וולטר מתאו

‎3

11 תגובות יום ראשון, 3/5/09, 10:16

וולטר מתאו

1920 – 2000

Walter Matthau

מתאו, שחקן אמריקאי ממוצא יהודי נולד בארה"ב בשנת 1920 בשם וולטר ג'ון מתאו (מתאו הרבה לטעון ברעיונות עימו ששמו האמיתי הוא וולטר מטרחשונסקי, אך את האמת לא הצלחתי למצוא שום מקום בו זה רשום באופן רשמי) להורים מהגרים ממוצא רוסי.

את תחילת דרכו בעסקי הבידור עשה בתיאטרון היידי בשנות ה-30, בגלל שמשפחתו הייתה עניה מאוד הוא נאלץ לעבוד בשלל עבודות מגוונות ובין היתר גם הופיע בתיאטרון היידי בכל מיני תפקידים זוטרים. בפרוץ מלחמת העולם שניה, התגייס מתאו לצבא האמריקאי בחיל האוויר ושימש שם בתפקיד של מצפין. עם שחרורו בסיום מלחמת העולם השניה שוחרר מתאו כאשר הוא עם שישה עיטורים על שירותו הצבאי המוצלח.

עם חזרתו לארה"ב לאחר המלחמה החל מתאו להשתלב בכל מיני עבודות, אך חלומו הגדול היה להיות שחקן. הוא החל להופיע בתיאטרון בבורדווי לאחר שלקח שיעורי משחק, והחל להשתלב בכל מיני הפקות בברודווי, והופעתו הראשונה הייתה במחזה "אן של אלף הימים" בשנת 48 בכיכובו של רקס הריסון שהיה כוכב גדול מאוד באותה התקופה.

בשל גובהו ומראו המאיים קצת (אם תראו תמונות שלו בצעירותו הוא נראה קשוח ומאיים מעט) הוא קיבל תפקידים רבים של נבל, בעיקר בתפקידי מישנה, ובשנות ה- 50 החל גם להופיע בקולנוע באותם תפקידים. בתחילת שנות ה- 50 עשה מתאו את צעדיו הראשונים בקולנוע ובטלוויזיה, ובאותו העשור הוא כיכב באין ספור תפקידים קטנים של נבל או תפקידי מישנה לא מוכרים במיוחד בין היתר בסרטים "פנים בהמון" משנת 57 בו כיכב בתפקידי מישנה לצד אנדי גריפית' ולי רמיק, "קינג קריאול" משנת 58 בו כיכב בתפקיד הנבל לצד אלוויס פרסלי, "היינו זרים כשנפגשנו" משנת 61 בו כיכב לצד קירק דאגלס ו- קים נובק ו- "בודדים הם האמיצים" משנת 62 מערבון בכיכובו של קירק דאגלס. תפקידו המוכר ביותר באותה התקופה של שנות ה- 50 ותחילת שנות ה- 60 היה בסרט "חידון בחרוזים"(63) קומדית מתח נפלאה של סטנלי דונן בכיכובם של קרי גרנט ו- אודרי הפבורן. בסרט אומנם גילם מתאו את דמות הנבל אך עשה זאת בחן ובהומור רב שהקנה לו ביקורות אוהדות.

שנת המפנה בקריירה של מתאו הייתה שנת 65 דווקא בתפקיד בתיאטרון. באותה השנה לוהק מתאו להופיע בהצגה חדשה פרי עטו של המחזאי המפורסם ניל סיימון במחזה קומי חדש בשם "הזוג המוזר" לצד ארט קרני (שחקן קומי אדיר שהופיע בטלוויזיה ובקולנוע בין היתר בתפקיד ראשי לצד ג'קי גליסון בסדרה האלמותית "ירח דבש" וגם בסרט הקולנוע "הארי וטונטו"). ההצגה אודות שני גרושים, אוסקר המבולגן וגס הרוח (אותו גילם מתאו) ו- פליקס המכור לניקיון, לסדר והסובל מהיפוכנדריה היה ללהיט ענק, וגרר שלל של ביקורות אוהדות במיוחד על ההצגה ועל הופעתו הקומית המצויינת של מתאו, שזכה לראשונה בחייו גם לתפקיד ראשי מוביל, גם התגלה ככישרון קומי ענק וגם זכה בפרס הטוני על משחקו המצויין. אגב מתאו זכה בפרס הטוני בשנת 61 בתפקיד דרמטי בהצגה "יריה באפלה".

