לפחות בדבר אחד ניתן לסמוך על משרד האוצר – עקביות. את התגובה המתלהמת של המשרד על פסיקת בית המשפט העליון בנושא ההכרה בהוצאות טיפול בילדים לצורכי מס ניתן היה לצפות מראש. “אין כסף בקופה למימון החלטת העליון על המטפלות" אמרו "בכירים באוצר" לכתבים. ועל זה נאמר, נו באמת. קודם כל, הסכום האסטרונומי שהם צופים כעלות הפסיקה. 2.5-3 מיליארד ש"ח לשנה. סליחה? כלל הכנסות המדינה ממס הכנסה לשכירים הן כ-36 מיליארד ש"ח. 8% ייעלמו רק על מטפלות? אין לי מושג איך הגיעו באוצר להערכה המלומדת שלהם, אבל הנה חישוב מופרך לדוגמה שמגיע לאותה תוצאה:
150 אלף ילדים לשנתון (נתוני למ"ס) 3.75 שנתונים רלבנטיים (עד גיל ארבע, לא כולל 3 חודשים חופשת לידה) 60% מהזוגות עובדים שניהם (80% מהגברים ו-70% מהנשים בגילאים הרלבנטיים עובדים) 30% מס (שייצא עגול) 30,000 לשנה הוצאות טיפול (2,500 ש"ח לחודש – משפחתון פרטי בתל אביב)
יחד: 150,000 * 3.75 * 60% * 30% * 30,000 = 3 מיליארד פחות או יותר
עכשיו, ברור שרוב המספרים האלה מנופחים בעליל. ראשית, יש לא מעט ילדים שאינם נמצאים בטיפול – אצל הסבתא, האם האריכה את חופשת הלידה, מסגרות מיוחדות וכו'.
שנית, חלק גדול מאוד מהשכירים בגילאים הרלבנטיים (עד 45) משתכרים מעט, ומדרגת המס שלהם נמוכה בהרבה מ-30%.
שלישית, הוצאות הטיפול בפריפריה כנראה נמוכות משמעותית מ-30,000 ש"ח לשנה.
כך שחישוב אחראי יותר היה מגיע למספר נמוך בהרבה. להערכתי מיליארד ש"ח לכל היותר.
בנוסף, יש לראות את ההשלכות החיוביות של הפסיקה – יותר נשים בכוח העבודה, “הלבנה" של התשלומים למטפלת ולמשפחתון כדי ליהנות מהטבת המס – כל אלה דווקא יגדילו את תשלומי המס.
מעבר לכך, גם אם הסכום היה נכון (והוא כמובן לא), איך אפשר לטעון ברצינות שאין כסף להטבת מס כזו, בשעה שראש הממשלה מתכנן הורדת מסים אגרסיבית? האם מדובר באותו משרד אוצר שיידרש עכשיו להפחית את מס החברות מ-25% ל-20% ואת מדרגת המס העליונה מ-44% ל-40% בעלות של מיליארדים? הכל עניין של סדר עדיפויות, ודרוש סדר עדיפויות מעוות בעליל כדי לחשוב שהפחתת מס לחברות ולעשירים חשובה יותר מהקלה על הורים לצאת לעבודה.
מה שמכעיס כאן הוא הקלות שבה יכולים פקידי האוצר לצאת במספרים מופרכים בעליל ולטעון על פיהם טענות מעוותות חברתית, שעל פיהן נקבעת מדיניות חברתית. (המספר 3 מיליארד הוצג, אגב, לבית המשפט כהערכת המדינה. אולי הגיע הזמן לדרוש עדות מומחה בלתי-תלויה בדיונים כאלה?) בראיון שהתפרסם אתמול בגלובס תיארה תמר גוז'נסקי תופעה דומה: “תאר לך שפקידי האוצר באים לדיון בלי ניירות. נאמר שהגשתי הצעת חוק והם אומרים, זה בלתי אפשרי, זה יעלה מיליארד שקל. איך עשית חישוב? איפה נייר? אין נייר. זה תמיד תורה בעל פה, ואז אי-אפשר לתפוס אותם על מילה. זו שיטה. לבוא בלי ניירות ולא לספר את כל העובדות.”
למול זה, משמח לראות לשם שינוי פסיקה של בית המשפט העליון שמצליחה להתעלם מהפחדות האוצר ולאכוף את החוק גם כשמדובר במדיניות כלכלית. נותר רק לקוות שחוק ההסדרים לא יבטל את הפסיקה במחי יד.
| 
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אבל כמו שעניתי קודם, גם אם הן לא יגיעו לסף המס, ביטוח לאומי כן יתחילו לשלם עליהן.
וחוץ מזה יש גם משפחתונים, שם זה כבר בדרך כלל כן אמור להיות ממוסה, שלא לדבר על מע"מ
כוונתי שחלק לא מבוטל מהמטפלות עובדות במשרה חלקית ולכן אינן משלמות מס.
למיטב ידיעתי (ויש לי קצת ניסיון בנושא), מטפלות משתכרות בערך פי 2 משכר מינימום, לפחות לפי שעה.
