אני מניחה שלכל אחד יש כמה שלדים בארון. וכל אחד סוחב איתו את הארון הזה לכל מקום שהוא הולך ובכל דבר שהוא עושה. כך גם במערכות יחסים. כל אחד מגיע לתוך הקשר עם הארון שלו. קצת כמו לעבור דירה רגשית. ואז, כשרבים או כשיש סיטואציה שבה צריך להגיב לבן הזוג, פתאום מתעופפים להם ברחבי החדר שלדים ושדים, כאלו שגורמים לך להגיד דברים שלא ממש התכוונת לומר או לעשות דברים שלגמרי לא קשורים לבן/בת הזוג אלא רק אליך ולשדים שלך. הכל בגללם. וככה מתנהלים קשרים. בן, בת, שלדים שלו, שלדים שלה. וכולם מכירים אחד את השני. לי יש חדר ארונות. הבעיה בחדר ארונות היא שהוא מחובר לבית. וקשה נורא לגרור אותו. כבד לי. לפעמים נדמה לי שיותר קל להשאר בבית עם השדים שיארחו לי חברה מאשר לסחוב את כל הכובד הזה ממקום אחד לאחר. ומי בכלל אמר שנוכל לגור כולנו יחד? יהיה נורא צפוף.
|
mitzi _g
בתגובה על מפוטרת מפוטרת מפוטרת
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
רפאל,
הנה חיוך בשבילך
נושמת הכי עמוק שאפשר.
גוף ונפש, נפש וגוף. אחד הם.
פיזי ורוח, רוח ופיזי. אחד הם.
תתחילי בלסדר את הארון שבחדר,
מעצמו יתחיל גם להסתדר הארון שאיתך.
ובנפש פתאום יהיה מקום לעוד אחד.
שלדים שלדים,
פעם היינו אנשים במערכות יחסים . . .
ואז זה נגמר . . . בגללו או בגללה . . . וזה לא משנה בגלל מי או למה . . .
בהתחלה העור דהה ואז בא היובש ולבסוף ההתפוררות.
ואנחנו לא זוכרים ולא רואים את הדמויות ואת הרגשות כי הכל כבר מת ועבר . . .
והחכמה שבחיים היא לחיות את הרגעים את אלה שכרגע
לא לחשוב על העבר ולא לתכנן את המחר...רק כך ורק בעוצמה
כי ישנם חיוכים מלאים בהווה,יש עם צביטה מן העבר ויש עם כמיהה לעתיד . . .
והחשוב ביותר זה . . . . לנשום כן, לנשום עמוק . . . ולחייך....
אוהבים אותך אליס (והיפוך אותיות על פי השמיעה: סעי אל)
יש בנאדם שהעבודה שלו/ה היא לעזור לך להיזכר שהשלדים היו פעם אנשים, וגם היום יש סביבך אנשים דומים להם במידה כזו או אחרת.
את לומדת להבין שמיותר להיסחב עם ערימת שלדים כשאת יכולה פשוט להכיר אנשים שיודעים טוב מאוד לסחוב את עצמם וגם אותך מדי פעם...
הארון יהפוך לפאוץ' או תיק קטן ויהיה לך יותר נחמד להסתובב בלי להרגיש שאת במעין מעבר-דירה מתמשך.
שיהיה לך בהצלחה
הבעיה שלי היא לא הארון שלו, אלא שאני מתה מפחד מהארון שלי עצמי.
אני היא זו שלא מסוגלת להביא את הארון שלי לתוך מערכת יחסים. הוא נשאר בחוץ עד שאי אפשר יותר ואז במקום שהארון יכנס, אני בוחרת לפעמים שהבנאדם ילך.
אני אמות מפחד ותשוקה."