| יום אחד הייתי צריכה לנסוע דחוף לאיזה מפגש. ניר התנדב בחוסר רצון, להיות אחראי על חרקיי. אז נפגשתי איתו במגדל המים בישוב, שם התקיימה פעילות ענקית של המתנס עם מלא ילדים, הורים, מוזיקה ובעיקר בלגאן שלם. השארתי את הקטנים עמו משתוללים שם במקום. ינאי וגת הרגישו חופשי להסתובב עם חבריהם המקומיים, ונבו הקטנטן שעוד לא מלאו לו שנתיים, נשאר תחת חסותו של האב עתיר הניסיון. הוא פגש חבר מקומי והחל לדבר איתו כרגיל…על ענייני הבורסה המתנדנדים. נבו המשועמם הילך לעבר איזו אמא שדי מזכירה אותי בגלל דדיה המלאים, התעלק על החזה שלה והוציא ממנה כמה חיבוקים וגלגולים על הדשא הירקרק. ניר מנדב מידע, ונבו משתולל. מדי פעם מביט שהכל בסדר וממשיך בשיחה. לאחר כ20 דקות בערך התחיל ניר להרגיש לא נעים מאותה אם משקיענית שלא ממש ידעה איך להיפטר מהקטנטן הדביק. הוא סיים בחוסר רצון את שיחתו העניפה ואץ לקחת את ילדו הקט. הוא מרים את נבו למעלה ומתכונן לחפש אחר השניים האחרים. האם שלא מבינה מה קורה פה תוהה: מה אתה עושה? לוקח את הבן שלי!!!הבן שלך?!!! אוי לא זה לא נבו?!?!!מה? כל הזמן הזה הסתכלתי על ילד לא שלי?? הוא ממש דומה לו. תראי איזה בלונד. אז איפה נבו? ניר מתחיל להילחץ ולחפש מסביב. אלוהים איך קרה זה הדבר? מסתובב בכל האזור מודאג ומחפש. צועק נבו, אבל הרעש בולע את הצרחות הדאגניות. לאחר שעברו 10 דקות שנראו כמו נצח, הוא מוצא את תינוקי העזוב על הבמה משחק בחוטים של הרמקולים, ואוטוטו עומד להתחשמל. העיקר שנמצאה האבידה. ניר משמיע אנחת רווחה. אבל רגע, מה תגיד גלי על הפדיחה? ירד לו הערב, כולם כבר אכולים ורחוצים, במצב מאוזן, וניר סחוט לגמרי. הגעתי הביתה. נו איך עבר היום? ניר קצת חושש לספר לי אבל ראיתי בעיניים שלו שמשהו קרה שם. בשפתיים רועדות תיאר לי איך כמעט איבדנו את הילד. רציתי לחנוק אותו. בסוף חנקתי אותו מאהבה. כל עוד הסוף טוב, צריך לדעת גם לסלוח בזוגיות, לא? |
gadzilla
בתגובה על איך נכנסנו לVIP של מדונה
solix73
בתגובה על תגידו, יש ילד יותר שמח מזה?
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מקסימים, מאחלת לכם את כל הטוב שבעולם,
אושר שמחה צחוק ואהבה...
צודק..אולי ב'מת אחליף אותו.
מי פנוי?