הצלחת המחזה "הזוג המוזר" הפנתה אל מתאו את מפיקי הוליווד, ובשנת 66 לוהק מתאו להופיע לצד מי שיהפוך עם השנים לבן זוגו הקבוע בשלל סרטים, ג'ק למון הגדול. השניים לוהקו להופיע בתפקידים הראשיים בקומדיה החדשה פרי עטו ובימויו של הבמאי הגאוני בילי ווילדר בסרט "עוגיית המזל", קומדיה מבריקה אודות צלם ספורט (למון) הנפגע במהלך משחק פוטבול ובעצת גיסו, עורך דין תחמן (מתאו) מחליט לתבוע את חברת הביטוח ומעמיד פנים של נכה. הסרט (שנקרא בארץ בין היתר גם בשם "הפרקליט, הגיס והכיס") זכה להצלחה גדולה, ומתאו בפעם הראשונה בחייו כיכב בתפקיד קומי ראשי בקולנוע, וזכה על משחקו המצויין בסרט בפרס האוסקר לשחקן המישנה והיה מועמד לפרס גלובוס הזהב.

הצלחת "עוגיית המזל"(66) הפכה פתאום את מתאו לכוכב קומי מוכר, ובשנים הבאות הוא החל לקבל תפקידים קומיים ראשיים בשורה של קומדיות מצליחות. הוא כיכב בסרטו הקומי של ג'ין קלי "המדריך לגבר הנשוי" משנת 67, הוא כיכב לצד אן ג'קסון בקומדיה "חייה הסודיים של אישה אמריקאית" משנת 68, הוא כיכב לצד ארסנל שחקנים מפורסים בהם מרלון ברנדו, ג'יימס קובורן, ריצ'ארד ברטון ו- שארל אזנבור בסרט הקומי "קנדי" משנת 68, הוא כיכב לצד ברברה סטרייסנד בלהיט המוזיקלי המפורסם "הלו, דולי" משנת 69 (אגב מתאו וסטרייסנד לא סבלו אחד את השני ורבו תכופות על סט הצילומים) ו- הוא כיכב בלהיט הקומי הגדול "פרח הקקטוס" משנת 69 בו כיכב בתפקיד רופא שיניים נהנתן המעמיד פני נשוי בפני המאהבת שלו ומוצא עצמו מתאהב באסיסטנטית שלו, לצידו כיכבו בסרט אינגריד ברגמן ו- גולדי הון שזכתה בפרס האוסקר על הופעתה בסרט.

סרטו המפורסם ביותר בסוף שנות ה- 60 היה שיתוף הפעולה השני והטוב ביותר בין מתאו לבין ג'ק למון בלהיט הקולנועי על פי גירסת הבמה במחזה המצליח בו כיכב מתאו במקור "הזוג המוזר" משנת 68. הצלחת הסרט בו גילם מתאו שוב את דמותו של אוסקר (למרות שהמפיקים רצו ללהק את מתאו לתפקיד פליקס ואת למון לתפקיד אוסקר, אך למון התעקש שמתאו יגלם את דמותו של אוסקר), זיכתה את מתאו בשבחי הביקורות, והפכה אותו סופית לכוכב קומי מוביל, ושיתוף הפעולה המוצלח כל כך בין מתאו ללמון והכימיה המושלמת בין השניים הפכה אותם לצמד בלתי נפרד.

