צטט: סקובייי 2008-10-31 14:09:05
מחול אל חול-על סדרת העבודות-בדיונות-דיוקן עצמי מחול אל חול: על צילומיה של עירית שמלי טייבר
גופה הערום של האמנית נעלם ברגע שהוא עולה ומופיע. נטול ראש, הוא נסוג אל תוך האלמוניות חסרת הפנים. שלמותו קטועה ע"י המסגרת או כיפוף גפיים הנהפכים לגדמים. עורו מתגלגל אל החול הנשפך או השפוך עליו. צורתו מצטעפת בבד חצי שקוף. ובמקום ערוותו, מבט הצופה נתקל בפסל ראש של האלה אתנה המביטה חזרה במבטה נטול העיניים. האלה אפרודיטה, הידועה יותר בגלגולה הרומאי כוונוס, היא הדמות המצטלמת בגופה החי של האמנית. והיא מצטלמת כהתגלמות פרגמנט פיסולי, כי עולמה של האלה, יוון העתיקה, מדבר אלינו בשפת "פרגמנט יווני": פסלים נטולי ידיים או רגליים, אפים שבורים, ראשים שניתקו מהגוף. אחד הייצוגים העילאיים של ארוטיקה נשית בשלמותה, אפרודיטה מתגלה לנו כגוף נכה, לא שלם, נייח, פרגמנט ששקע בחולות הזמן. החול ממשיך להישפך ולהיערם גם כאשר לוחצים על כפתור המצלמה וקמים לתחייה כמו עוף החול, מחליפים את כיוון הזמן, חזרה לעכשיו, לרגע זה. כי הפרגמנט חי לגמרי: אפרודיטה רוקדת, רצה, נשכבת, מתרחצת בחול, מחממת בחום חלציה את ראשה הקר של אתנה ("אחת משלושת האלים שאפרודיטה לא הצליחה להכניע"), ואולי נותנת לחוכמתה לצנן את בערת תשוקותיה. גופה הענוג מתגלה במלוא חושניותו: החלום הרטוב של כל פיגמליון. האמנית היא גם פסל הגוף וגם גוף הפסל; הדמות והדימוי שלה לפותים זו בזה עד לא ניתן להתירם. הבד, החול, והגוף כמו קיימים באותו רצף חזותי; הגוף מקבל שקיפות של בד; החול הנשפך על שדיה של אפרודיטה מצטייר כווילון; העור החי מתגלה כחול; קווי שיער בפסל של אתנה מהדהדים בקווים גליים של הדיונות; היד שנגדעה ע"י תנועה מהירה מדי של הזרועה ביחס למהירות הצמצם נשארת בצילום כדימוי רפאים של חול במעופו או בד מתבדר ברוח; גרעיניות של חול מיישרת קוו עם גרעיניות של הדימוי המודפס; הבד שבצילום מודפס גם הוא על בד. גופה של אפרודיטה והייצוג שלה בחומר ובדימוי המתזגו. והראש המנותק עשוי שיש לבן של אלת החוכמה? הוא מונח בחיקה של יריבתה, ספק ראשו על תינוק היוצא לאור, ספק כיסוי ביישני של ערוותה .עלה אתנה...
יז'י מיכלוביץ' –ירושלים אמן.כותב על אמנות.מורה -בצלאל"