אני נפרדת ממך....באהבה כל כך גדולה.

כל כך הרבה שנים לווית אותי. היית איתי.

ברגעים הכי טובים. ברגעים הכי קשים. תמיד היית. לעולם לא אשכח לך את זה.

לווית אותי בנאמנות כמעט 15 שנים. מה לא עברנו יחד? היית איתי תמיד.

אחרי אוכל, אחרי סקס, סתם ככה בבוקר, סתם ככה בצהוריים, סתם ככה בלילה לפני שהשינה, היית איתי ברגעים משמחים, היית איתי ברגעים קשים, היית איתי כשבכיתי מלב שבור, היית איתי בצבא, היית איתי אחרי, עברת איתי לילות של נדודי שינה, בילינו יחד כמעט בכל מקום אפשרי, נסענו יחד לחופשות, אפילו לחו"ל נסענו יחד. היית איתי בחתונה. היית איתי שנייה לפני הלידה.

כל כך הרבה קפה...כל כך הרבה מסעדות....כל כך הרבה תיקים החלפנו לך...

היו פעמים שניסיתי לעזוב אותך.

פעם אחת לטובת החיוך של רופא השיניים שלי.

פעם אחת לטובת החיוך של אהבת חיי.

פעם אחת לטובת החיוך של רותי הפקידה מהבנק!!!

זה לא עזר. את נצמדת אליי בכוח, ומסתבר שגם אני אלייך.

הגיע הזמן להיפרד, סיגרייה אהובה שלי. ובמילות פרידה אלו אני רוצה להגיד לך גם תודה.

תודה שעזרת לי להסתתר מאחורי העשן שלך בהרבה רגעי מבוכה.

תודה שעזרת לי לעבור התמוטטויות עצבים - אני אישה!!!

תודה שליווית אותי לדייטים הזויים.

תודה שקיבלת אותי בחזרה. גם אחרי שעישנתי אחרות.

תודה שהתגנבת איתי לשירותים / לחצר / לרחוב....כדי לעשן בסתר

תודה שהמתנת בסבלנות..בתורים ארוכים...

זהו. החלטתי שאני לא זקוקה לך עוד. לא. לא החלפתי אותך באחרת. אני רק מרגישה שאני מספיק חזקה עכשיו כדי לחיות גם בלעדייך.

אני גם מרגישה שהחברה שמיצרת אותך עשתה כבר די והותר כסף על חשבון הרומן בנינו.

גם החברה שמייצרת מצתים. גם החברה שמייצרת נרתיקים. גם החברה שמייצרת...

זאת יופי של סיטואציה לומר לך אהובה...

זאת לא אני. זו את.