הבדידות הכי קשה היא תמיד על יד החלון הפתוח לרוחה לעולם שבחוץ החור במנעול שמסתיר את הסוד המחשבות הרעות שאוחזות בישן הציפייה שאין לה קץ ואין לה תכלית המתח המרעיד את הלב ביבבת נכאים ומחליף משב רוח קיצי לחולם בהקיץ
לא פס קל מאהב מפריז לא ישראלי מיוזע שנקלע למטוס במקרה ואהב אותך ברומא יכולים לעמעם את הכאב "אהבתי בפריז וגם ברומא" את כותבת לי בגעגועים "רקדתי טנגו בבית קפה על גדות הסין. ליד סנטה מריה דלה ויטוריה התעלסתי באהבים לצלילי פעמונים. בנסיעות הרגשתי כמו כוכבת בפילם נואר "
הבדידות הכי קשה היא תמיד על יד ליד החלון ליד במנעול ליד החלומות ליד האהבה ליד המאהב ליד הבעל באוטו באוטוסטראדת הדמיונות בבכי בצחוק הבדידות הכי קשה היא של הרץ למרחקים ארוכים שמקשיב רק לפעימות לבו |