| מַשֶּׁהוּ נִפְרַם בְּטֶרֶם נִרְקַם כִּתְפִלַּת גֶּשֶׁם מְסֹרֶבֶת כְּמוֹ שֵׁפֶל לְלֹא גֵּאוּת.
בְּהִצְטַלְּבוּת דַּקָּה כִּנְיָר רְאִיתִיךָ לְהֶרֶף זִהִינוּ סֶדֶק לְחַלְחֵל דַּרְכּוֹ. פִּסּוֹת זִכָּרוֹן מַבְלִיעוֹת קְרִיאָה כּוֹשֶׁלֶת וּמַבָּט לְבַדּוֹ יַסְגִּיר פִּרְפּוּרֵי לֵּב.
לְעוֹלָם לֹא תֵּדַע טַעַם שִׂפְתוֹתַי צְחוֹר עוֹרִי כַּחֲבַצֶּלֶת רַכּוּת אַהֲבָתִי
אֲנִי בְּמַעֲרֻמַּי - אַתָּה לָבוּשׁ טוּקְסִידוֹ.
. |
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה לכל המגיבים.
נעמתם לי מאד,
לולה
*
הופתעתי לקרוא את שירך היפה.
אהבתי במיוחד את החלק הראשון שהוא מקסים.
כל אחת שאני פוגש רוצה חבצלות
ועונתן כה קצרה
http://cafe.themarker.com/view.php?t=634791
המילים שלך נהדרות
העדינות השקופה כמעט,
כמו העצב המשוך לאורך כל השורות
מעפיינת את היצירה
[שקראתי בהנאה מרובה, יש לאמר}
"משהו נפרם בטרם נרקם / כתפילת גשם מסורבת"
בהצטלבות דקה כנייר - יוצא מן הכלל !
למעשה, כל שורה ושורה יכולה לגלגל במחשבתי
הנחרצות של "לעולם לא..."
וההבדל החריף בין הדמויות שבא לידי קרשנדו, בשורות המסיימות
"אני במערומיי" - אתה לבוש טוקסידו
עוד,,, עוד !
רננה :)
נתושק`ה מאמי,
הבאת לי חיוך מאוזן לאוזן.
אני מודה לך מאד על ההפתעה ואכנס בקרוב לראות את העבודות הדיגיטליות שלך האחרונות בדה מרקר.
שבת נהדרת אמנית שלי,
לולה
.
לולה יקירתי -
השיר הזכיר לי מייד את השיר האלמותי
האהוב עלי באמת הקרה שלו ובהומור העצוב -
"כל יום אני מאבדת בחור יפה ברחוב".
ההחמצה הזאת, הברורה מאליה
והבלתי נמנעת, עם הכאב שבה ועם ההשלמה.
*
לולה,
אני אוהב בשיר את התמצות הרעיוני.
סורי שאזלו כוכביי...
את הכוכב כבר נתתי, ולא כלאחר יד (: והנה: נוגעים לא נוגעים, מוצאים סדק לחלחל, אבל האם מחלחלים? אי אפשר לחלחל בהרף, זה תהליך שלוקח זמן. ולכן החיבור לא מתרחש. כל כך הרבה דרכים יש להיכשל, ואת שרה אותן כל כך יפה...
תודה
תמר
הנפש חשקה מול רגעי החמצה נוקבים.
מישהו נרדם כמו נחש חורף
ולא הבחין כי מעד ונפצע פצעי מוות,
ומאז הכל דוהר אל דרך האיין.
שיר נוקב ומצמרר המספר את רוע ההחמצה שבחיינו.
כתוב להפליא.
הטוקסידו כמסכה? אם הוא לא היה לבוש בו, בוודאי היה כותב איזה שיר..
מקסים
לולה,
שירך יפהפה,
מצליח לתאר הרף של מפגש
שנייה מלאת עוצמה
שלא חמקה
בטרם תנציחי אותה.
תודה עליו *
תמר
יש סדקים של כותל יש סדקים של טיח
יש סדקים אפילו בפלדת אל חלד
דרך סדק בתקרת הנשמה
גברת חמד מטפסת
מתפסת
תיאור יפהפה של רגע החמצה. בכשרון רב את הופכת את הכאב ליופי *
שיר מדויק ויפה! נהניתי מאוד.
טוקסידו..על גבי נייר ..
מרגיש מרחף..אלייך..
צבי מכבי
רומנטיקה שבורה ורגעי החמצה.
תיאור יפהפה של רגע נדיר של גאות,
הגוף מדבר את עצמו, הנפש חושקת,
הלב נפתח, ומנגד השפל הקר, המעונב.
אהבתי*
לא זו ולא זו :)
תודה שוקי
זה שיר של תופרת או של סטייליסטית ?
נשאל בחיבה רבה.
(---:"
שוקי