גלה יא אלה
פוסטים אחרונים
- חוסכת לפסיכולוג 30/11/14
- הכי אידיוט בעולם. 29/7/14
- לאדון ערומכו-לו 24/7/14
- גם לכתוב לך את העסק וגם ליצור לך וידאו מושך לקוחות 24/7/14
- תגיד, מה שלום ה.... 5/7/14
- סרט שלא מביא לקוחות, סרט רע! 1/7/14
ארכיון
חזרתי מקצה העולם
לאמיתו של דבר לא חזרתי ולא בטיח, ישבתי מול המרקע מוקפת בילדיי, אחייניי ופילסתי עם עיניי את הדרך למרקע.
זה החל מאחר צהריים של קפה ומאפה אצל הוריי בהם התיישבתי מול הטלויזיה כדי להמתיק מעט יותר את הכולסטרול שאנסתי להכניס אל עצמי בצורת סברינה ועוד מתקתקים וזה המשיך בנביחות עזות על כל אדם שאעז בשעה וחצי פלוס הבאות לחצוץ בין המסך הקטן לביני.
מצאתי עצמי מרותקת לאחד הסרטים היפים ביותר שראיתי לאחרונה, סרט בו כמה אימרות שפר של בחור מחונן שהחליט לעזוב את מעוז הבורגנות לאחר לימודיו הגבוהים לטובת חיי בדידות מזהרת בדרך אל מסע חייו, מסע אל מדינת אלסקה הפראית כאין כמוה.
אי אפשר להסביר את הקסם של הסרט למי שלא חווה בו את הרגעים הקטנים, את ההתמודדות עם איתני הטבע והצורך לשרוד, את היופי שבפשטות, את החוכמה והיופי שבאדם באשר הוא, איזה סרט, אילו שחקנים מופלאים.
בתקפיד הראשי שחקן שחונן בכישרון לא נתפס אותו ראיתי גם בסרט די אלים בשם "אלפא", שמו אמיל הירש ה מ ד ה י ם...
אה אה אה...
ואיך יכולתי לשכוח מדובר על סיפור אמיתי אודות כריסטופר ג'ונסון מקאנדלס שאכן ערך את מסע חייו באופן מדוייק להפליא...אוף עשה לי חשק לעזוב הכל במתכונת תלמה ולואיז ולצאת למסע פראי בארץ תל-אביב, טוב נו יותר מתאים אחרי סרט כזה לצאת לארץ המוקשים הלא מנוטרלים - רמת הגולן....
ואם שכחתי פרט לא פחות חשוב, כן ודאי ששכחתי, הלא ששון פן, שהוא פלא בפני עצמו לטעמי, הוא הבמאי המוכשר של אחד הסרטים החזקים יותר שבהם צפיתי לאחרונה...עובדה, יודעים מה זה להתמיד שעתיים כמעט בריכוז (ועוד בעבורי) בחדר שורץ חברים מתחת לגיל 11 שנמצאים באקסטזת "קווה קווה דה לה אומר" בשידור מחזורי לא נגמר?
"עד קצה העולם", בימוי: שון פן, בתפקיד הראשי (לפחות ככביש 6): אמיל הירש הדגול.
רוצו לעבר טלויזית הפלזמה, LCD או הסלורה ואלצו אותה לשדר לכם את הפלא הזה, ניתן להשתמש בעזרים טקטיים כקלטת/דיסק הסרט, זה עשוי לזרז את התהליך, וצפייה מהנה!!!. |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שיר שיר:
sing my angel of music, sing
ו....עמוס כן, צפה, למרות שאחרי כזה קדימון ודאי תתאכזב, האחריות עלי.
שבוע נפלא אדם מקסים.
גרמת לי גם לרצות לראות את הסרט
וגם לשיר:
"קווה, קווה, דה לה אומר"...
אוהווווווווווווו צפית, כן באמת משובח.
שמחה שנהנית:)
מכורת סכרין שכמותך ועוד שוקו זה חמור וזורם יותר מסברינה רוטטת.
