בבוקר, החלטתי שמספיק עם החגים והחגיגות

הטקסים והעצבונות,

הזלילות וההשמנות.

די.

צריך טיול.

ובגלל שאי אפשר לארגן כזה, לחו"ל, משעה לשעה, 

החלטתי לצאת לטיול פה.

בתל אביב.

התחלתי את הבוקר כאילו בפאריז.

בקונדיטוריה של דלאל, בנוה צדק. 

איזה קפה. איזה מאפה נפלא. 

טרי. מוצג כהלכה.

אם אטמתי את האזניים, ממש יכולתי להרגיש  את המארה בחוץ.

נו טוב....לא ממש. אבל היה כייף...

ואחר כך, הים - כמובן. עם יפו היפהיפיה באפור וכחול - לרגע הייתי בספרד או בקזהבלנקה או באחת מערי החוף האחרות של צפון אפריקה. 

ואז - ברגל דרך שדרות רוטשילד המפונפנות, הישר אל המשכן לאומנויות הבמה.

קצת בית אריאלה, כדי לבדוק מה חדש ולהרגיש כמו במנהטן, רק בלי האריה שלפני המבנה הענקי של הספריה הציבורית.

ואחר כך, בשביל שיהיה גם טיפ'לה לונדון, קצת מוזיאון תל אביב ודי. מספיק.

ומה אז _ 

על "חדר אוכל" שמעתם כבר?

 שווה ביותר. גם לחוש הטעם וגם לכיס. 

ועכשיו - אני צריכה להחליט איפה לבלות את מנוחת הצהריים שלי,

עם רוח קלילה, מלטפת, לפני שאגיע להחלטות הקשות לגבי העיר שבה הייתי רוצה לבלות את הערב. 

ברגע זה, מחפשת לי מקום קרוב, וכמה דקלי קוקוס, עם איוושה כמו בקופיפי, תאילנד. או אולי רחש של גלים, כמו בקי ווסט, פלורידה.

  ממש כייף....