זוכרים את בגין מברך בהסכם השלום עם מצרים "הבמוס פאצם" (יש שלום) על משקל "הבמוס פאפא" ("יש אבא") קריאת הקנקלווה המפורסמת שאחריה מוציאים מארובת הוותיקן עשן לבן, וכרך את בחירת האפיפיור, שנבחר באותו זמן, עם הסכם השלום? אז עכשיו מסתבר יש כאלה מהשמאל המייחלים ל"אובמה פאצם" או ל"אובמה פאפא" ומתכוונים לברק חוסין אובמה. ומה לעשות שאנחנו עדיין מדינה ריבונית, ואי אפשר לכפות עלינו הסכם בכוח ולמרות מה שאומרים עלינו רובנו בימין לא פחות חכמים מעמוס עוז, ויודעים מה טוב לנו, לפחות כמו ג'ומס, אפילו שמקובל לחשוב, שליד כל האידיאולוגים הגדולים האלה מהשמאל, אנחנו נחשבים לנחותים שכלית. אילו היה השמאל זוכה בבחירות אף אחד בתקשורת לא היה פוצה פה ומצפצף ואף אחד לא היה אומר שצריך לשנות את שיטת הבחירות. וחיים יבין לא היה מתפלא, בשידור חי, על אורי אורבך "הרי אתה עיתונאי אז איך זה שאתה תומך בממשלת ימין!? וממתי הקואליציות אצלנו צריכות להיבנות ע"פ מה שנוח לנשיא האמריקאי מה ז'תמרת "על מה ביבי וליברמן ידברו עם הנשיא האמריקאי"?
כבר למעלה משנות דור שאנשי הרוח של השמאל לא הורידו גשם ולמרות זאת הם מנפנפים לנו כל הזמן במטריה של צ'מברלין כאילו היא הפתרון האולטימטיבי לסכסוך שבינינו לפלסטינים. אבל מתי ריבונו של עולם, השמאל צדק או מנע מלחמה? במלחמת העולם השנייה? בהסכמי אוסלו? ובמובן הזה האידיאולוגיה של השמאל היא כבר עשרות שנים אידיאולוגיה בפוטנציה, אז מה הפלא שהיא כמעט ונמחקה מהמפה הפוליטית? כמה זמן אפשר לנהות אחר תנועה שמצטיירת צעירה מהפכנית וצודקת אבל בפנים היא נבובה וריקה מכל תוכן ממשי?
האמת היא שמאז 77 לא שלטה כאן מעולם ממשלת ימין אמיתית. כשבגין נבחר הוא וויתר על סיני כשביבי נבחר הוא וויתר על חברון כששרון נבחר הוא הרס את ישובי גוש קטיף ובעצם מאז ומתמיד הימין נבגד ע"י מנהיגיו. "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" הפך להיות הקלישאה השחוקה של כל מנהיגי הימין שלא השכילו להבין ש"פוליטיקה היא אומנות האפשרי" רק כששמים את הדגש על המילה "אומנות" ולא על המילה "אפשרי" שהיא מלשון "פשרה"אין מדינה בעולם מלבד ישראל שלא קנאית לריבונותה. אנחנו לא רק שלא קנאים לריבונותנו אנחנו אפילו מזמינים את העולם כולו ללחוץ עלינו לוותר עליה.
אנחנו העם היחיד בעולם שיש לו שטר בעלות כשר למהדרין על הקרקע שהוא חי עליה ולמרות זאת אנחנו העם היחיד בעולם שנחשב ככובש בארצו. וזה קצת מוזר, שאיפה תמצאו שכתוב ב"ברית החדשה" שצרפת שייכת לצרפתים ואנגליה לאנגלים? ואיפה כתוב ב"קוראן" שמצרים שייכת למצרים וירושלים למוסלמים? ומי מאמין בכלל שמוחמד עלה לשמים מהכותל המערבי? ולנו היהודים יש הבטחה מפורשת מבורא עולם שאף חתם עליה בכתובים בכתב ידו שהריבונות שלנו על א"י מובטחת לנו לנצח נצחים ולמרות זאת אפילו שומרי החוק הנאמנים ביותר שבינינו מפקפקים בחוקיותה של חתימת הבורא שלא לדבר על אמינותו של המסמך שעליו הוא חתם. עד שנשאלת השאלה אם זה כך, אז מה בכלל אנחנו עושים כאן? אם אנחנו לא מאמינים שאנחנו שיכים לכאן. ואם אנחנו לא מאמינים שזו ארצנו. אז למה לזיין את המוח ולהטריד את כל העולם נואיל נא לארוז את מיטלטלינו ולהפליג מכאן בחזרה לאירופה לארצות ערב ששם אוהבים כידוע יהודים וזהו.
