מהו גורם לספורטאי להיות טוב יותר, האם מדובר בכשרון או באימונים מובנים וממושכים?

ג'וש גורדון מבוסטון רץ ריצות שטח בימיו בקולג', לפני שהפסיק לרוץ לחלוטין והחל לשחק בייסבול. שש שנים מאוחר יותר, ב-1999, הוא החליט, כמעט כשעשוע, לרוץ את מרתון בוסטון. הוא נצמד לתכנית כדי ללמוד איך לרוץ ריצות ארוכות, תהליך שכלל העלאה הדרגתית של אורך הריצות שלו והתמקדות במרחק, לא במהירות. הוא סיים את המרתון בקצת יותר מארבע שעות, זמן לא מהיר במיוחד לגבר בן 24, אבל הוא השיג את המטרה שלו.

וכך הוא מצא את עצמו חוזר לריצה, משתתף בתחרויות קצרות יותר, 5 ק"מ ו-10 ק"מ. הוא ניסה להתאמן לבד, אבל לא הצליח במיוחד, עד שהחליט להתחיל להתאמן לקראת מרתון באופן רציני ומוקפד והצטרף לקבוצת ריצה בבוסטון. הוא הלך לאימוני איצטדיון עם מאמן פעם בשבוע,יצא ל- 4-6 ריצות ארוכות לאורך מסלול המרתון, עם מאמן ועם קבוצה של רצים מקצועיים ומוכשרים.

מלהיות רץ ממוצע, הוא הפך למישהו שמגיע ראשון במירוצים, או לפחות מגיע במקום טוב מאוד. הוא התאמן ורץ במרתון בוסטון בשמונה השנים האחרונות, מהר יותר בכל פעם. במרתון האחרון הוא קבע זמן של 2:39:04, מקום 161 מתוך 23,000 רצים. השיא האישי שלו, למרות שהוא רץ עם שפעת והרגליים שלו התכווצו במהלך הריצה.

מר גורדון גילה שאימונים, אם הם נעשים בצורה נכונה, הם משפרי תוצאה אולטימטיביים, בעלי השפעות שמגמדות את השפעות הסמים הלא-חוקיים כמו אי.פי. או, כמו גם מעוררים חוקיים כדוגמת קפאין.

עדיין, כך נדמה, מעט מדי ספורטאים בוגרים מתייחסים לזה ברצינות ומעט יותר עושים זאת נכון. פיזיולוגים של המאמץ ומאמנים אומרים, שמרבית האנשים שרוצים לרוץ, לשחות, לרכוב או לחתור מהר יותר, או להשתפר בכמעט כל ענף ספורט, אינם מעריכים את מה שניתן להשיג באמצעות אימון, ואינם יודעים איך עושים זאת.

לאדם ממוצע שרוצה להשתפר אין כנראה תפישה נכונה על הנושאים הללו. אם המטרה שלכם היא לסיים, צריך לרוץ מספיק, כך שתוכלו לסיים את המרחק. אם המטרה שלכם היא להיות מהירים יותר, תצטרכו להתאמן.
יש תכניות אימונים בכל מקום - ירחונים, ספרים, אינטרנט. בסופו של דבר, פיסיולוגים אומרים, מרבית האנשים צריכים ליווי בקבוצה שיש לה מאמנים מומחים, או בעזרת מאמנים אישיים.

אימונים דורשים מחוייבות ארוכת טווח ורבים הפורשים בדרך. מאמנים אומרים שמה שמבדיל בין ספורטאים טובים לספורטאים בינוניים הוא אהבת האימונים עצמם. כל ספורטאי ענק שמשיג משהו, איפושהו, צריך לאהוב גם את האימונים.

וזה לא שכשרון אינננו רלוונטי לדיון. ספורטאים מוכשרים אמיתיים יצליחו, בלי להתאמן, יותר מהרבה אנשים ממוצעים שמתאמנים. אולם רובנו אינם שייכים לממלכת יחידי הסגולה, ועבורנו אימונים יכולים להיות ההבדל בין תוצאה טובה לתוצאה עלובה.
מי שרץ, אבל לא מתאמן, יכול לרוץ מירוץ 5 ק"מ בקצב של 4:40 לקילומטר. אם הוא יתאמן במשך 6 חודשים, הוא יכול להוריד את הקצב ל-3:50.

ההשפעה הגדולה היא על אנשים שאינם מאומנים. התוצאות של ספורטאי עלית מגיעות קרוב מאוד לקצה הגבול, אין המון מקום לשיפור. אולם אפילו מתחילים מגיעים לישורת בתוך שישה חודשים, פחות או יותר. לאחר מכן, הישגים אמיתיים ומשמעותיים קשים להשגה, ואם כמות האימונים ואיכותם יורדת, יש לצפות לרגרסייה גם בתוצאות.

רבים מגלים שהם צריכים תוכנית עם מאמנים מנוסים כדי להצליח. אומנות האימון היא לשמור שהספורטאים יישארו באיזון עדין, למתוח את הגוף שלהם כדי לעשותם חזקים יותר אבל להרפות לפני שהם נפצעים.
מהו מצב שיא? צעד אחד לפני שנופלים מהצוק.

לא משנה כמה טובה תכנית האימונים וכמה מעולה המאמן, פציעות הן הכל מלבד רצויות. ברגע שרוצים להתחיל להתחרות מקבלים את הסיכון שבפציעות. זוהי החלטה שאנשים מקבלים, וזוהי, כנראה, החלטה טובה, כך טוענים רופאי ספורט ומוסיפים ואומרים שאימונים אינם לחלוטין בלתי מזיקים.

איזה אספקטים פיסיולוגיים ניתן לשפר?
אימונים משפיעים גם על היכולת של הלב לשאוב דם וגם על היכולת של הגוף לנצל את הדם שהוא מקבל. ניתן להתאמן בענפי ספורט אחרים במטרה להעלות דופק ולווסת את אופן שאיבת הדם של הלב. אולם כדי לשפר את יכולת השרירים להשתמש בדם הזה, יש להתאמן בענף עצמו.

כך שאם אתם מתאמנים בריצה, צאו לרוץ.

מתורגם ומעובד ממאמרה של ג'ינה קולטה בניו יורק טיימס