CIMULACRA הבלוג של אבי רוזן
אמנות, טכנולוגיה, חברה, פילוסופיה, סייברספייס ועוד.
פוסטים פופולאריים
-
האם האמנות תשלוט?
21/10/09 | 749 צפיות
-
אגדת השבלול
19/5/11 | 981 צפיות
-
מוטי עומר הלך מאיתנו
10/6/11 | 1471 צפיות
-
אמנות באיפוד, זה מה שנלמד בבית הספר..
20/1/11 | 1316 צפיות
-
מועדון הלבבות הבודדים...
11/3/11 | 1009 צפיות
-
ראיה כפולה - stereo vision
5/12/09 | 962 צפיות
פוסטים אחרונים
- אמנות והסייברספייס ספר חדש בהוצאת רסלינג 22/6/16
- מהדפס רשת להדפס מסך 20/9/12
- מה הן 100 העבודות המשפיעות ב-5 השנים האחרונות 17/9/12
- אמנות הכסף 13/9/12
- תקשורת ההמונים- הדמיון הוא המציאות, המציאות היא דמיון 12/9/12
- אמנות\חיים 30/7/12
נוסטלגיה
אימי, אידה רוזין, (בווידאו למעלה), היא זו שעודדה אותי בצעירותי לפתח את כישורי הציור.
הנה מספר רישומים...
אימי היתה סגן בחיל שיריון בצבא האדום, לחמה במצור בסטאלינגראד, ועד סיום המלחמה... זכתה במספר עיטורים, כאין היא מספרת עליהם. מתאים גם ל-9 במאי יום הניצחון על גרמניה הנאצית.
|
תגובות אחרונות
-
שטוטית
בתגובה על אמנות והסייברספייס ספר חדש בהוצאת רסלינג
-
Avivit Agam
בתגובה על פורטרט עצמי1
-
a#mili
בתגובה על נשגב-קיקיוני
-
יהודיתדימנד
בתגובה על עירום
-
שיר_שטוטית
בתגובה על מהדפס רשת להדפס מסך
-
המ(ר)קיז דיו
בתגובה על One and Three Hamers
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
את צודקת מיכל,
זהו מחנה פליטים אחד גדול!
כול אחד שורד בו כפי יכולתו וה "חוצפה" שלו...
אני מקוה שביתך בסדר :-)
איך אמר פיקסו...
בגיל 15 ציירתי כמו ליאונרדו...
מה רציתם שאשאר שם?!
והשאר היסטוריה :-)
לי נראה שהרישום אצלי מיצה את עצמו,
הפך למניריסטי, לא עזרו כל השיטות המקובלות, לצייר ביד הפחות דומיננטית,
עם מקל, לשבת על היד עד שתרדם, לא להביט על הדף...
עוברים מדיה ומתחילים לעשות איתה דברים...
ברור שאם אין רפרנס, זה קשה לחוות ולהנות.
העין צריכה ללמוד את האסטטיקה החדשה.
איך אמר לי יאן ראווכןרגר שהיה המורה שלי:
"אמן אמיתי לא מפחד להרוס את העבודה שלו ולהתחיל מחדש"
הוא צדק!
אינני מחפש להגיע למקום נוח ומוכר,
אני חושף את המציאות, בכול דרך אפשרית :-)
העיפרון והדף שלי השתנו, זה הכול...
התהליך אותו התהליך.
צפיתי ב'רישום' בסלולר, התרשמתי בהחלט משינוי בזויית התודעה בצפיה בהם, ועדיין...
משהו 'מפריע' לי.
אם קיים בך כשרון נדיר של רישום מדוייק לפרטי פרטים שמבוסס על מבט ויד טבעיים, הזנחה של תכונה זו
שלטעמי אינה יכולה להיות תכונה מקרית אצלך,לטובת 'אמנות מודרנית' גורמת לי לפיספוס של משהו.
אלא אם כן ברור לך שאמנות באמצעים עכשווים כמו מצלמת ווידאו עולה ביכולת הבעתה לצופה ולאמן עצמו על רישום באמצעי עבר.
בשפה פחות מנומסת: אבי, אני אוהב מאד ורואה ברישומים שלך אוצר רב ועמוק יותר מאשר ניסיונות ההבעה בווידאו. :)
לפחות על תזנח את כשרונך הטבעי ...
אוי, אני מצטערת לשמוע. ראיתי לפי תנועות הידיים ומנגינת קולה שכואב לה.
מאוד קשה פה.
לפעמים נדמה לי (רק לכמה דקות) שכל המדינה פה זה בעצם מחנה פליטים...
אמנם זה אחרת, ובחיים לא חשבתי שזה יכול לקרות לי, אבל, הפכתי שולחנות בשביל הבת שלי.
מיכל,
בסוף אימי אומרת שברוסיה מטפלים בוטראנים, אלה שלחמו במלחמה ההיא בצורה הרבה יותר טוב...
מקבלים הטבות אפילו רכב ופנסיה כפולה...
כאן בארץ, נתנו לאמי מדליה מבריקה... אפילו הנחה בתרופות אין לה :-(
בקושי נתנו לה מספר שעות מביטוח לאומי, אח"כ לקחו חזרה...
חשבו כנראה שבגיל 86 היא הפכה לבלרינה.
