הפרוייקט פרחים מן העתיד התפרץ מתוכי ממקום של רעב, של תשוקה גדולה. בעבודתי בחומר אני שמה דגש ראשון על מיחזור: בעיות

אקולוגיות מטרידות אותי מאוד ובבחירתי את חומרי העבודה איתם אני יוצרת אני מנסה לתת זוויות ראייה חדשות על חומרים "ישנים", חפצים

שיצאו מכלל שימוש, חפצים שנעזבו בצידי הקידמה שמצאה להם תחליף טוב יותר, מתקדם יותר: העץ מפנה מקומו לפלסטיק, הפלסטיק מפנה

מקומו לסיליקון וכן הלאה. המיחזור בעבודות שלי פועל בכמה רבדים. הראשון הוא כמובן המיחזור הפיזי, החומרי. מתוך המיחזור החומרי אני

מבקשת לפתוח אפשרויות ראייה חדשות על דברים: האובייקטים בהם אני משתמשת כחומרי עבודה עוברים שינוי מהותי. כאשר השינוי

הזה מתרחש, על הצופה לקבל עליו את שינוי המהות שנעשה באובייקט: אני דורשת מהצופה לראות דבר חדש מתוך אובייקטים שהוא מורגל

בהם, אני דורשת מהצופה לראות אחרת. זהו מיחזור תפישתי, שימוש חוזר וחדש בתודעה.

מקובל להתייחס בפסימיות גדולה למצב האקולוגי של כדור הארץ. הנזק שעוללנו נראה מהיר מידי וגדול מידי מכדי שמנגנוני ההרמוניה הטבעיים

יתגברו עליו "בזמן". האיום על כל צורות החיים הקיימות גדל מידי יום. יערות הגשם נכחדים במהירות גדולה פי כמה מקצב ההיכחדות הטבעי

שלהם, ואיתם ניכחדים מינים רבים של בעלי חיים וצמחיה. ברחבי העולם נעשים מאמצים למיחזור פסולת תעשייתית ובייתית, מיחזור דשנים,

סילוק נכון של פסולת, שימור קרקעות ועוד. עדיין יש בידינו את הזמן, הגלים הגדולים והראשונים של ההיכחדות רק מתחילים להציף את כדור

הארץ, עדיין נוכל להציל מיליוני מינים. בחלקנו נפלה ההזדמנות לתמוך בזכות לחיים של חלק נכבד מהמינים ולהגן על כוח היצירה של

האבולוציה עצמה.

לפני כמה חודשים קראתי מאמר של החוקר והמדען ג'יימס לאבלוק, המאמר הציף אותי בתקווה כלפי גורל כדור הארץ, תקווה שאני מבקשת

להעביר הלאה בפרויקט פרחים מן העתיד. המאמר נתן לי זווית ראיה חדשה על כל נושא המיחזור. הזיהום האנושי פועל בטווח של עשרות

ומאות שנים, קנה המידה של יכולתו של כדור הארץ לשמור את עצמו בשיווי משקל פועל תוך מיליארד שנים. אנו עלולים להיפגע באופן חמור,

אמת מפחידה...אך לאבלוק מעלה טענה שכדור הארץ אינו זקוק לתכנון מראש על מנת שהתוצאה הסופית של האבולוציה תהיה הרמונית:

כדור הארץ חי.

מרחבי כדור הארץ העטויים בחיים נקראים בשם הכללי "ביוספירה" . המונח משקף ניסיון לחשוב בראש צלול אודות החיים בשלמותם.

הביוספירה היא העשירה, המגוונת והמסובכת ביותר מכל הספירות עלי אדמות. היא כוללת כחמישה מיליוני מינים שונים של חיות וצמחים שרק חלק קטן מתוכם נחקר וכונה בשם. היא כוללת אורגניזמים עתיקים, חד תאיים, בקטריות שאינם בעלי חיים או צמחים ואינם נראים לעין אלא בעזרת מיקרוסקופ, אולם מספרם העצום מעניק להם כוח אדיר והשפעה עצומה על העולם.

החיים מעצבים את כדור הארץ, וכדור הארץ מעצב את החיים. הם קשורים יחד בקשר הדוק ופועלים בהרמוניה.