בשנות ה- 70 המשיך מתאו להופיע בהצלחה גדולה בשלל סרטים בעיקר קומיים, מראו המרושל, הילוכו המתנדנד ופניו הזועפות הביאו לו תפקידים של גבר זועף , נרגן וגס רוח ובשנות ה- 70 הוא כיכב בשלל סרטים קומיים מוכרים בהם הפגין יכולות קומיות אדירות, ולמרות מראו זה הוא הצליח לזכות בתפקידים גם בסרטים רומנטים מקסימים (רופא בכותרות, אדוני השופטת) מתאו כיכב בשלושה תפקידים בסרט הקומי הנפלא פרי עטו של המחזאי ניל סיימון בגירסה הקולנועית המוצלחת "מלון פלזה" בשנת 71, הוא כיכב בתפקיד דרמטי שובה לב בסרטו היחידי של ג'ק למון כבמאי בסרט "קוטש" בשנת 71 ועל תפקידו בסרט היה מועמד מתאו לפרס האוסקר ולפרס גלובוס הזהב, הוא כיכב לצידה של קרול ברנט בדרמה הקומית המעולה "פיט וטילי" משנת 72 של הבמאי מרטין ריט, הוא כיכב בסרט הפעולה המצויין (מומלץ לראות) בתפקיד לא אופייני של נוכל רב מעללים בסרטו של דון סיגל הגדול (הארי המזוהם, הבריחה מאלקטרז) "צ'ארלי ואריק" משנת 73, הוא שב לככב בסרט מתח שזכה להצלחה גדולה (וגם לגירסה חדשה בשנת 2009 בכיכובם של ג'ון טרבולטה ו- דנזל וושינגטון) בשנת 74 בסרט הקאלסי "חטיפה בפלהם אחת, שתיים, שלוש" בו כיכב לצד רוברט שאו ו- מרטין בלזם, הוא שב לשתף פעולה עם ג'ק למון ובילי ווילדר בסרט הקומי האדיר, גירסה שלישית למחזה הידוע "כותרת ראשית" בשנת 75 (ולצד מתאו ולמון הופיעו שורה של שחקנים מוכרים בהם וינסנט גרדניה, קרול ברנט, סוזן סרנדון, צ'ארלס דאורינג ואחרים), הוא גילם מאמן בייסבול מזדקן ושיכור בסרט המצליח מאוד יש לציין בו כיכב לצד טאטום אוניל "ראשונים בליגה" משנת 76, הוא כיכב בקומדיה המצליחה של האוורד זיף "רופא בכותרות" משנת 78 בו כיכב לצד גלנדה ג'קסון, ארט קרני וריצ'ארד בנג'מין ו- הוא כיכב בסרטו של הרברט רוס על פי תסריטו ומחזהו של ניל סיימון בקומדיה המצליחה והמוערכת מאוד "מלון בקליפורניה" משנת 78 בו כיכב מתאו לצד שורה של כוכבי קולנוע בנלאומיים מוכרים בהם אלן אלדה, ביל קוסבי, ג'ין פונדה, מגי סמית, מייקל קיין ו- ריצ'ארד פריור.

מעל כל הסרטים הללו ומעל כל תפקידיו בשנות ה- 70 בולט תפקיד אחד מיוחד אותו גילם מתאו בכישרון אדיר, בשנת 75 לוהק מתאו להופיע בגירסה הקולנועית למחזהו של ניל סיימון "נערי השמש" אודות שני בדרנים קשישים שהופיעו כצמד בשנות ה- 20, 30,0 40, 50 ומאז נפרדו דרכם בשל ריבים רבים שניהלו ובגלל שבעיקר לא הסתדרו אחד אם השני, הנאלצים לשתף פעולה פעם אחת אחרונה בתוכנית טלוויזיה נוסטלגית. מתאו גילם את דמות הקשיש הנרגן, הזועק, מקלל, מעליב ובעיקר מצחיק עד דמעות ומרגש ונוגע ללב, בתפקיד קומי/דרמטי נדיר ולטעמי הטוב שבקריירה שלו, לצידו כיכב קשיש נוסף ג'ורג' ברנס שזכה בפרס האוסקר על תפקידו בסרט. מתאו שהיה מועמד לפרס האוסקר לא זכה בפרס (את הפרס לקח באותה השנה ג'ק ניקולסון על תפקידו הגדול מהחיים בסרט "קן הקוקיה") אך מתאו זכה בפרס גלובוס הזהב על משחקו הראשון במעלה בסרט זה. מי שלא ראה את הסרט אז מומלץ בחום.

