אין דרך לברוח מנושא הזוגיות, לא משנה איזה גיל אתה נמצא.

ומנושא האי זוגיות עוד יותר קשה להתחמק.

לפעמים נראה לי כי העולם מתחלק לשניים: אלו שיודעים שנפרדתי מחבר שלי ואלו שלא.

הדבר המוזר הוא שכבר עברו מספר חודשים מהפרידה, הזמן התחיל לטשטש זכרונות ואז מגיע מישהו ומחזיר אותי חזרה לשם.

לשם הגילוי הנאות, ארחיב ואומר כי חבר שלי לא היה רק חבר אלא גם ארוס והיינו תקופה ארוכה ביחד.

השאלה הראשונה שנשאלת היא: "למה?"

ובכל פעם אני מנסה להגדיר מחדש מהן הסיבות המדויקות שהובילו אותי למעשה.

גיליתי שאנשים מאוד מתאכזבים שאני עונה פשוט ש"זה לא היה זה" אבל בעיני זה בדיוק מתאר את המצב שהיה.היה מן חוסר בקשר ביננו שאיש מאיתנו לא ידע למלא למרות ששנינו חשנו בו. זה לא היה משהו שמישהו עשה וזה גם לא היה דבר שלא נעשה. החוסר היה קיים ולקראת מיסוד היחסים כבר לא יכולתי להעמיד פנים שהוא לא שם.

ואז אחרי שקיבלו תשובה שמספקת את דעתם, לפעמים הם מתחילים להתייעץ איתי לגבי הזוגיות הנוכחית שלה. כנראה הם מרגישים שאם הצלחתי לגלות שהאקס הוא לא האחד, אז אני רואה משהו שהם אולי לא רואים.

המצב הזה שם אותי במבוכה, כי כמובן שאני לא יכולה בלב שלם לפסוק על גורלה של  זוגיות משיחה עם אחד מבני הזוג. גם אותו אדם שמתיעץ איתי יכול להיות שונה ממני שמיים וארץ ודבר שיראה לי קריטי בקשר או תכונה שתהיה לי מאוד חשובה בבן זוג עתידי, תראה שולית בעיניו.

בדרך כלל אני מנסה להקשיב ולא לנקוט עמדה ובעיקר אני יוצאת מעודדת מהעובדה שאנשים לא לוקחים את הזוגיות כדבר שמובן מאליו אלא מתייחסים לכך בכובד ראש. 

האם זה אומר שאני  אהיה חכמה יותר בבחירותי העתידיות? הלוואי...