אנשי הרוח של השמאל אומרים "אנחנו מכירים בזכותנו על כל א"י אבל המציאות מכריחה אותנו לוותר על הזכות הזו לטובת השלום יש "מאהב" (ראו א.ב. יהשוע) ויש בעל חוקי. נו באמת ממתי זכות שמוותרים עליה, נשארת זכות? ואם אנחנו הבעל החוקי למה שנלון מחוץ לבית? וניתן למאהב לישון במיטתנו? אם אנחנו כופרים בחזקת הריבונות שנגזרת מהתנ"ך אנחנו כופרים בטענה המשפטית היחידה שאנחנו יכולים להציג להגנתנו בבית הדין שבהאג. וכמה חבל שהטיעון התנכי הזה שהיה כל כך מקובל ומוסכם על כולנו לאחר מלחמת ששת הימים נדחק הצידה ובמקומו כולנו נוהגים עכשיו להשתמש בטיעון הביטחוני אפילו המתנחלים אנשי הציונות הדתית כשהם מתבטאים בתקשורת החילונית מעדיפים להשתמש בטיעון של "צרכים ביטחוניים" ולא בטיעון "אתה בחרתנו" שמא יפסלו אותם חלילה "משיקולי מערכת" או מתוך חשש שהם ישמעו הזויים. אבל אין מה לעשות, אנחנו לא יכולים לבטל את התנ"ך ולא את העובדות.
מולדת העם היהודי היא חבל הארץ הזה המתקרא "יהודה" והיא הסיבה היחידה להימצאותנו כאן. אם אנחנו מוותרים על הריבונות שלנו על שטחי יהודה ושומרון מיד אנחנו שומטים את כל הבסיס ההיסטורי הטבעי והמוסרי להימצאותנו בתל אביב והופכים לכובשים קולוניאליים על א"י כולה. האנומליה שלנו כיהודים באה לידי ביטוי גם בעניין הזה. כל בן עם אחר שהיה מדבר במושגים של דם ואדמה או היה עושה שימוש ב "הארץ המובטחת" היינו אומרים עליו שהוא פשיסט קיצוני. אבל אנחנו כשאנחנו מדברים על הקשר עתיק היומין שלנו לארצנו התנכית אנחנו סוף סוף לאחר אלפים שנות גלות מגלים סימנים משמחים של נורמאליות.
בתקשורת כשמישהו מדבר על "זכות היסטורית" מיד פוטרים אותו בביטול " נו כן אנחנו יודעים שמענו קראנו למדנו אבל מה שהיה כבר לא רלוונטי. עכשיו צריך למצוא פשרה ולהגיע לפתרון" וזו הסיבה שכולם מעדיפים להסוות את דעתם ולדבר רק על "צרכי בטחון" במקום על "הארץ המובטחת" וזו כמובן טעות משום שאין "צרכי ביטחון יותר רלוונטיים ויותר אפקטיביים מהטיעון הבסיסי של "אתה בחרתנו". לנו אין בעיות של צרכי ביטחון. לנו יש בעיות של ביטחון עצמי. אנחנו חוששים להגיד את מה שכל אזרח נאמן בכל מקום בעולם לא חושש להגיד, שמא נצטייר כימיניים או כפנאטים. כשבגין הרכין את ראשו לדגל כל התקשורת כאן לגלגה עליו. אבל כשאמריקאים כותבים מה שכותבים על הדולר ופותחים את היום בהנפת הדגל וניגון ההמנון אנחנו מקבלים זאת כדבר מובן מאליו והכי נורמאלי בעולם. וזה מין הסתם המחיר שאנחנו משלמים על אלפים שנות גלות
אוטונומיה לפלסטינים כן. מדינה ריבונית שתאיים על חיינו בשום פנים ואופן לא.. אין שום דמיון בין הישות הפלסטינית שהיא ישות מעורבת ומלאכותית שנוצרה כאן מתוך צרכים פליטים (אם מדינת ישראל לא הייתה קמה. א"י הייתה מתחלקת בין סוריה וירדן וזו לא ספקולציה אלא עובדה היסטורית) כך שזה מעליב להתווכח אם אלה שמנסים לעמת אותנו עם הטיעון הפלסטיני ש"הם היו כאן קודם" כשאפילו שמם (פלסטין) נקבע להם ע"י אומות אחרות. ובמובן זה רק אנשי שמאל בעלי מחשבות אובדניות מוכנים לוותר על כבודם ועל הצידוק המוסרי היחידי שמתיר להם להישאר כאן בלי להיחשב לכובשים לטובת הטיעון "הצודק" של הצד השני. ובמילים אחרות כל מי שמוכן לוותר על יהודה ושומרון, מעדיף בעצם לראות את היהדות כדת או כגזע ולהתכחש ליהדות כלאום ולשיבת ציון.
