כותרות TheMarker >
    ';

    ואחרי הכל, אני לא יודעת כלום!

    ארכיון

    פרש הברונזה

    19 תגובות   יום שבת, 2/5/09, 21:03

    חברים יקרים,

    את אהבתי לפושקין אתם כבר מכירים (ואלו שטרם, העיפו מבט בפוסטים קודמים שלי).

    ובכן, לאחרונה קראתי שני ספרים מאת פאולינה סימונס, סופרת אמריקאית שנולדה וגדלה בסנט. פטרבורג (לנינגרד של פעם). 

     

    הספר הראשון, פרש הברונזה, הוא זה שעשה לי את זה, ובגדול!

    זהו רומן מרגש וסוחף על אהבה בלתי אפשרית בתקופה בלתי אפשרית - המצור הגרמני על לנינגרד ב 1941.

     

    אבל עיזבו את הרומן הרומנטי, המסמך ההיסטורי להדיוטות, הוא זה שכבש את ליבי.

    תאור חיי העם הרוסי, בעיר שתפארתה שמורה עד עצם היום הזה, התנאים הנוראים, הדוחק, הדלות הבלתי נסבלת, הרעב המכחיד והקור שאפילו רוסי אמיתי לא יכול לו. ובתוך כל זה,החמלה והאנושיות לצד הקיום וההשרדות.

     

    כל זה מתואר על רקע סיפור אהבה שנרקם במדינה סטליניסטית של מלחמת העולם השניה. וכאילו לא די היה בצורר הנאצי, הרי שגם השלטון הרוסי דאז, דאג לא מעט ליסורי האנשים.

    סטלין - והמשטר שהקים, עדיין מטיל צל כבד ונורא על העולם שהותיר אחריו. הוא (וכמובן גם היטלר, אבל עליו אני לא רוצה לדבר...) כונן את המשטר הרצחני והאכזרי ביותר בהיסטוריה האנושית. מליוני בני אדם נרצחו בפקודתו. מלחמתו בהיטלר תבעה מליוני קורבנות וזרעה הרס שלא נודע כמותו בתולדות האדם. ועם זאת, מליוני רוסים תמכו בו בהתלהבות שאין לה גבול והכריזו על אמונתם בערכים שהדיקטטור העלה על נס. "שמש העמים" קראו לו, יום מותו היה ליום אבל לאומי.... למה???

     

    הסטוריונים רבים ניסו להשוות בין היטלר לסטלין, בין הדוקטרינות שלהם ובין המוטיבציה שהובילה כל אחד מהם להפוך למה שהיו. הדעות חלוקות, ולא לי הפתרונים.

     

    אבל למי שרוצה להתרשם באופן מדויק מקצת מהמשטר הסטליניסטי, מקצת מזועות אותה מלחמה, מקצת מהאהבה שמנצחת כל דבר...הספר, פרש הברונזה,  הוא דרך נהדרת ומומלצת בחום.

     

    אגב, לספר הראשון יש המשך, שמו "טטיאנה ואלכסנדר", המשך קורות הזוג. גם הוא טוב, אבל הספר הראשון הוא הספר!!!

     

    תשאלו איך קשור פושקין שלי לעניין.

    ובכן, הפסל "פרש הברונזה" מוצב בסנט פטרבורג והוא פסל ברונזה גדול של הצאר פיוטר הראשון, מקים העיר, רכוב על סוסו, ונאבק בנחש ענקי.

    הפסל נבנה על ידי הצארינה יקטרינה הגדולה כמחווה לפיוטר, ומציג אותו כגיבור רומי קדום, מסורת ותרבות שהרוסים רצו להידמות לה ולהיזכר בדמותה.
    את הפסל יצר הפסל הצרפתי  אטיין פלקונט, שהביע בפסל הזה את האידיאולוגיה של השליט האבסולוטי הפועל למען העם בדרך הקידמה, אידיאולוגיה שהוכחה כמוטעית ומוליכה שולל. שהרי כל עמידתו של הפסל מפגינה שלטון ברזל וכוח רצון אדיר. הנחש הנדרס מסמל את הרוע.
    ואז פושקין כתב בשנת 1837, קצת לפני מותו, את הפואמה  "פרש הברונזה", המתאר את שהוא  מרגיש וחושב בעת שהוא ניצב מול הפסל המרשים הזה, וזוהי אחת מיצירותיו הנודעות (לצערי לא הצלחתי למצוא תרגום שלו לעברית).

     

    אז למי שיקרא, ספרו רשמים.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/2/10 14:39:


      קראתי ואהבתי והתרגשתי ולא הנחתי את הספר עד שהגעתי אל סופו

      ונותרו בי הירהורים על כח הסבל האנושי, וחשיבות הפרטיות

      ונותר לי מוטו אחד: האדם הוא סך כל מרכיביו

      זו התשובה שנותנים אלכסנדר וטיטיאנה האחד לשני כשהים תמהים על אדם ועל החלטותיו

        2/6/09 23:27:

      צטט: מיכאל 1 2009-05-03 21:29:55


      תודה, אלה על הפוסט המרתק שכתבת. גם התמונה של הסוס ורוכבו, יפה ביותר.

