול ללבוש צורה של כל תסכול, אכזבה או בגידה.  4580 נותן לנו להרגיש חמושות, נועזות, קלות דעת אבל מסוכנות. ו... כן, הוא גם בא בזהב.

אנחנו תמיד נפסיד במותחן הזול הזה כי הסוכנת החשאית השנייה - הנמסיס שלנו - לא משתמשת בזהב. היא קונה הכל  עם חיוך צחור שמתקן את כל הלוק של השמעטס שהיא לובשת. 4580 אף פעם לא גרם לנו להביא למפקדה משהו שבאמת רצינו. שבאמת היינו צריכות.

מנהל הבנק שלנו לא אשם. למחלה שלנו פרוקטולוג כמוהו יכול לשים תיקון זמני. התיקון השלם יכול להיות משהו שנשים כל כך עלובות בו. פירגון עצמי. אבל אפשר להתפשר על המסוקס. אם רק הייתי יודעת מה הקוד הסודי שלו...