מצרים לא מוכנה לשמוע שצבא זר ישמור על המעברים בציר פלידלפי כדי לא לפגוע בריבונותה. ככה נוהגת מדינה נורמאלית עם כבוד וגאווה. וחצי האי סיני מאז האימפריה העות'מאנית נחשב בכלל כשטח מפורז שהרצל אפילו חשב להקים עליו בסביבות אל עריש את מדינת היהודים והייתה זו ישראל שהכירה בהסכם השלום בריבונותה של מצרים על השטח המפורז הזה עם כל אוצרות הטבע שבו.השגיאה הגדולה של ממשלות ישראל לדורותיהן שגורמת לנו לדשדש במקום למעלה ממאה שנה בלי לסיים את הסכסוך הזה. נובעת פשוט מחוסר היכולת שלנו להחליט שזו ארצנו ואנחנו מציעים לערבים הסכם פשרה שאנחנו יודעים שהם לא מוכנים לקבל ואנחנו לא מסוגלים לבצע.
מאז 67 אנחנו גוררים רגלים ומבזבזים זמן. כל אחד יודע שמבחינת הערבים יש מחיר לשלום הם רוצים את כל השטחים שהם הפסידו במלחמה. אבל אף אחד מראשי הממשלה שלנו לא יכול ולא מוכן בצדק להחליט על גירוש מאות אלפי יהודים בכוח משטחי הגולן יהודה ושומרון בלי להתנתק מחבלי משיח מהציונות ומחלום שיבת ציון ולקרוע אותנו לגזרים. למרות מה שאמר פרס בהסכם אוסלו אנחנו לא צרפת ושטחי יהודה ושומרון הם לא אלג'יריה. אם צרפת הייתה צריכה לוותר על הריבונות שלה על חלקים מפריז היא הייתה יוצאת למלחמה.
הטראומה של גירוש שמונת אלפי היהודים והרס ההתיישבות מגוש קטיף לא יכול לחזור בשטחי יהודה ושומרון. התמונה שבה מאות אלפי יהודים עטופים בטליתות וענודים טלאי צהוב מוצאים בכוח מבתיהם ומאות אלפי ערבים צוהלים נוהרים מעבר לגבול ונכנסים לגור בבתיהם במקומם היא סיוט ותמונה נוראה שתשים קץ לקיומה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית ותסכן את היהדות ואת היהודים בכל העולם. הרי זה כל כך ברור שצריך להיות עיוור מטומטם בור ועם הארץ כדי לא לראות את זה.
השמאל אומר לנו שכל אחד מאיתנו יודע שזה מחיר השלום. אבל "השמאל שכח מה זה להיות יהודי" אז מה אכפת לו להגיד. אחרי מלחמת 67 כשהערבים היו בהלם יכולנו לקבוע עובדות בשטח. אבל אנחנו החלטנו אז שלא להחליט ולהשאיר את הר הבית בידי הוואקף ולהכריז על השטחים כעל פיקדון. וכשלא מחליטים ויושבים לחכות לצד השני. נוצר וואקום שלתוכו נשאב כל הטרור הפלסטיני שאנחנו חווים כבר עשרות שנים. הטרוריסט לא הופך לשאהיד מתוך ייאוש. כפי שאנחנו סבורים בטעות. הטרוריסט הופך לשאהיד מתוך תקווה שהוא מסוגל למלא את הריק הזה שאנחנו הנחנו לפתחו.
בתיבת פנדורה "התקווה" פרחה לה האחרונה ויש אומרים שהיא הנוראה מהצרות שפקדו את האנושות משום שהיא דוחפת אנשים מתוך אמונה עיוורת, למעשים של טירוף דעת. ואנחנו ברוב איוולתנו מטפטפים להם כל הזמן את התקווה הזו כמו אנטיביוטיקה. זוכרים איך לך ולאנסה דיבר על היהודי הפולני הגלותי שאומר "הא הא אה" במקום לדבר ישירות ולהגיד מה הוא רוצה? אז הדיבור המגמגם הזה של ה"אה הא אה" וחוסר היכולת המנטאלית שלנו להגיד לצד השני ולעולם כולו שאנחנו מצטערים אבל אין לנו כל אפשרות מעשית לגרש מאות אלפי יהודים משטחי יהודה ושומרון ושיחפשו להם פתרון אחר היא שמונעת מאיתנו לסיים את הסכסוך הזה.
ובאשר לשאלה "דמוקרטית או יהודית" ברור שהיא לא לעניין. מדינת ישראל בגבולות הקו הירוק בלי שטחי יהודה ושומרון לא תישאר מדינה ריבונית לאורך זמן. היעלה על הדעת שאנחנו נמשיך להתקיים כמדינה ריבונית לאחר שנגיד "סליחה טעינו" ונקים מדינה פלסטינית במולדתנו התנכית?! כך שאנחנו בכלל פטורים מלענות על השאלה הזו.
גד אבי אסף עמבר |