כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לאן תיקח אותנו האדישות?

    זה לא אמיתי

    6 תגובות   יום שישי , 1/5/09, 00:38

    <--
    אצל הפסיכולוג:
    טוב מי רוצה להתחיל
    אני מעוניין לדעת אם כבודה הגיעה להחלטה
    כן החלטתי ואני רוצה לשקם את הזוגיות
    טוב את הבעיות הקטנות תפתרו בינכם בקלות
    שפכו בפני את הגדולות

    בלה בלה בלה....
    בלה בלה בלה....
    פתיר, בקלות
    לכו הביתה


    24 שעות מאוחר יותר
    אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי
    אני שומע: לא נראה לי שאני רוצה אותך
    אל תכעס, בבקשה, יש לי דברים לא פתורים עם עצמי
    פוףףףףףףףףףףףףףףףף

    אז למה שידרת לי כל ה 14 יום על גלי ה GSM תחזור כבר רוצה אותך כאן ועכשיו?!?!?

     

     

    אצל הפסיכולוג:
    תתפלאו לשמוע,גם לי יש גבולות
    והנה הם נחצו

    מה את אומרת?
    אני לא סגורה על כלום
    טוב
    אתה שוב יוצא מהבית

    מה אני יויו?
    גמרנו אני קובע עכשיו

    טוב מה אתה רוצה?
    לצאת מהבית
    ו...
    זהו בדיוק:ו...
    לא מתחייב על זמן ולא על תוצאה
    נכון לעכשיו אני לא מעוניין בה
    ולא נראה לי שאי פעם אאמין בה
    לצערי היא אם ילדיי
    ואני צריך לחשוב מה אני עושה עם זה
    אני הולך נגמר לי
    אני בטוח שתסתדרו בשארית הזמן
    לא מסוגל עוד


    * מי שהכותרת בלבלה אותו, כל מה שנכתב כאן אמת לאמיתה

    בנוסף לכך, הפוסט הזה יצא בזמן אמת

    -->
    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/5/09 22:49:

      צטט: עופרה'לה 2009-05-03 06:20:00


      קודם כל אני שולחת חיבוק לחיזוק.

       

      כל התשובות לשאלות שאתה שואל נמצאות אצלך. אנחנו יכולים רק לשקף אותן.

      הזמן שבו חושבים על פרידה בין אם נעשתה ובין אם לא, הוא זמן מאוד קשה ומבלבל.

      אני יכולה לספר על עצמי שחייתי שנה וחצי לבד, כי הוא הלך. אחרי שנה וחצי הוא חזר. מאז עברו למעלה מעשר שנים.

      כשהוא לא היה אני צמחתי . אולי גם הוא.

      כשהוא חזר היו עליות ומורדות עד שיום אחד התחברתי ל"סוד" והתחלתי לדמיין איך אני רוצה את חיי הזוגיות שלי. החיים השתפרו. ולפעמים יש עדיין עליות וירידות אבל מדברים על הדברים.

      היום אני פחות פוחדת ממה שפחדתי אז.

      אז בעצם הייתי מבוהלת, מבולבלת וכעוסה.

      היום אני חיה בשלום עם עצמי. ובעיקר מדברת איתו בגובה העיניים.

       

      המסר שאני רוצה להעביר אליך: "והעיקר לא לפחד כלל".

      כל בחירה שתעשה תהיה לטובה.

      לפעמים כדאי להיפרד.

      להראות לילדים איך חיים בריבים מתמידים, זה לא תמיד הכי טוב שיש.

       

      מאחלת לך בהצלחה.

       

      באהבה

      עופרה

       

       תודה על החיבוק מחמם את הלב, שקפא נבוך

      לא הבנתי לגמרי מה שכתבת

      חזרתם לחיות יחד?