אני נוטשת? לא הבנת עדיין שכתיבה ואתם זה צורך מהותי ובסיסי שלי?:)))) אני מתנחלת איתכם כאן בעל כורכחם ואתם חופשיים לבוא וללכת כרצונכם.
ארמנד וואהו התפרעת הפעם בפוסט הזה, ממש השראה נתן לי האינטו דה ווילד...כן נראה לי שזה השם
לא מכירה את סרט הצורפתיה הטרגית ולא את השני עם הפסקול המשגע...בעצם את זה אולי כן.
ניסיתי להכנס לREM ללא הצלחה, ואת עץ הלימונים התודעתי שלך זה הצהוב שמעתי גם שמעתי, שיר מתוק ומטופש כיאה למוסיקת שנות התשעים....ו....סוף טוב? בטח בטח להזכירך מדובר בסיפור אמיתי ואתה יודע ,החיים הם תמיד סרט אמריקני;-)))
תצפה, שווה....לא פלספני כמו השני, פשוט יפה.
אני חושבת לערוך אסופת תגובותיך, זה יכול להוות בלוג בפני עצמו ולבטח יצליח.
תודה ארמנד, אני נשארת, שיכנעת אותי, זה מה שחסר לי עצים צהובים בתודעה...
גליתוש,
חשבתי לרגע שבאמת נטשת אותנו....
לא יכולה להתעלם
שבת בבוקר אצל הורייך
ואת מתחילה עם סברינה...
וסרט טוב
אהבתי*
אצלי הפזמון זה שוקושוקו להלה....
נעמי תודה על האליבי, על הראייה
שיהיה לך שבוע נפלא
ממני
יעקב, שיט עלית על זה
אני בהחלט עובדת בתוכנית מיוחדת של גמילה מהתמכרויות ואכן פוסט זה בא לשרת את המטרה, זו היא דרך שיווקית של הפוך על הפוך, איך איך איך אחרים פספסו ואתה לא? יאאא דיטקטיב:))))
שבוע נפלא יעקב יקר
גלית
גלית היקרה .
רצוני להודות לך על תאור חוותיך מהסרט. קראתי בתשומת לב את תאור הסיפטומים שלך בעת הצפיה . את הנביחות , את ההתכחשות למשפחתיך, לפרי בטנך ולחבריהם . את בילבול המושגים בין עיר לבין גונגל ועוד כהנה וכהנה .
לדעתי , חמדתי, התמכרת . וכמו כל מכור את פועלת להגדיל את חוג המכורים לאותו נושא . עם זאת מצאת את תעצומת הנפש להתריע ולו ברמז בין השורות שיש להתרחק מסרט זה בכל מחיר.
גלית, אני מעריך מאד את מאמציך ומבטיח שלא אתן להם להתזבז על כלום . בכל פעם שיהיה בליבי חשש שסרט זה יכנס לחיי בכוונתי לברוח ממנו בצווחות תוך עצימת עיניים ואטימת אוזנים וזאת בזכותך .
תודה גלית על הצלתי והצלת משפחתי
המעסיק שלי ישלח את תודתו בנפרד .
שלך בידידות
Vיעקב
הי כמעט....כמעט בת שלושים? יו לא תאמיני מה יקרה לך לכשתגיעי לגיל הזה פשוט....פשוט....כלום, נאדה שום שינוי....סתם סתם אני מרגישה שמהגילאים של השלושים החלו לקרות רק דברים טובים, טוב לא רק , אבל המון.
ובאשר לשאמרת כל שנותר לי הוא להכניס אותך כמבקרת הסרט לפוסט כי אני עומדת כמובן מאחוריי כל מילה שלך
נעים מאוד
גלית
כמה שזה נכון
הלא אנו מבינים שחווינו חוויה רק בדיעבד ואז היא כבר גדלה למימדים של מיתוס שלם, פלא שאנחנו לא שוכחים אותה?
גמאני "נפלתי" על הסרט הזה
סרט מרתק.
סיפור משובח, תסריט זורם, בימוי אלוהי של שון פן ושחקן מוכשר בטירוף.
הרבה זמן לא ישבתי פעורת פה במשך שעתיים.
איך דברים קטנים הופכים לחוויות גדולות.
יפה כתבת.
שבת שלום