נוגע.

כתבת נפלא*

איריס נשמה

הרכבת שלך תגיע,

לא לדאוג

לכל זמן ועת לכל

סומך עליך בעיניים עצומות

*

קבלתי הרושם שיש בך הרבה כבוד למקום ולזמן.

הרבה הנאה ממה שניתן לקבל "כאן ועכשיו"

וכשהתנאים ישתנו תשתנה גם הגישה.

אבל הכי נכון זה להיות כאן ועכשיו ופחות לחשוב עתיד.

כתוב מאוד יפה

זה כאב לי לקרוא...מאד.

מחבקת ומקווה שתבוא רכבת אחרת, עם קרון אחר שיכיל ויאהב

ויראה לך את הדרך לאהבה ללא כאב.

}{

אלייך שווה להגיע גם ברגל ...

קצת בהומור חברתי...}{

מותק, אם לא תגיע הרכבת אז יגיע סוס

או חמור או מטוס או סתם אופניים

אבל כשמשהו מכל זה יגיע זה יהיה הנכון...

*  13=  אהבה

עזבי רכבות, הן נשארות על הפסים...

קחי אוירון.  יותר מהר, יותר גבוה

תשני כיוון, מה רע?

כאב ההחמצה והפספוס.....וודאי מוכר לרובנו..

יקירתי בכל דבר ובכל שעל או בחירה חשובה השלמות

הויתור מתוך בחירה על דבר למען דבר אחר

תוך ידיעה ברורה שמשהו מרוויחים ומשהו מפסידים...

מה ששלך יהיה שלך ומה שלא כנראה לא היה שלך לעולם

מחבקת שששששששש ואוהבת

כל אירוע בחיים נותן לנו משהו... העיקר, לעולם לא לאבד תקווה.

וזה...

מאפשר לך לעלות על רכבת חדשה

בידיעה שהיא תביא אותך ליעד הנכון לך...♥

איריס יקרה..את לוקחת איתך את כל העיקר...ועולה לרכבת חדשה...שאיתה את ממשיכה את מסע החיים....

החמצה היא לעיתים פירוש שגוי שלנו לדברים שלא נעשו כפי שהיינו רוצים לראות....אנו מבינים זאת

היטב....ברגע שמופיעה מול עינינו הזדמנות חדשה...בהצלחה ...בט

קראתי ושוב קראתי,

מילים חזקות, מילים כואבות,

מקומות לעתיד, מקומות לרצונות, מקומות של רגשות,

לי כאב כאב לקרוא...

אהבתי נשמה

איזה כתיבה איכותית

יפיפה בעיני

*

לעולם יקירתי, אל

תגידי לעולם....*

נשמע יותר ככה:

http://www.youtube.com/watch?v=ER5AZDzrvRk

*
כל אירוע, כל מקרה...

הוא תחנה בזמן

האינסופי.

מלידה עד ש"מחזירים ציוד" לבורא עולם...

יאללה בלגן!

" העבר אין, העתיד- מנין? (מי יודע מה ילד יום)

ההווה-כהרף עין, כצלו של מעוף הציפור.

טוסי לך חברה במרחבי הדמיון (הוא בורא מציאות)

אל המקומות בהן חשקה נפשך.

עצוב .

שמח ?

מעודד ?

 it's for you to know

תחושת ההחמצה היא זמנית ביותר.

כשתגיעי ותגעי באהבה הנחשקת והמתגמלת,

הכאב הזה יכנס למגירת הזכרון ברוב כבוד והדר.

החמצה... מילה חמוצה.. כמה עצוב.

אכן כפי שנרשם לעיל  

"העבר אין , הווה כהרף עין , העתיד עדיין"

כולם בפתח.

אבל לפנטזיות תהיה תקומה, בעבר, בהווה ובעתיד

רק נא לא לבלבל בינן לבין המציאות!!

אם תחכי עוד כמה רגעים

תגיע רכבת אחרת

ואיתה אלפי

הזדמנויות

נוספות..

יפה כתבת

רכבות חולפות..באות

אני הייתי לוקחת את הזכרונות והצבעים.....

וממשיכה הלאה

אין לדעת אולי כן תזכי לחזור לאותו ספסל..אותו קרון

בחיים אין חוקים

הכל אפשרי.

איריס יקרה

כתוב בפרקי אבות

"העבר אין , הווה כהרף עין , העתיד עדיין ולכן חזק

אני מציעה לך באהבה גדולה לאמץ אימרה זו ולצעוד קדימה..

לעתיד נפלא עוד יותר

שבת שלום

וחום

חלקית

או כתום...

אולי עדיף לקום מהתחנה ,

לא לחכות אפילו

לרכבת אחרונה.

רק לצאת

לדרך חדשה.

(different)