בשנות ה- 80 המשיך מתאו (בן ה- 60) להופיע בסרטים שונים, הוא בלט בכמה סרטים מוצלחים באותו העשור בהם "פיקדון קטן" קומדיה מקסימה של וולטר ברנשטיין משנת 80 בו כיכבו לצד מתאו טוני קרטיס, ג'ולי אנדריוז, בוב ניוהרט ו- בריאן דנהי, "משחקי ריגול" קומדית מתח מקסימה ביותר משנת 80 בה גילם מתאו מרגל המחליט לפרוש ולפרסם את זיכרונותיו, בסרט זה שב להתאחד עם השחקנית גלדה ג'קסון ולצידם כיכבו בין היתר הרברט לום, נד בייטי ו- סם ווטרסון, הוא התאחד בפעם הרביעית עם ג'ק למון בשיתוף פעולה שלישי של השניים עם בילי ווילדר בגירסה האמריקאית למחזהו ולסרטו המפורסם של פרנסיס וובר "חברים, חברים אבל..." בשנת 81, הוא כיכב בתפקיד קומי דרמטי נפלא בסרט מקסים (מומלץ אם תמצאו אותו וזה די קשה יש לציין) על פי תסריטו של ניל סיימון בסרט "אני רוצה להיות בסרטים" משנת 82 ו- הוא כיכב לצד רובין וויליאמס בקומדיה המצליחה של מייקל ריצ'י "המובטלים" משנת 83.

באמצע שנות ה- 80 היה נראה שישנה האטה בקריירה של מתאו, התפקידים הפסיקו לזרום, ומתאו מלוהק לאותם התפקידים כל הזמן. אפילו כאשר לוהק לתפקיד קצת שונה (ומצויין יש לציין זאת) בסרטו של רומן פולנסקי "הפיראטים" משנת 86, הסרט נכשל בקופות. דווקא הצלחה גדולה מצא מתאו בסרט איטלקי שהיה להיט ענק בכל העולם בשם "שטן קטן שלי" משנת 88 בו כיכב לצד רוברטו בניני. מתאו זכה לשבחים רבים על תפקידו והסרט החזיר אותו חזרה למרכז הבמה.

שנות ה- 90 לא להאמין היו השנים הטובות והפוריות ביותר בקריירה של מתאו שכבר היה בן 70, הוא כיכב באותו העשור ב- 16 סרטי קולנוע וטלוויזיה שונים, בתפקידים די מגוונים יש לומר, ואפילו שב להתאחד עם ג'ק למון ב- 5 סרטים (+ עוד סרט אחד שהשניים הופיעו יחדיו כל אחד לכמה דקות בסרט "ג'י. אף. קי – תיק פתוח" של אוליבר סטון משנת 91). בין היתר כיכב מתאו ב- 3 סרטי טלוויזיה מוערכים מאוד בשם "תקרית בעיירה קטנה" (נקרא גם בין היתר "תקרית אמריקאית") בשנים 90/92/94 בהם גילם עורך דין מבוגר בעיירה דרומית קטנה (הסרטים אגב שודרו בערוץ הולמרק לפני כמה שנים), הוא כיכב בלהיט הילדים הגדול "דני שובבני" בשנת 93 בו גילם את התפקיד של השכן ווילסון בו מתעלל דני הקטן, הוא כיכב לצד למון בשני סרטים מצליחים מאוד בסדרת "זקנים חסרי מנוח" בשנים 93 ו- 95, הוא גילם את דמותו של איינשטיין לצד מג ריאן ו- טים רובינס בקומדיה הרומנטית "אהבה אטומית" בשנת 94, הוא כיכב בתפקיד דרמטי מעולה (כדאי לראות) בגירסה הקולנועית למחזה הידוע "אני לא רפופורט" בשנת 95, הוא כיכב לצד למון בקומדיה "קומדיה בלב ים" בשנת 97 ושנה לאחר מכן שיתפו השניים פעולה פעם נוסף בסרט ההמשך לסרטים הידוע "הזוג המוזר" ובשנת 2000 כיכב בתפקידו האחרון כאביהם של מג ריאן ו- דיאן קיטון בסרט "שיחה ממתינה".