      אני באמת מרגיש הקלה גדולה בכל הפסקה שאני לוקח

      ולא נמצא איתה

      השאלה איך זה לאורך זמן

        3/5/09 22:44:

      צטט: יוד-קיי 2009-05-03 01:32:40


      הדברים קורים אצלכם בקצב מהיר..! אתה נמצא בצומת דרכים. ההחלטה שלך לצאת את הבית יכולה להיות הרת-גורל. אתה צריך לשקול היטב צעד כזה. יכול להיות שאם אתה יוזם נטישה , זה יאיים עליה , והיא תתפשר. אך, יכול להיות שלהיפך, תיפגשו רק בבתי המשפט, שלום לילדים.שלום לוידיאו ולכלב. ---- בגדול, האם שאלת את עצמך, אילו ויתורים אתה מוכן לעשות למען הפסקת אש, "שלום-בית"? ------------ קשה להיות במקומך, יש פה הרבה דברים לא ברורים שצריכים לשקול.

       

       

      תודה על התגובה.אכן דברים קורים מהר ויש להאט את הקצב

      ודווקא מסיבה זו עדיף שאצא מהבית, ככל שהחיכוך גדל כך גם המריבות והפיצוצים

      אם יש סיכוי אז זאת הדרך אבל אני מודה שרק עכשיו אני מתחיל באמת להאמין שיש סיכוי

      ולא קטן שנפרד, ואני מתכוון להכין את עצמי לפחות נפשית לכך

      שלום בית זה בכלל לא נושא שעומד על הפרק

      לא משום צד.עדיין מוקדם לדבר על זה אם בכלל

        3/5/09 06:20:


      קודם כל אני שולחת חיבוק לחיזוק.

       

      כל התשובות לשאלות שאתה שואל נמצאות אצלך. אנחנו יכולים רק לשקף אותן.

      הזמן שבו חושבים על פרידה בין אם נעשתה ובין אם לא, הוא זמן מאוד קשה ומבלבל.

      אני יכולה לספר על עצמי שחייתי שנה וחצי לבד, כי הוא הלך. אחרי שנה וחצי הוא חזר. מאז עברו למעלה מעשר שנים.

      כשהוא לא היה אני צמחתי . אולי גם הוא.

      כשהוא חזר היו עליות ומורדות עד שיום אחד התחברתי ל"סוד" והתחלתי לדמיין איך אני רוצה את חיי הזוגיות שלי. החיים השתפרו. ולפעמים יש עדיין עליות וירידות אבל מדברים על הדברים.

      היום אני פחות פוחדת ממה שפחדתי אז.

      אז בעצם הייתי מבוהלת, מבולבלת וכעוסה.

      היום אני חיה בשלום עם עצמי. ובעיקר מדברת איתו בגובה העיניים.

       

      המסר שאני רוצה להעביר אליך: "והעיקר לא לפחד כלל".

      כל בחירה שתעשה תהיה לטובה.

      לפעמים כדאי להיפרד.

      להראות לילדים איך חיים בריבים מתמידים, זה לא תמיד הכי טוב שיש.

       

      מאחלת לך בהצלחה.

       

      באהבה

      עופרה

        3/5/09 01:32:

      הדברים קורים אצלכם בקצב מהיר..! אתה נמצא בצומת דרכים. ההחלטה שלך לצאת את הבית יכולה להיות הרת-גורל. אתה צריך לשקול היטב צעד כזה. יכול להיות שאם אתה יוזם נטישה , זה יאיים עליה , והיא תתפשר. אך, יכול להיות שלהיפך, תיפגשו רק בבתי המשפט, שלום לילדים.שלום לוידיאו ולכלב. ---- בגדול, האם שאלת את עצמך, אילו ויתורים אתה מוכן לעשות למען הפסקת אש, "שלום-בית"? ------------ קשה להיות במקומך, יש פה הרבה דברים לא ברורים שצריכים לשקול.
        2/5/09 08:14:

      צטט: ruthy 2009-05-02 04:41:19


      אל תרגיש בודד פה....

      אנשים פשוט נבוכים.....נשיקה

       

       

      תודה על האמפטיה

      גם אין הרבה צפיות משום מה

      עניין של טיימינג...

      זה בסדר לא על הבלוג לבדו

      אני הולך לפסיכולוג :)

        2/5/09 04:41:


      אל תרגיש בודד פה....

      אנשים פשוט נבוכים.....נשיקה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bPillar
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין