הפנקס האדום
פוסטים פופולאריים
-
אינסומניה
29/4/09 | 905 צפיות
-
לבד
22/5/09 | 1527 צפיות
-
מגיע לי
2/5/09 | 1018 צפיות
-
יפו
15/5/09 | 669 צפיות
-
ביקורת גבולות
25/4/09 | 838 צפיות
פוסטים אחרונים
- לבד 22/5/09
- יפו 15/5/09
- מגיע לי 2/5/09
- אינסומניה 29/4/09
- ביקורת גבולות 25/4/09
מגיע לי
כנראה שמגיע לי. זו אני שבישלתי את הדייסה הארורה הזו. רגילה שהכל מסתדר לי בחיים. באמת... לא יכולה לבוא בטענות. קיבלתי סט של כלי עבודה מאיכות מעולה תוצרת גרמניה ומוסר עבודה וקפדנות של רואה חשבון עיראקי. וזה עבד. לאט לאט בניתי מכונה יעילה ומשומנת שעבדה. המנועים חמים, הבוכנות משומנות, החלקים נעים במסילות... קלאקלאק... קלאקלאק... קלאקלאק... קלאקלאק... קלאקלאק... קלאקלאק... קלאקלאק... עוד יום... עוד יום... עוד יום... יורדים מפס הייצור. כולם טובים. באמת בסדר. הכל בשליטה. בתזמון. בקצב. קלאקלאק... קלאקלאק... קלאקלאק... אפילו התקלות היו במסגרת. גרף איכות גבוה וכמעט ישר. אין שפל ואין פסגה. הכל בקונטרול. עוד יום... עוד יום... עוד יום... כל כך צפוי. משעמם. שטוח. בנאלי. קלאקלאק... קלאקלאק... קלאקלאק... קלאקלאק... זה מוציא אותי מדעתי! אז זרקתי חלק ממנה... החלק היה בסדר גמור, אבל הייתי חייבת להיפטר ממשהו. לעשות משהו. לשנות משהו. להזיז את הקו לאנשהו. שיקרה משהו. עכשיו. בלי מחשבה, בלי תכנון. פשוט זרקתי את הדבר הראשון שהיה לי ביד. כמו במשחק דומינו, הכל התמוטט. הברגים השתחררו. גלגלי השיניים הפסיקו להסתובב על צירם. המסילות התעקמו. הבוכנות יצאו מהמקום. קלאק... קלאקלאק... לאקלאק... ק... לאק... קאק... אקלאק... קל... אק... קלאקלאק... שום דבר כבר לא צפוי. שום דבר כבר לא ידוע. יום אחד אני טסה בכדור פורח ויום אחרי אני כורה לעצמי קבר. אין פיסה של יציבות. אין פינה של רוגע אמיתי. אין לי כח יותר! רציתי קצת אקשן. אתגר חדש. אז מגיע לי... |
תגובות אחרונות
-
adidas_levy
בתגובה על לבד
-
לוק סקיווקר
בתגובה על קומפוזיציה במאוזן
-
שמשון ג.
בתגובה על בודהה
-
noontet
בתגובה על חתולי רחוב
-
noontet
בתגובה על על החוף
-
אורן מ
בתגובה על מממ...
תגובות (50)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין בי ציפיה שהמצב יחזור לקדמותו.. ולגבי ההתמכרות. לא נראה לי שאני בסכנה כזו :)
כוח עצום אשר בד"כ איננו מודעים אליו לפני המעשה הוא זה הדוחף אותנו פתאום לפרק . לנסות לשנות . בתקווה לשפר ...
הצער ועגמת הנפש לנוכח ההרס והחורבן מתחלפים אט אט בסוג של שביעות רצון ( מין כיף מדומה ... ) מהמאמץ המושקע בניסיון להחזיר את המצב לקדמותו . צר לי לאכזב אותך יקירתי - המצב לעולם לא יחזור לקדמותו . גם אם ה"מכונה" תחזור לעבוד - הכל יהיה שונה ...
ויש בתהליך הזה עוד סכנה ממשית אחת - הכיף המדומה הכרוך בניסיון להחזיר את המצב לקדמותו עלול לגרום להתמכרות . וההתמכרות הזו מניבה סיפוק והנאה בלהיות לבד ...
אני לא חושבת...
זה קורה, אבל זו לא בהכרח הדרך.
זה אנושי, את לא חושבת?
אנחנו חיים להרוס, כדי לבנות משהו אחר.
אנחנו חייבים להרוס כי אנחנו לא מכונות.
אנחנו משהו אחר.
תודה.
יומנעים גם לך.
:)
ופתאום זה קפץ לי ככה לפתע...
http://www.youtube.com/watch?v=uq-Tgu4510w
(-:
מוכר כלכך...נמצא כרגע שם (שוב...)ויודע שרק צריך לשחרר,אך עדיין משו קדמון בפנים לא נותן זאת....אופפפפפ....אבל בטוח זה אצלנו ולא במה שמנסים לתקןבטוח שלא הגרמני ולא העיראקי יעזרו פה..כנראה התמונה שצרובה לנו אי שם בנבכי ההארד דיסקזו שמתנוססת לנגד העיניים העצומותזו שבסוף גורמת לכל הקלאקלאק... קלאקלאק... קלאקלאק... קלאקלאקאז קחי לך טיפי אקשןזה טוב לפעמים להשקטת הרעשים...
יומנעים
אני (-:
וככה בקטנה מהאיש והאגדה... http://www.youtube.com/watch?v=T7xmH-Amt2kמחזיק לך אצבעות
עדיין לא...
