לפחות בדבר אחד ניתן לסמוך על משרד האוצר – עקביות. את התגובה המתלהמת של המשרד על פסיקת בית המשפט העליון בנושא ההכרה בהוצאות טיפול בילדים לצורכי מס ניתן היה לצפות מראש. “אין כסף בקופה למימון החלטת העליון על המטפלות" אמרו "בכירים באוצר" לכתבים. ועל זה נאמר, נו באמת.

קודם כל, הסכום האסטרונומי שהם צופים כעלות הפסיקה. 2.5-3 מיליארד ש"ח לשנה. סליחה? כלל הכנסות המדינה ממס הכנסה לשכירים הן כ-36 מיליארד ש"ח. 8% ייעלמו רק על מטפלות? אין לי מושג איך הגיעו באוצר להערכה המלומדת שלהם, אבל הנה חישוב מופרך לדוגמה שמגיע לאותה תוצאה:

150 אלף ילדים לשנתון (נתוני למ"ס)

3.75 שנתונים רלבנטיים (עד גיל ארבע, לא כולל 3 חודשים חופשת לידה)

60% מהזוגות עובדים שניהם (80% מהגברים ו-70% מהנשים בגילאים הרלבנטיים עובדים)

30% מס (שייצא עגול)

30,000 לשנה הוצאות טיפול (2,500 ש"ח לחודש – משפחתון פרטי בתל אביב)

יחד: 150,000 * 3.75 * 60% * 30% * 30,000 = 3 מיליארד פחות או יותר

עכשיו, ברור שרוב המספרים האלה מנופחים בעליל. ראשית, יש לא מעט ילדים שאינם נמצאים בטיפול – אצל הסבתא, האם האריכה את חופשת הלידה, מסגרות מיוחדות וכו'.

שנית, חלק גדול מאוד מהשכירים בגילאים הרלבנטיים (עד 45) משתכרים מעט, ומדרגת המס שלהם נמוכה בהרבה מ-30%.

שלישית, הוצאות הטיפול בפריפריה כנראה נמוכות משמעותית מ-30,000 ש"ח לשנה.

כך שחישוב אחראי יותר היה מגיע למספר נמוך בהרבה. להערכתי מיליארד ש"ח לכל היותר.

בנוסף, יש לראות את ההשלכות החיוביות של הפסיקה – יותר נשים בכוח העבודה, “הלבנה" של התשלומים למטפלת ולמשפחתון כדי ליהנות מהטבת המס – כל אלה דווקא יגדילו את תשלומי המס.

מעבר לכך, גם אם הסכום היה נכון (והוא כמובן לא), איך אפשר לטעון ברצינות שאין כסף להטבת מס כזו, בשעה שראש הממשלה מתכנן הורדת מסים אגרסיבית? האם מדובר באותו משרד אוצר שיידרש עכשיו להפחית את מס החברות מ-25% ל-20% ואת מדרגת המס העליונה מ-44% ל-40% בעלות של מיליארדים? הכל עניין של סדר עדיפויות, ודרוש סדר עדיפויות מעוות בעליל כדי לחשוב שהפחתת מס לחברות ולעשירים חשובה יותר מהקלה על הורים לצאת לעבודה.

מה שמכעיס כאן הוא הקלות שבה יכולים פקידי האוצר לצאת במספרים מופרכים בעליל ולטעון על פיהם טענות מעוותות חברתית, שעל פיהן נקבעת מדיניות חברתית. (המספר 3 מיליארד הוצג, אגב, לבית המשפט כהערכת המדינה. אולי הגיע הזמן לדרוש עדות מומחה בלתי-תלויה בדיונים כאלה?) בראיון שהתפרסם אתמול בגלובס תיארה תמר גוז'נסקי תופעה דומה: “תאר לך שפקידי האוצר באים לדיון בלי ניירות. נאמר שהגשתי הצעת חוק והם אומרים, זה בלתי אפשרי, זה יעלה מיליארד שקל. איך עשית חישוב? איפה נייר? אין נייר. זה תמיד תורה בעל פה, ואז אי-אפשר לתפוס אותם על מילה. זו שיטה. לבוא בלי ניירות ולא לספר את כל העובדות.”

למול זה, משמח לראות לשם שינוי פסיקה של בית המשפט העליון שמצליחה להתעלם מהפחדות האוצר ולאכוף את החוק גם כשמדובר במדיניות כלכלית. נותר רק לקוות שחוק ההסדרים לא יבטל את הפסיקה במחי יד.