שְׁנֵינוּ יוֹשְׁבִים מִשְׁנֵי צִדֵּי הַשֻּׁלְחָן מֵאֲחוֹרַיִךְ צִיּוּר שֶׁל חַמָּנִית וּמֵאֲחוֹרַי קִיר עֵירֹם שֶׁסֶּדֶק נִמְתַּח בּו.ֹ אַתְּ קַשּׁוּבַה לַמִּלִּים שֶׁלֹּא אָמַרְתְּ וְאֲנִי קַשׁוּב לַשֶׁקֶט שֶל הַמִלִים שֶׁלֹּא נֶאֱמְרוּ וְהָמַבָּטִים, אֶל הָאֲבַטִּיחַ הַמְּדַמֵּם. |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לכול התגובות.
בין המילים בשתיקות, שם
האמת נמצאת.
כל כך יפה ונוגה כתבת
אהבתי שהבאת אותה עם התמונה ואותו עם הסדק. והסדק והאבטיח הביאו את הכאב. יפה!
תמר
יפה ונוגה..
אבטיח שיגרתי כזה.. (:
מצוין, מצוין. המילים, השתיקות הכאב, התשוקה.
קשת רגשות בקצר הזה. אהבתי!
*
שיר מעולה על בדידות ו/או תקשורת
מזכיר ציור של צייר צרפתי - אולי דגה
אַתְּ קַשּׁוּבַה לַמִּלִּים שֶׁלֹּא אָמַרְתְּ
וְאֲנִי קַשׁוּב לַשֶׁקֶט שֶל הַמִלִים שֶׁלֹּא נֶאֱמְרוּ
סוריאליזם
כמתוך תמונה של דאלי.
שוקי