בחייו הפרטיים מתאו היה שתיין כבד, אוכל לא בריא, ומעשן כבד, הוא ניהל אורח חיים פרוע שכלל בין היתר שתיה, עישון והימורים, הוא עבר מספר ניתוחים, הוא הרבה להתבדח על עברו וכששאלו אותו בראיונות על עברו ועל צעירותו היה ממציא סיפורים ועונה תשובות חסרות אמת. בנו הוא במאי קולנוע בשם צ'ארלס מתאו והוא הופיע ב-2 מסרטיו "האהבה החדשה של גברת למברט"(91) ו- "נבל העשב"(95). לטעמי מדובר בשחקן גדול, שחקן קומי נדיר בעל נוכחות אדירה היודע מתי לדבר ומתי לשתוק, מתי לתת מבט זועף ומתי פתאום משום מקום להיום חביב. מתאו הוא שחקן קומי גדול מכל הבחינות שהפגין משחק קומי ראשון במעלה בשורה של סרטים קומיים, חלקם לצד למון למשל שהיה הפרטנר המושלם שלו (למון טען בראיונות רבים שמתאו הוא השחקן המושלם מבחינתו בגלל שהוא יודע להקשיב, לא לשמוע אל להקשיב ולהגיב), יש הטוענים שמתאו הוא שחקן מבוזבז בגלל שלרוב הוא גילם את אותה הדמות של גבר זועף, גס רוח, נרגן וסרקסטי ושהוא לא גילם מספיק תפקידים דרמטים למרות שהיה שחקן דרמטי נפלא. לטעמי יש משהו בזה, הוא יכל הרבה יותר ולראיה אפשר לקחת את תפקידו הטוב ביותר בסרט "נערי השמש" בו הפגין יכולות קומיות ודרמטיות אדירות. בסך הכל כיכב מתאו ביותר מ- 100 סרטי קולנוע וטלוויזיה שונים ואף ביים סרט אחד בשם "סיפורו של גנגסטר" משנת 60 שנכשל.

בין סרטיו הבולטים ניתן למצוא את הסרטים הבאים:

פנים בהמון (57), קינג קריאול (58), היינו זרים כשנפגשנו (61),

בודדים הם האמיצים (62), חידון בחרוזים (63), עוגיית המזל (66),

המדריך לגבר הנשוי (67), הזוג המוזר (68), קנדי (68), חייה הסודיים

של אישה אמריקאית (68),הלו דולי (69), פרח הקקטוס (69), מלון פלזה (71),

קוטש (71), פיט וטילי (72), צ'ארלי ואריק (73), חטיפה בפלהם אחת, שתיים,

שלוש (74), כותרת ראשית (75), נערי השמש (75), ראשונים בליגה (76),

רופא בכותרות (78), מלון בקליפורניה (78), פיקדון קטן (80), משחקי ריגול (80),

אדוני השופטת (81), חברים חברים אבל... (81), אני רוצה להיות בסרטים (82),

המובטלים (83), הפיראטים (86), פסיכיאטר ליום אחד (88), שטן קטן שלי (88),

תקרית בעיירה קטנה (90) סרט טלוויזיה, האהבה החדשה של גברת

למברט (91) סרט טלוויזיה, ג'י. אף. קי – תיק פתוח (91), תקרית בעיירה