נשאלתי:

"אני ממש לא מבין משהו
 
מצד אחד יש גלגולים ומיאזמה ויש קארמה
ומצד שני אין כלל חפצים / מושגים יש רק שורה של תצפיות
אין כלל צופה, ישנה רק הכרה לא מקומית .
 
איך הכל מתחבר? הרי ברור לי לפחות שלא יכול להיות שיש כאן ברירת"או" לגבי מה הנכון.  חייבת להיות ברירת "גם"... ואולי אני טועה? ואם אינני טועה אז איך הדברים מתחברים יחד".

ועניתי:

א.  כנראה זה "גם", כדבריך
ב.  בכל פעם שאנו מממשים משהו, תחילתו בהפרדה: "בראשית ברא אלוים את השמיים ואת הארץ...".

ונשאלתי שוב:

לא ממש הבנתי?!?

ועניתי:

בא נאמר שעלה לך רעיון.

עצם פעולת הזיהוי של הרעיון כרוכה בהפרדתו מכל שאר הרעיונות, אחרת הכל הופך להיות "מרק רעיונות", שאינו
יותר מאשר רעש רקע...

אחרי זה אתה מתחיל לחשוב על דרכים למימושו, וגם זה כרוך בהפרדות,,,

העניין הוא, שככל שתעצים את יכולתך לראות, לחוות "כוליות" תעמים את יכולת הבחירה והברירה שלך...

ואז מגיע שלב המימוש - חשוב נא על פסל המגלף פסל מגזע עץ, או בלוק שייש.

ראשית, מגיע החזון.  מיכאלאנג'לו אמר שאינו מייצר את הפסל - הוא רואה את הדמות שבתוך גוש השייש, ופשוט מגלה אותה...

ואז מגיע המימוש.  אך, כדי לגלות את הדמות, עליו להפריד חומר מחומר...

כך. כאשר מוסר החומר העודף, המעטפת, השכבות שלא שייכות, מתגלה הפסל במלוא הדרו.

וכך גם אנו - ככל שנסיר את כל מה שאינו אנו, נהיה יותר שלמים ומושלמים!

רונן.