      כמה מילים על סטלין:

      אני שגדלתי בקיבוץ, חויתי על בשרי  (כילד) את חווית הפילוג בקיבוץ  בו גדלתי, על רקע אידיאולוגי. כ 50% מחברי המשק ראו בדיקטטור הרוסי את "שמש העמים" ( המפ"םניקים) והתיחסו אליו בהערצה עצומה. ואז, ב 1951 (אם אינני טועה)  ערך סטלין את משפט הרופאים המפורסם בו נידונו קבוצת רופאים יהודים למות בעוון בגידה במולדת, והוצאו להורג. כמובן שהאשמותיו של סטלין היו משוללות כל יסוד. זה היה השלב של ההתפכחות הגדולה בקרב אותם מעריצים קיבוצניקים מן הסטליניזם בכללותו, ומן הקומוניזם, כפועל יוצא. בשנת 1952 נפטר סטלין בארח פתאומי (יש ויכוחים עד היום לגבי סיבת המוות) אבל המשטר נשאר קשוח כשהיה עוד שנים רבות. ידוע לי שניתן למצוא חמר רב על סטלין בזכרונותיה של בתו של סטלין, סווטלנה, שהגרה בחלוף השנים לארה"ב.

      מעניין אם תקרא את הספר הביוגרפי,

      המקיף ועב- הכרס "סטלין"

      של רדזינסקי אדוארד,

      ספריית מעריב.

       קראתי!

       

        31/5/09 20:38:

      צטט: alxm 2009-05-31 19:34:21

       

      עוד מאוצרות סן פטרבורג פיסלו של הצאר פטר הגדול על נהר מוסקבה המתנשא לגובה של יותר מ-50 מטר

       

       כן, רבים הם אוצרותיה של סן פטרבורג ושל רוסיה בכלל.

      לצערי, שפת המקור לא שגורה בפי באופן כזה שיתאפשר לי להנות מאוצרות התרבות הכתובה ...

      אז אני מסתפקת במה שיש בעברית  חיוך

      תודה שלמה על ההשקעה וההתעניינות!
        31/5/09 19:34:

      עוד מאוצרות סן פטרבורג פיסלו של הצאר פטר הגדול על נהר מוסקבה המתנשא לגובה של יותר מ-50 מטר

        28/5/09 01:20:

      צטט: strega 2009-05-27 22:39:37

      צטט: alxm 2009-05-27 08:08:07

      אינני יכול שוב לככב אבל באתי שוב לתפעל

      שכחתי לציין ובאתי להוסיף שעיצוב העמוד שלך מעיד על טוב טעם .

      כי האביב שוב צועד בעקבותייך והכחול מציץ מחלונך....

      שלמה

       

       תודה שלמה על הביקור

      ועל ההתעניינות.

      סטאלין הוא דמות מרתקת,

      ההסטוריה והתרבות הרוסית אפילו יותר...

       

      והמסיכה...טוב, זה קרנבל המסיכות בונציה...אין טוב ממנו!!!

      שוב תודה :-)

      גם משמיים מסייעים בידך .

      אכן גם המסכות מן הנשף בונציה רקע מתאים לפוסט לא רק בתוכן אלא אף בצבע

      אבל הנה גם השמיים שמעל לפרש הברונזה כחולים ומשתלבים יפה בצבע האחיד עד שאף צבע הברונזה מין גוון לו שכזה וזאת אינני יודע להסביר .

      אגב אני נתודעתי לפושקין לפני כעשר שנים כאשר מצאתי בגניזה של ספרי קודש בין ספרים רבים וישנים ספר של פושקין (עד אז לא ידעתי שגם ספריו נכללים בין ספרי הקודש)

      ריתק אותי סיפורו של דוברובסקי ומלכת פיק.

      חג שמח

      שלמה

       

        27/5/09 22:39:

      צטט: alxm 2009-05-27 08:08:07

      אינני יכול שוב לככב אבל באתי שוב לתפעל

      שכחתי לציין ובאתי להוסיף שעיצוב העמוד שלך מעיד על טוב טעם .

      כי האביב שוב צועד בעקבותייך והכחול מציץ מחלונך....

      שלמה

       

       תודה שלמה על הביקור

      ועל ההתעניינות.

      סטאלין הוא דמות מרתקת,

      ההסטוריה והתרבות הרוסית אפילו יותר...

       

      והמסיכה...טוב, זה קרנבל המסיכות בונציה...אין טוב ממנו!!!

