פחדהפחד מכרסם בלב זוחל מתגנבכמו נמלים עמלניות המפוררותרגבי עפר ומפלסות להן דרךבמחילותאינסטינקט של חרקים בכוח.הנעלם לא ידוע ומה שידוע נעלםהתקווה בעתיד והעתיד בלי תקווההעבר משתנה בלי הרף מקבל פירושיםאחריםעכשיו הכול נראה פתאום אחרתהניסיון מתמוטט כמו בובה קרועת חוטבלילה המחנק הצפיפות הריקנות וכלהאנשים שהבטיחו ולא באו וכל אלהשבאו ולא הבטיחו רק מביטים ביבעיניים קרועות לרווחה מחוסר שנהןממלמלים מה שממלמלים והנמליםבמחילות מכרסמות פירורים מהםוהלילה כמו כל לילה חשוך ואפלואי אפשר לישון ואי אפשר לחלוםוכל אלה או מה שנותר מהם ישובים עכשיו מסביב שותקים כשופטים הדנים לתליה
גבישי סוכר הבזק של אור פרחי גרניום זיכרון ישן של אהבה כתמי דם ישנים על הכר ותחנונים העולים באוב בוערים באדמומית בזוקה
אז נשמטת הרצפה והחבל נמתח ורגלי הנידון מחפשות נואשות אחיזה והעיניים נשרפות והפה עולה בלהבות הכול מתפורר והגוף מפרפר בעווית אחרונה ואי אפשר עכשיו להגיד לנמלים עימדו לרמיסה כי הרגלים שם למעלה בועטות באוויר |