ואם יהיה צורך להציג תשלומים לביטוח לאומי על העסקת עובד במשק בית זה יעלה תקבולים למדינה, גם מתחת לסף המס.
בנוסף, יש כל המשפחתונים, שרבים מהם עובדים בשחור. גם שם לא מדובר בשכר מינימום.
תיקון קטן:
"הלבנה" של תשלומים למטפלת לא תגדיל את הכנסות המס של המדינה, כיוון שמטפלות משתכרות שכר מינימום.
אין חדש תחת השמש!
כבר שנים שפקידי האוצר,
בחוק ההסדרים
מבטלים חקיקה של הכנסת.
למשל לספק את חוק חינו חובה חינם לילדי הגן.
הם "חוסכים" המון כסף.
חוסכים אותו על גבי אמהות עובדות כדי לתת לבעלי מדרגות המס הגבוהות הנחה.
זה מעניין. וסעיפי התקציב הממשלתי חשופים לציבור בפירוט רב יותר?
אפשר לטעון שזה מקרה פרטי כאשר צריך להתמודד מול אקטיביזם שיפוטי (נגיד).
תראה, אפשר למשל לדרוש מהאוצר לתת את כל ההנחות מאחורי חישובים שהוא מגיש לכנסת, או לבית המשפט. אם הייתה כזו שקיפות, לא היה צורך במומחה גדול כדי להבין שהם עובדים עלינו.
העיקר שתדרוש קבלה, שתוכל לקבל על זה זיכוי למס. זה בעצם העניין פה.
אהה...
בעצם זו לא היא....
לא משנה בעצם.
אולי אני לא באמת צריך..
לא, אני כבר אסתדר.
תודה ולהתראות
שלום,
לא רוצה להפריע אבל קלייר אמרה שזה בסדר.
פשוט חשבתי להציע לקלודט עבודה.
בדיוק היום התחלתי לחפש מטפלת.
תודה ומצטער על ההפרעה,
פרופסור פאנג'ב סין קולומנה ורטברה
הם צודקים, וגם אתה וורד פרי צודקים.
גם מירב ארלוזורוב חושבת ככה.
הייתי מסכים איתה לו זו היתה מציאות - ויתור על ההוצאה התקציבית הנובעת מהכרה בצואות טיפול בילדים, תמורת הפניית המשאבים המתפנים למטרות חיוביות כמו חינוך טוב יותר, שיפור שירותי הבריאות וכו'.
אבל המציאות המקוממת היא שמול זעקות ה"אין לי" העקביות של פקידי האוצר עומדת ממשלה מנופחת שהולכת ותופחת מיום ליום על חשבון המיסים שלנו,וממשיכה לבזבז מליארדים על הפרות הקדושות ששומרות על "בטחון אזרחי ישראל",
השאלה היא, כפי שניסח אותה המפטי-דמפטי בשיחתו עם אליס על המובנים-הכה-רבים-שמלה-עשויה-להכיל, היא מי האדון.
פסיקת העליון מבורכת; אך האם היא תיאכף? אין לי אמון בפקידים.
צ'יינז, אני איתך. והסעיף שמעלה לי את הג'ננה הוא הסעיף השני :
חלק גדול מאוד מהשכירים בגילאים הרלבנטיים (עד 45) משתכרים מעט, ומדרגת המס שלהם נמוכה בהרבה מ-30%.
שהרי כל הצדקנים שמתקוממים כעת נגד הפסיקה, נשענים על הטענה שהפסיקה הזאת מיטיבה עם המיעוט של נשים עשירות (כן כן, עשירות, כך נטען. מעתה אמור: אשה שמרוויחה 5800 ש"ח היא אשה עשירה), ואינה מועילה כלל לרוב הנשים, אשר משכורתן אינה מגיעה לסכום שממנו מורידים מס. והנה, לצורך חישוב עלויות היישום של פסיקת בית המשפט, מתברר דווקא שהנשים כולן יושבות על משכורות נאות למדי, המניבות כשלושים אחוזים מס הכנסה.
הקלקולציה הזאת כנראה מורכבת מידי בשביל שאשה כמוני תבין אותה. פקידי האוצר בטח יודעים מה הם עושים...
פוסט חשוב,
ולו בגלל חשיפה נוספת של דרכי וזירי האוצר הנלוזות.
הם לא יוותרו, לנערי האוצר יש מוטיבציה, זמן והמון כוח המאפשר להוביל תהליכים דרך התקציב.
חוק ההסדרים, גם השנה כמו שנים קודמות, משתרע על פני כמה מאות עמודים בפורמט עלוב במכוון, כדי להקשות מאוד על ניסיונות לחשוף את הכוונות הרעות שלהם.
מאחר ומדובר בתהליך ארוך וברור של שינוי המדיניות הכלכלית-חברתית במדינה, סביר להניח שהחוק הזה יתמסמס כדרך שאר החוקים שנחקקו לסיוע לקבוצות הפחות חזקות בחברה, גם אם בית המשפט יעמוד על דעתו כמיטב יכולתו.