קיץ בפתח,מזג האויר מאפשר לשבת בניחותא על שפת הים, השמש מלטפת, נוגעת לא נוגעת בי משבי רוח נעימים,הים מזמין,רגעים נעימים.. ירי רובים הפר את הרגע הזה, ולרגע לא הבנתי למה,,אנו אחרי הטקסים,אחרי הימים הכי קשים מסתבר שהיה אתמול טקס אזכרה אצלנו בעיירה.. איני יודעת עם זה לגלדווסר ,לא ראיתי מודעות ,אך מאחר ובית העלמין הצבאי יושבת על הים אי אפשר היה להביט על המחזה ההזוי הזה בין "כוחות החיים".. בין יופיו של הטבע לבין ירייה ומשמעותה.. בין רגע חולף ובין זה שלעולם לא יחזור.. השמש החלה שוקעת.. צבעים מדהימים כיסו את האופק.. כחות חיים.. מהטבע.. מאותם רגעים.. |
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עצובבבב
כנראה שלחיים תובנות משלהם..
על מנת שנדע להעריך את הטוב..
יש את המנגד...גם את הלא טוב...שיהיה לנו מפתח להשווה
מה יש בטוב...לעומת הפחות טוב....מכלול של חיים...
כוכב
חותם על מה שאריאלה כתבה לך
שבוע מקסים שיהיה לך
דיקו
תענוג....
אושר מהול בעצב
חיים מהולים בסיפורי מוות
שקיעות מול זריחות
ומנגד
אנחנו
במלוא תפארתינו חיים
תודה..
חן..חן..
יוס..
הפנקס פתוח והיד רושמת..
ברוך בואך..אפשר לבקר גם בלי כוכבים..
חחח...המקום הכי יפה שיש..אכן אינסוף..
אכן המציאות היא מעל לכל דמיון
*
יקירתי,
אין כמו הים
לתת רגיעה לנפש,
וכוח לחיים.
חיבוק*
אריאלה
איזו ילדה מקסימה
בחרת לצלם,
והמלים מדברות בעד עצמן.....
נשלח לפרטי :))))))))))))))))))))
אכן את כוחות החיים
אנו שואבים מהטבע...
כוחות החיים הם משהו עליון
והתיאור של קול הים מול עוצמת המקלע
רק מוכיחה שהחיים יותר חזקים מהכל
והגלים סחפו את כל המקלע הרחק הרחק
לאותו מקום שבו נמצא גולדווסר, אולי?
אהבתי את כתיבתך
ותמונת הילדה מקסימה
שלומי( אשוב לככב )