הייתי צריך להילחם ולהפוך שולחנות כדי שיחזירו לה את המינימום....
עכשיו יש לה מטפלת צמודה.
לילה,
אני שמח שאהבת את הווידאו...
לא כולם מתחברים לזה...
הקטע החשוב בעיניי הוא שהתיעוד נשמר ברשת,
בעתיד אפשר לחזור ולחיות שוב את החוויה של כולם :-)
לילה תודה!
את מבינה מדוע עברתי מציור-רישום על נייר ובד לציור ורישום על מסך...
פאיק הסביר זאת:
"As collage replaced oil paint so the cathode ray tube will replace canvas".
סירטון ווידאו =VIDEO CLIP
יום נהדר
אבי.
אני מעדיפה את הווידיאו שלך על הציורים. לא יודעת למה עברת מציור לווידיאו. אבל, נראה לי שווידיאו הוא יותר יו יו יו You
ולכן ה- tube
למרות, שכמה שניות של פוקוס על אחת המדליות היה עוזר לי להתגבר על 'מחלת הים' שתוקפת אותי כל פעם שאני מביטה ביצירותיך הסוערות והמיוסרות.
זאת אחת העבודות הטובות יותר שלך שזכיתי לצפות בה. לא הייתי קוראת לזה סירטון. מה זה סירטון באנגלית, אבי?
סירטון זה filmi ?
בעיני זה ווידיאו ארט.
תודה
תודה משה!
האמת שאני כל הזמן חוזר הביתה...
ובדרך אני רושם בכף ידי האוחזת במצלמה הסלולארית שלי
הנה רישום
והנה עוד אחד
אני עם לאה באותם מילים מדוייקות ממש.
בתוספת קלה - אבי, חזור הביתה. :)
תודה מיכל,
כן אמא שלי...
היו לה חיים לא פשוטים, זה סיפור אחר אולי אביא אותו כאן בהמשכים, בינתיים אני מתעד אותה ואת חיי ביוטיוב,
אם מחפשים IDA ROZIN מוצאים את קורותיה בהקלטות רבות.
בקיצור המלחמה ההיא לא היתה סיפור מתוק כלל, להיות במצור בסטאלינגראד ואחר כך להלחם בנאצים -דרך רומניה, צ'כיה אוסטריה, ולשרוד את כל המלחמה ואחריה (השתחררה רק ב1946)...
" יפים ומוקפדים עד כדי כאב", אהבתי את הביטוי...
בגיל צעיר רוצים לבלוע את העולם עד הפרור האחרון +
הווידאוים היום זו בדיקה של איך העולם נראה :-) אולי...
אבי, יש לך אימא ממש חמודה ואמיצה ויופי שדאגה לך, שתתקדם בכוון שבו אתה מוכשר.
ועכשיו, אתה בתורך מקדם את הבת שלך.
נראה לי שהיא לא כל כך שמחה להיזכר באותם הימים. מה היא אומרת לקראת הסוף?
הרישומים שלך מצופים בזכוכית וחלק מהחדר משתקף בצילום שלהם. כך קרה שברישום הראשון, חשבתי בהתחלה שהשתקפות המנורה הוא חלק מהציור...
הרישומים יפים ומוקפדים עד כדי כאב, בגלל זה אתה מתפרע עם הווידאויים?
לאה יקרה תודה לך!
האמת שאני ממשיך לרשום - "בראש"!
לאיונרדו דה-וינצ'י אמר נדמד לי:
"הציור הוא מעשה שיכלי"...
בתודעה הוא מצוי בצורה האופטימלית שלו אח"כ אנו מבצעים אמנות- אובייקט -שלעולם יהיה דגרדציה שלו...
אבי יקירי, הסרטון עם אמא שלך מרגש עד דמעות. לעומת זה הרישומים שלך, ( ואתה מיד תקטלג אותי בין האנכרוניסטים) ממש מצערים אותי שאינך רושם יותר כצורת הבעה אלא משהו אקראי. אבי, אתה רושם מופלא ממש!!! בבקשה, חזור לרשום היות וההבעה שלך כל כך חזקה שזה ממש חבל שאינך מתבטא יותר בקווים החזקים שלך.
תודה על הקסם הזה אבי
ו*
לאה
אנטון ידידי,
תודה על ההערה והכוכבית...
האמת שלפעמים, בייחוד בישובות ארוכות בעבודה, היד מתחילה באופן לא רצוני בתנועה על הדף...
החברים מבקשים את התוצאה למזכרת...
גם בימי ההורים ומפגשים אצל בתי אלה הלומדת בבית ספר לאמנויות "רעות" בחיפה, ההורים מתבקשים להשתתף בסדנאות רישום, כדי להבין מה עובר על הילדים...
ברגעים האלה, זה חוזר....
אבי ידידי, שמחתי לראות את הסרטון עם אמך ואת ציוריך מלפני 30 שנה. אני מזהה איש מוכשר וכישרוני ועם יכולת רישום וראיה לעומק. אני מקווה שלמרות עיסוקך החדש באמנות מתקדמת ועכשווית אתה חוטא ורושם לפעמים.. ככה קצת בשביל לשמור על היכולת ועל הערך הנשמר בחומר העתיק... אנטון