נו...... יש חדש?:)
בלי שום ספק התקלקל משהו. אבל אני אופטימית (בינתיים) ומקוה שאתה צודק.
אוי
אך האמנם?
באמת התקלקל משהו?
האם לחיות על רכבת הרים יום בתחושה כזו וים בתחושה הפוכה זה שלילי
ולי ורק אולי כי אני בטח לא יודע זה נקרא לחיות
ועכשיו זה קצת קיצוני כי זה חדש
וגם זה יכנס לפרופורציות
ותמצא גם כאן - בחדש פינת שקט
וגם שמחת חיים מתפרצת
וממטרים של עצב לפרקים...
תודה. אני עובדת על זה :)
הבעיה היא בלדעת איך...
אספי את שברי המכונה ונסי לבנות אותה מחדש, באופן שונה. קלקול הוא הזדמנות מדהימה לייעול ושיפור.
המחשת יפה את התהליך.
לא צריך לתקן את מה שלא מקולקל, אבל לתחזק צריך ועוד איך...
איזה כיף לקבל כזו תגובה על הבוקר! תודה!
עכשיו אני בבעיה, עם כאלה ציפיות אין מצב שאני מצליחה לכתוב משהו נורמלי... לחץ.
אהבתי מאוד!
ואפילו, ואין לי מושג אם כיוונת לכך (לא נראה לי..) הופתעתי.
את מכירה את זה שאת קוראת משהו וכבר בהתחלה מצטייר אצלך, מבלי משים אפילו, המשכו של הסיפור וכך ציפיתי להמשך המתאר את ההנאה שבשיחרור והמשך הביקורת על השיעמום וקיבלתי קריסת מערכות מוחלטת...
אהבתי מאוד את ההתחלה.
אבל התאהבתי בסוף.
לא אומרת :)
מה/מי זרקת?
טוטל
לגמרי לגמרי?
בעבר, היכרתי טוב ואפילו יצא לי לשכלל את השיטה
היום, לא יותר מ"שלום שלום" מנומס ומנוכר
לגמרי
אתה חמוד! תודה.
איזה כיף היה
אני חושב שכבר אשאר כאן, לשמוע את ההמשך
ממילא אי-אפשר להתרכז עכשיו במשהו אחר..
כניראה. וקראתי עוד פעמיים ולא התקדמתי אז נח מהענין. בהצלחה בכל הפירוקים וההרכבות :-)
מכיר מקרוב את החבטה האיומה הזו... שלומדים לקבל לפעמים את המציאות והעובדות ולא שוקעים ברחמים עצמיים,
החבטה היא בסך הכל בית ספר מצוין לחיים !!
במבט לאחור הנפילות מצטיירות כחוויה. אבל מבפנים, אני יכולה להגיד לך, החבטה בקרקע כואבת בטירוף...
עכשיו אתה אומר לי?!
חוששנתי שלא הבנת אותי כהלכה. :)
יש משהו מרגש בנפילה, באכזבה, משהו שאין בהצלחה ובכיף...
קחי את המשהו הזה, תנצלי אותו לטובה ותתרוממי שוב לגבהים.
יש שאמרו: "אם זה עובד - אל תיגע בזה"
אבל אם מדובר בפאזל של החיים - צריך כל הזמן לגעת, לשמן, להזין... ואין מנוס מצלצולים [איך אומרים בעולם הרכב: "האוטו שלי עושה קולות של 500 ש"ח].
רק תדעי ש... "אם קלקלת -אתה יכול גם לתקן, כן, כן..."
...
ואולי לא תמיד... העיקר לא לפספס את השיעור.
בהצלחה!
מגיע ? שום דבר לא "מגיע". צריך להגיע ולהשיג את מה שרוצים בחיים.
בהצלחה
מממ... בתור מומחה לפירוק אתה בטח יודע ש -
1. לפעמים אתה מפרק סתם בגלל שאתה אדיוט (לא אתה... אני)
2. תולים במכונה הבאה הרבה תקוות, אבל יש מצב שתפשוט את הרגל...
בתור מומחה לפירוק מכונות משומנות היטב והחזרתן למסלול במתכונת אחרת (בלי שאף אחד מרגיש) אני רוצה לחלוק איתך שתי מחשבות: 1. כנראה שהמכונה הייתה באמת מעצבנת, טוב שפירקת אותה 2. גם המכונה הבאה, ברגע שתעמידי אותה על פס הייצור, תתחיל להרגיז אותך עם הדיוק המושלם ועם המונוטוניות הבלתי נסבלת שלה פירוק והרכבה אלה החיים
אתה ממש חייב לתת לי את השם...
מכיר חנות נהדרת לחלקי חילוף,
המוכרים כאלה מוכשרים,
יודעים להתאים מייד את החלק החסר.
איזו כתיבה מעולה, ויפה, ומעוררת
מחשבה.
נא להדק חגורות, כי צפויה לנו התרסקות.
המילה נזרק קצת קשה בשבילי כשזה מחוץ לקונטקסט של המטאפורה. חלק מהותי מהחיים שלי...
תודה. :)
יש משהו משעמם בשגרה
תשלים אותם כאוות נפשך
ברוכה הבאה לכדור
נפלא. יופי של מטאפורה.
מעניין מה נזרק...
בלי לחץ: את צעירה ויש לך את הזמן לבנות שנית
בהנדסה אומרים: אם זה עובד - אך תיגע בזה
צריך להגיע לגלי להבין זאת
רק בריאות ואושר