המים החמים שוטפים את גופה הערום...מלטפים...מרפרפים על עורה השחום...המאדים תחת חומם של המים....

והם זולגים על קודקוד ראשה, כמי מפל צלולים ...עוטפים את כולה בטהרם.

סוגרת את המים ואת דלת המקלחון אחריה, מביטה במראה על גופה הענוג, דרך האדים המטשטשים את מראה ואת ראות עיניה הטובות, הלכסניות,

ותוהה היא לעצמה על מיזוג הגלויות במראה, מזרח ומערב, מולאטית לתפארת, לחשוב שפעם רצתה להיות אחרת,

אקזוטית יתארוה ...

והיא...

שחומה,מתולתלת, עם עיניים מלוכסנות, חיוך רחב, מותניה כגוף הגיטרה ומבטה המזרח אירופאי כאילו נעצה סכין בנשמתך,

תחייך לעצמה מול הראי...

ותעלם כלא הייתה

ותצמח מחדש

כעוף החול...