      שוב תודה :-)

        27/5/09 22:32:

      צטט: avirush 2009-05-27 00:29:09


      אלה !!!

      אני חושב שיש לך סוס טרויאני בפוסט !  מופתע

       

       זה לא שלי,זה של סטאלין...

      מעניין מה קרה למי שהיה חבוי בסוס שלו...

       

        27/5/09 08:08:

      אינני יכול שוב לככב אבל באתי שוב לתפעל

      שכחתי לציין ובאתי להוסיף שעיצוב העמוד שלך מעיד על טוב טעם .

      כי האביב שוב צועד בעקבותייך והכחול מציץ מחלונך....

      שלמה

        27/5/09 00:29:


      אלה !!!

      אני חושב שיש לך סוס טרויאני בפוסט !  מופתע

        27/5/09 00:16:

      השכלת אותי ועוררת סקרנותי

      כתיבתך והתמצאותך בהיסטוריה ובתרבות ופרשנותך מאלפים .

      שלמה

        3/5/09 21:29:


      תודה, אלה על הפוסט המרתק שכתבת. גם התמונה של הסוס ורוכבו, יפה ביותר.

      כמה מילים על סטלין:

      אני שגדלתי בקיבוץ, חויתי על בשרי  (כילד) את חווית הפילוג בקיבוץ  בו גדלתי, על רקע אידיאולוגי. כ 50% מחברי המשק ראו בדיקטטור הרוסי את "שמש העמים" ( המפ"םניקים) והתיחסו אליו בהערצה עצומה. ואז, ב 1951 (אם אינני טועה)  ערך סטלין את משפט הרופאים המפורסם בו נידונו קבוצת רופאים יהודים למות בעוון בגידה במולדת, והוצאו להורג. כמובן שהאשמותיו של סטלין היו משוללות כל יסוד. זה היה השלב של ההתפכחות הגדולה בקרב אותם מעריצים קיבוצניקים מן הסטליניזם בכללותו, ומן הקומוניזם, כפועל יוצא. בשנת 1952 נפטר סטלין בארח פתאומי (יש ויכוחים עד היום לגבי סיבת המוות) אבל המשטר נשאר קשוח כשהיה עוד שנים רבות. ידוע לי שניתן למצוא חמר רב על סטלין בזכרונותיה של בתו של סטלין, סווטלנה, שהגרה בחלוף השנים לארה"ב.

        3/5/09 14:35:

      צטט: גרנדה גרנדה. נקודה. 2009-05-03 11:22:58

      איזה תאור מלבב... וזה ממש משמח לקבל המלצה כל כך יפה ומנומקת.

       

      תודה

       

       שמחתי שאהבת  חיוך

      איזה תאור מלבב... וזה ממש משמח לקבל המלצה כל כך יפה ומנומקת.

       

      תודה

        3/5/09 10:35:

      צטט: d/b/z 2009-05-03 02:08:25


      אלה  אלה  אלה  ---  מה  שלומך  איפה  נעלמת 

      כל  כל  חסרת -  אין  כמו  להאזין  לתאוריך  הריחניים

      כל  כל  מלא  אהבה  וחוכמה...  תענוג

                               טוב  שחזרת 

                                  

                                יום  טוב  -  וחיבוק  חם

                   

       

      תודה איש יקר,

      טוב לחזור לקבלת פנים כייפית שכזו.

       

       

        3/5/09 10:34:

      צטט: יוד-קיי 2009-05-03 00:57:54


      תודה על ההמלצה.

      אחפש.

       

      האם את לא מתכוונת לספר "1942" על הבלוקאדה בלנינגראד?

       

       

       לא מכירה את 1942, אבל את תיאורי הבלוקאדה מכירה מסיפורי הורים וספרים.

      תודה על הביקור.

        3/5/09 10:33:

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2009-05-02 22:37:12


      "תמיד נמשכתי לנשים עם משקפים ואהבה לספרות".

      (הכוזרי ברגע של אמת)

       

      כן ירבו רגעי אמת שכאלה!

       

      ומשקפיים....מה אני?

      רק אם זה עיגולדים!!!!

       

        3/5/09 02:08:


      אלה  אלה  אלה  ---  מה  שלומך  איפה  נעלמת 

      כל  כל  חסרת -  אין  כמו  להאזין  לתאוריך  הריחניים

      כל  כל  מלא  אהבה  וחוכמה...  תענוג

                               טוב  שחזרת 

                                  

                                יום  טוב  -  וחיבוק  חם

                   

        3/5/09 00:57:


      תודה על ההמלצה.

      אחפש.

       

      האם את לא מתכוונת לספר "1942" על הבלוקאדה בלנינגראד?

       


      "תמיד נמשכתי לנשים עם משקפים ואהבה לספרות".

      (הכוזרי ברגע של אמת)

      התמונות שלי