כדור הארץ חי. כל כדור הארץ הינו ביוספירה. כוכב הלכת פועל כאורגניזם אחד, שומר באורח תת מודע על התנאים האופטימליים לחיים.

גופותינו שלנו למשל, מקיימים את עצמם בטמפרטורה שאינה קרה מידי או חמה מידי, הם עושים זאת בעזרת מיגוון של שיטות אוטומטיות המצויות מתחת לרמת המודעות, גופותינו מפעילים מנגנונים מסובכים שההזעה בחום(המצננת את העור בתהליך ההתנדפות) והרעידה בקור(שמחממת את הגוף בתהליך שיחרור האנרגיה מהשרירים) הן הדוגמאות הברורות ביותר מביניהם. תהליכים אלה הם חלק מההומאוסטאזיס שלנו- יכולתו של גופינו לשמור את עצמו בשיווי משקל למרות מיגוון זעזועים מן החוץ. גם כדור הארץ הוא הומאוסטאטי ומסוגל להפעיל מנגנוני בדיקה ואיזון יעילים למשל, אחרי היווצרות השמש התאזנה השמש בכשליש מחומה היום, אחר כך עלתה לאיטה לרמת החום הנוכחית ובכל הזמן הזה לא התחמם כדור הארץ יתר על המידה- בדרך כלשהי הצליח לשמור על הטמפרטורה האופטימלית לקיום חיים.

דברים רבים הסתדרו בצורה הטובה ביותר מכדי שנוכל לייחס אותם למזל. משך יותר משלושה עידנים המשיך כדור הארץ להיות סביבה מתאימה לחיים. מסוכן לטעון שכדור הארץ דואג לעצמו, אך אלה הם פני המציאות. הזיהום האנושי מתקיים בתוך מערכת הרמונית אדירה.

בעקבות המאמר התחלתי לראות את הפסלים שלי בצורה חדשה. התחלתי לראות בחומר את האפשרות לחיים שבו. בפרוייקט פסלים של פרחים, חרקים, בני אדם. הפסלים מורכבים ממיגוון עשיר של חומרים, שהדומיננטי ביותר הוא הפלסטיק. לפני קריאת המאמר ראיתי בפרחי הפלסטיק שלי קריאה נואשת למיחזור, היום אני רואה בפרחי הפלסטיק אפשרות אמיתית למיחזור אחר. החיים על כדור הארץ נעים במחזוריות. כל מה שקיים זז במעגלים. ההרמוניה המעגלית הזו היא שתציל אותנו. ההשראה שלי היא החיים עצמם ואני רוצה להעביר את ההשראה הזו הלאה. אני מאמינה בכוח של החיים, בכוח של כדור הארץ לדאוג לעצמו ולהתגבר בצורה יצירתית על כל משבר אקולוגי. כדור הארץ כבר התגבר על בעיות של רעב עולמי וזיהום אוויר לפני מיליוני שנים, בעזרת מחזור החיים. החיים מעצבים את תנאי המחייה, לפיכך אם זיהמנו את האוויר, את המים משהו עתיד לצמוח מהזיהום הזה, ולאו דווקא משהו שלילי כמו שנהוג לחשוב. הפלסטיק מקורו בנפט גולמי, נפט גולמי מקורו בפחם, הפחם הוא עץ: משהו במחזוריות הזו נראה לי נכון, טבעי. פרחי הפלסטיק שלי נראים כאילו הם "צומחים" בסביבה הטבעית להם, הסטודיו שלי מקבל צורה של ג'ונגל טרופי והעין מקבלת את הפרחים האלה בטבעיות. השפה החומרית של עבודותי מקבלת אישור מהטבע עצמו, הפרחים והחרקים מקיימים ביניהם דיאלוג . הפלסטיק שאני מכופפת באמצעות חום נראה כאילו הוא יכול למצוא את מקור החום שלו לבד ולהתכופף בעצמו לפי צרכיו.

אני למעשה קוטפת פרחים שעדיין לא נבטו על האדמה הזו, אני מאמינה גדולה בפרחים האלה.