חמש אבחנות מחיי היום-יום

לצפייה במסך מלא

חמש אבחנות מחיי היום-יום

‎1

חברה וקהילה

1 תגובות יום שישי , 1/5/09, 23:15

1) כשמחכים לרכבת בבוקר, זה קצת כמו רולטה אנושית.
ברגע שהרכבת נכנסת לתחנה, כל האנשים מיד מזנקים ממקום מושבם ונעמדים לאורך הקו הצהוב שאסור לעבור- ומכאן, זה רק עניין של מזל. האם הדלת של הקרון תיעצר בדיוק מולך ותוכל לזנק פנימה ולתפוס את הכיסא הפנוי האחרון, או שמא הדלת תיעצר בדיוק שני אנשים מימינך ואז נגזר עליך להידחף בדוחק כמו אחרון האספסוף אל תוך הקרון ולעמוד בצפיפות עם יתר הבריות ולקוות שאף אחד מהם לא חולה בשפעת החזירים.
ואני? אני בחיים לא זכיתי במשהו בחיים שלי...

2) אני רחוק מלהיות איש דתי, אבל אני יכול בנסיבות מסוימות להבין את זה שיש אנשים שמאמינים בסוגים שונים של אלוהים. אני אוכל בשר אבל אני יכול להבין אנשים שמאמינים בדרך חיים צמחונית. אני לא ימני אבל אני יכול להבין אנשים שהצביעו לביבי בבחירות האחרונות. יש רק דבר אחד שאני לא יכול וכנראה אף פעם גם לא אוכל להבין – באמת יש אנשים שמאמינים לג.יפית?
למרבה ההפתעה, מעצם זה שכבר כל כך הרבה זמן קיימות פרסומות שלה, לא נותר אלא להניח שכן. כנראה ג.יפית יכולה להוכיח לכל מיני חברות מסחריות שלאחר פרסום מוצר אצלה, מספר הקונים של המוצר עולה.
ובכן זאת, אני מתקשה להאמין לזה. מדובר בפרסומות כל כך אינפנטיליות שגובלות בעלבון לאינטליגנציה של הצופה, איך יכול להיות שזה עובד? המסקנה שלי היא שפשוט קיימת קבוצה של אנשים, שמבחינתם לא משנה הפרסום כל עוד מיידעים אותם שדבר מסויים קיים. זאת יכולה להיות ג'.יפית וזה יכולים להיות סנדלי מדוזה מדברות, ולא משנה מה היתרונות של המוצר או אפילו מה הוא עושה, הדבר היחידי שמעניין אותם זה לדעת שמשהו פשוט קיים. ברגע שהידיעה הזאת תתגבש אצלם, הם כבר ילכו וירכשו אותו. שיטת הפרסום עבור האוכלוסייה הזאת היא פשוט ליידע אותם ש"זה קיים".
"טבליות הדיאטה החדשות – זה קיים!"
"אבקת הכביסה החדשה שלנו – היא קיימת!"
"מהפנט היתושים החדש שלנו – זה קיים!"

3) כשאני נוסע באוטו ואני שומע תזמונים של דיווחי תנועה בגלגל"צ זה תמיד מסקרן אותי לדעת מי הם לעזאזל האנשים האלו שבאמת מתקשרים ונותנים את התזמונים. מאיפה מגיע כל האלטרואיזם הזה? בפקקים שביליתי, מעולם לא עלתה בראשי המחשבה להתקשר ולדווח על כך לרדיו. ואיך הבקשות של השדרנים לתזמונים מהנהגים (משמע לתפעל טלפון סלולארי בזמן נהיגה) עולות בקנה אחד הטפות שלהם כלפי הנהגים שיהיו מרוכזים וזהירים בנהיגה. האם הם באמת חושבים שהנהגים שזה עתה יצאו מהפקק יעצרו בצד על מנת להתקשר ולתת דיווח תנועה, או שהם מחכים עד שהם יגיעו ליעד שלהם ורק אז מתקשרים ומדווחים? ואם אני ועוד כמה אנשים נתארגן יחדיו ונתקשר באותו הזמן ונדווח על פקק בכביש שבו אנחנו מעוניינים לנסוע בכדי שכל הנהגים האחרים יחפשו דרכים חלופיות והכביש יהיה פנוי בשבילנו, זה יעבוד?

4) שמתי לב שבמהלך היום, אבל בעיקר בבוקר, יש לי כל מיני התערבויות עם עצמי שאמורות לנבא כיצד יתנהל המשך היום.
הראשונה והכי מוקדמת שבהם יכולה להיות ממש ברגע ההתעוררות. אם היקיצה היא טבעית ומקדימה את השעון המעורר בכמה דקות – סימן שהולך להיות יום טוב, אבל אם השעון המעורר מעיר, יכול להיות שזה לא יום אידיאלי.
או למשל בזמן נסיעה באוטו אני מחליט שהשיר הבא שיתנגן ברדיו יהווה רמז לאיזה סוג של יום זה הולך להיות, או אם זה שיר שאני אוהב זה סימן שיהיה יום טוב ואם זה שיר שאני לא אוהב, סימן שהיום הולך להיות לא משהו.

5) תמיד תהיתי מה הם כל הצבעים שרואים כשעוצמים עיניים. כל מיני נקודות קטנות וצבעוניות שמרחפות בחלל שחור. אבל אלו לא העיקר, הנקודות האלו הם כמו מופע החימום לכוכב האמיתי. פתאום, מבין הנקודות יגיח עיגול אור גדול זוהר בגוונים של ירוק או סגול, יתקרב ויגדל יותר ויותר עד שיעלם ויישארו שוב רק הנקודות. כולם רואים את זה, או שזה רק אני והסכיזופרניה?

דרג את התוכן: