יום העצמאות שבע בבוקר

השכמתי והלכתי עם חבר לפארק ''לתפוס מקום''

הפארק ירוק ככול שיהיה...היה מטונף מאירועיי ליל אמש.

ובכן,תפסנו שולחן  הורדנו כמה ציודים מהאוטו ועכשיו...מתחילה ההמתנה

ביינתים מתחילה להירקם ידידות בין ''תופסיי המקומות'' פראיירים כמוני......

זה מציע קפה מהביל ואני הצעתי עוגיות....וכו' וכו'

שמתי לב שכל אחד שומר מקום בצורה שונה,

אני עטפתי את השולחן במפה,ידידי מימין הניח ''מנגל'' על השולחן

חבריינו הצרפתים שעלו לא מזמן תלו דגליי ישראל ובחור אחד שנראה

''ערס עם לב זהב'' הניח כסא נוח על השולחן ובא לשתות איתנו קפה.

כולנו היינו עם מצב רוח טוב חייכנים זה לזה נהנים מהקפה ומסיגריה צורבת של בוקר. 

לפתע מגיעה מיוזעת עם אוזניות על הראש אשה בשנות הארבעים,לא מתבלבלת

ומורידה מעל אחד השולחנות את ה''כסא נוח'' וצורחת תוך כדיי נשיפות לתוך הפלאפון שלה

''יש מקום תפסתי אחלה מקום ליד הגשר''.......וכך היא מפליגה בשבחו של המקום שהיא ''תפסה''

ל''ערס עם לב זהב'' לקח רגע להתעשת אולם הוא חיכה בסבלנות שהגברת תסיים את השיחה

ואז ב''נון שאלאנט'' הוא שולף...''חמודה לא נראה לך שהגזמת? זה מקום שמור אני שמתי כסא''

למרבה הפליאה הגברת פתחה בסדרת קללות עסיסיות בדיאלקט המקומי ולא חסכה שיבטה  גם משאר

האנשים שעמדו וגיחכו......לקחה את הפלאפון לחצה send מהיר והתרחקה מהמקום תוך כדי שהיא

מתארת לבר שיחה מהעבר השני  ש...........''שיש כאן מלא שיכורים אני מתחפפת''.

אלי