השבוע יצא לי לפגוש את החבר הראשון שלי בתיכון הרבה שנים לא נפגשנו והייתי עם ביתי שכיום באותו הגיל בו היינו אנו כחברים. אז כמובן עשינו בריף מהיר על כל מי שאנחנו בקשר איתו(מעט מאוד) ועל כל מי שאנחנו יודעים פיסה מחייו.ביתי עמדה בצד והקשיבה. בהתחלה לא ידעה מי זה אך כשהיצגתי אותו ההקשבה נהפכה ליותר ממוקדת.

כשסיימנו את המפגשון הלא מתוכנן הזה ניכנסתי עם ביתי לאוטו והיא התחילה לשאול שאלות היה נעים ליצור איתה שיחת נוסטלגיה על איך היה פעם ועל אקס מיתולוגי.במהלך השיחה לא יכולתי שלא לחייך הרבה אך יחד עם זאת להיות מאושרת שזה שייך לעבר.

יום לאחר מיכן במיקרות רבה נפגשתי ב"מגה" מקום פסטורלי למפגשים. חבר טוב מהעבר מה שהיינו קוראים ידיד. שוב העברנו בריף מהיר שוב גילינו שלא הרבה בקשר. קבענו שניפגש איזה ערב וכך עשינו. ישבנו על כוס יין באחד מהפאבים על ציר הכרמל. הכיף שהיה שמהר מאוד עזבנו את העבר ועברנו לדבר על היום . החוויה שאתה רואה שכולנו מתבגרים כולנו משתנים אבל הניצוצות תמיד ישארו.

שבוע נעים של עבר הווה ועתיד לכולם.