
עמדתי עם הגב לקיר "בואי נלך על זה" "תגידי כן" "אני רוצה לשמוע כן"
פתחת את ידי המאוגרפת תמיד ראית לי את כל הצד הלבן שלה.
...ואז רצית לראות לי את הלבן בעינים, האישונים שלי התרוצצו ימינה ושמאלה, והלבן הפך אדום.
...ואז אמרת "בואי נקח מטוס נטייל ביחד", "בואי לגור איתי", "בואי נפתור תשבצים" בואי, בואי, בואי...
אז אמרת... ואז ב - fade out נעלמת.
ב - fade in כשחזרת ידי כבר היתה מאוגרפת למקומה, האדום בעיני הלבין, ומצאתי פירצה בקיר.
|
גורדון בר
בתגובה על pics
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פועל :)
יאללה מילים בשקל. כל מילה מלמיליאן. :)
פתאום נזכרתי בשיר should i stay or should i go של הקלאש. נראה לי מתאים.
שכחתי ניקוד האמת. אבל...שיפעל לכל כיוון.
אומרים, אומרים, כל כך הרבה דברים.
מה זה כבר עולה להגיד. כלום. עולה
הרגע מהם המילים נאמרים. אך רגע
האמת הוא מה שעושים. רק זה.
אפשר לעשות גם בשתיקה. פתחי
את הידיים, כי אין צורך. רק שימי
כפתורים באוזניים :-)
דילמת האמון המתמדת
דילמת הדרך על פניותה
ועל הלאן.
ומכיוון שהטקסט הזה נטול ניקוד הוא...
עם האגרוף בקיר.
זה יפה..
מצאת פירצה או ששברת..??