אלי אהבני ולעת זקנה אל תעזבני ואל תייסרני.
נכון אני להיקרא לפניך לישיבה של מעלה בכל עת שתחפוץ.
החסני תחת צל כנפיך ! כפרח נקטף באבו במיתת נשיקה בלא מחלה, בלא כאב, ובלא יסורים.
בל אהי: נטל על צווארי אבן ריחיים על בני ביתי מעמסה על זולתי !
ואני בלא נשמה מה אני? מעפר באתי ואליו אשוב.
ערב יום הכיפורים ט' בתשרי תשנ"ח 10 באוקטובר 1997
|