0

3 תגובות   יום שישי , 1/5/09, 12:25

אוננות

הדבר הכי קל הוא לרמוס את מה שלא קיים

כמו לדרוך על הסיבוב עם הנעל ולדעת ששם

מתחת אין כלום שנוח לעיכול וחוץ מסיבוב

דמיוני אין שם דבר שמניח את הדעת שאפשר

אותו להביא או לקחת, משהו שאיתו אפשר

אחר כך לשבת (או לא) בנחת ולתת לכולם

להריח בתחת

או על ארבע לגהור ולדעת (או לא) שכל העניין

הוא לגמרי זניח וחסר חשיבות מעשית שאת יכולה

לרכב עלי גם עם אני אעמוד זקוף כזנית וכדי לנחש

מה יש לי שם מאחורי בעבר או מאחורי בעתיד את

לא צריכה יותר מתנועת יד מזלזלת בהיתול 

ומה שלא יבוא מצידך או מצידי אפשר יהיה למחוק

במחי יד בביטול כמו את כל תקוותי עכשיו לזיון

שמתנפצים לתוך האסלה בתנועות יד חטופה כמו

בעבר כמו בהווה או כמו בעתיד וכשאני ארים ככה

את ראשי ואצעק משמחה או יגון את מיד תעלמי

עם הנתז הלבן הראשון שיזחל שם למרגלותיך על

החול.

דרג את התוכן: