היכולה את לאמוד את המרחק בין שני כוכבים בלילה אפל. היכולה את להחליף מילה עם מי ששכח לדבר. אני מסרתי לך את כל הדברים נתתי לך לגעת בבדידות שלי, ביקשתי לשתוק עם שתיקותיך, לקחת חלק עם הריק הזה.
מכל הבתים נשאר רק תשבץ של אור מכל הדלתות המוגפות נותר רק המפתח היכולה את עכשיו להציל אותי מלרחף בחוץ, לפתוח לי פתח להתכרבל בתוך גופך
הישענות הכפויה הזו לא מניחה לנו האור רופס מגיה אדישות עד מחנק אני שוכב מחותל בשמיכות כמו תינוק לא מסוגל להביא אותך לידי נפוץ כל האשליות |