יומולדת. החלטתי להעניק לעצמי כמתנה את הסדנא הזו.
ואז התחלתי לפחד. מאד. פחדתי מהלבד. מהשתיקה. מהלא נודע.
האמת שכמעט ולא הגעתי בכלל.
בסוף אזרתי את הביצים שאין לי ואספתי את כל כולי ובאתי.
לבד. לראשונה בחיי. עם ידע די מועט לגבי כל ה"רוחניקיות" הזו.
וואו.
מדהים התהליכים שהתחוללו בתוכי בריקוד יפיפה.
הפחד הזה התגלה אצלי כמשהו כל כך נעים. ושקט.
איזה כיף לשתוק. איזה כיף לבד. הרגשתי שאני יכולה להתמכר (נו, אישיות מתמכרת..כרגיל..).
איזה גילוי משמעותי.
התבוננתי ונחשפתי לכל כך הרבה דברים חדשים, חלקם התחברו יותר חלקם פחות אבל הכל היה מעניין. ומעשיר. ויפה ומצחיק ומהנה.
לקחתי את עצמי עד הסוף וגיליתי שהסוף מהמם. ובריא לי.
פגשתי אנשים שונים ומשונים ואהבתי את כולם. אוהבת עדיין. הסתכלתי ובחנתי אותם וראיתי איך דברים קורים שם אצלהם בפנים וזה היה מפעים.
הייתה הרמוניה מושלמת.
והמדריכים - אי אפשר לבקש יותר מזה.
אין לי סיכוי להעביר במילים את האיכות והייחודיות והאהבה והיופי והתבונה וההומור שלהם. זכינו.
הם נגעו לליבי. כל אחד ואחת מהם. כל אחד בדרכו שלו.
כולם ככולם עזרו לי להבין כמה אני אוהבת את עצמי. בתור מישהי שיש לה בעיה לקבל את עצמה ולומר כאלה מילים זה גדול. ענק. עצום. אינסופי.
גיליתי שאני יפיפיה, ומיוחדת, מלאת אהבה לעצמי, לסביבה, ליקום כולו.
עד הסדנא הזו הצלחתי להרגיש ככה רק בפעמים בהייתי בהודו. ובעזרתם ובעזרתי הצלחתי להביא את הגל הזו שאני כל כך אוהבת בהודו לפה. לארץ. וזה מבחינתי עושה אותי ואת הכל - לאפשרי. ה-כ-ל.
יש קסמים בעולם הזה שאנחנו לא מודעים אליהם בכלל. יש כל כך הרבה דברים שאנחנו לא יודעים, שלא חשבנו עליהם, שלא דמיינו בכלל..
יש קסמים בתוכנו שאנחנו לא משתמשים בהם והם רדומים שם עמוק בפנים רק מחכים לפרוץ החוצה.
לא חבל לפספס?? לא חבל להמשיך לחיות בבינוניות כשיש עוד אינסוף מדרגות שרק עולות ועולות??

בתור בחורה שכן נחשפה לחלק מהקסמים האלה בעבר אבל לא החדירה אותם מספיק פנימה וכן חיה בבינוניות עם חוסר השלמה והדחקה שגובל בכאב פיזי, אני יכולה לומר לכם שהסדנא הזו עושה המון.
בזכותה הרגשתי. את הטוב את הרע וגם את המכוער. אבל הרגשתי. וזה נפלא. עכשיו סוף סוף אפשר להמשיך הלאה.
כן, ההלאה זה החלק הקשה. השימור. אבל בניגוד לעבר, כבר לא מפחיד אותי שיהיה קשה.
מהביטוי הכל כך ישראלי הזה שכולנו משתמשים בו - "יהיה בסדר" זה נהפך אצלי ל- הכל כבר בסדר. הכי בסדר.

חברים,
אם משהו מרגיש חסר, אם משעמם, אם אתם רוצים לצחוק ולרקוד ולשנוא ולבכות ולקום וליפול ובעיקר לאהוב -
אני ממליצה לכם בהמון המון חום לבוא ולהתנסות.
גם אם יהיה קשה - מבטיחה שלא תצטערו.

ועכשיו אפשר להכניס מלא מלא אוויר פנימה..
ולהוציא יותר ממנו החוצה...................

גל (הישראלית ההודית שהיגרה לארץ)
:)