התוכניות המרוץ למיליון, מעבר לכך שהיא מהנה, דינאמית וכיפית (לדעתי לפחות...), מספקת מסמך התנהגותי/ניהולי מרתק. הזוגות בהתנהגותם והתנהלותם במרוץ מדגימים מודלים לעבודת צוות וסגנונות תקשורת ופתרון קונפליקטים ומעניין לבחון יחסים אלו ולראות את התאמתם להתנהגויות שבארגון.

עמיחי ומאיה – האגרסיבי; והוותרנית:
הדבר האחרון שמאיה היתה רוצה שיגידו עליה זה שהיא ותרנית, אבל צפייה בתהנהגותו הדורסנית והמשפילה של עמיחי ובתגובותיה הוותרניות של מאיה רק מאששים קביעה זאת. מאיה האמוציונלית, רוצה כמו כולם לנצח במרוץ, אבל רוצה לעשות זאת עם יחס חם (מעמיחי). עמיחי – משימתי לכיוון האגרסיבי, מכוון יותר מדי במטרה ולא מותיר זמן ליחסים בינאישיים ולכן פעמים רבות כל כך, סגנונות תקשורת שונים אלו מביאים אותם לקונפליקטים חריפים ולא נעימים לצפייה.
עמיחי ומאיה בארגון
אם מאיה ועמיחי היו עובדים באותו ארגון סביר לוודאי שהיינו צופים בהרבה קונפליקטים שמתפרצים ביניהם ובקושי לעבוד באופן מסודר. מאיה, בתור עובדת או מנהלת, היתה זקוקה למשובים חיובים וגם לחיוך על הבוקר, עמיחי לעומתה מאוד משימתי, לא שם הרבה דגש למחוות ולאופן שבו הוא מתבטא, מבחינתו השורה התחתונה היא המשימה שנעשית ולא משנה הדרך לשם ומי נפגע תוך כדי.

הדס וענבל – win win situation
אין מה לומר, צוות הבלונדות לא מפסיק להעלות חיוך על שפתי, ולא, זה לא בגלל הבלונד. התנהגותן פשוט ראוייה לציון ושבח. איזו רעות, איזו תמיכה, כל אחת בשביל השנייה – מעודדת, תומכת "go inbal/hadas go !" ... לאורך כל המרוץ וכל המשימות הדס וענבל מוכיחות כי שיתוף הפעולה הוא האסטרטגייה הטובה ביותר. גם אם הן לא מגיעות ראשונות לסיום השלב, הן לפחות מסיימות את היום עם תחושות נקיות, שהן עשו את המיטב, שהן לא פגעו, שהן היו שם אחת בשביל השנייה, ויהיו שם גם ביום המחרת.
הדס וענבל בארגון:
לדעתי כל ארגון היה שמח על עובדות/מנהלות כמו הדס וענבל בארגונו. התמיכה ההדדית, המשוב החיובי, הפתיחות, ועם כל זאת, רוח התחרותיות והרצון לנצח ולהשיג השגים בהחלט כולם מובילים לרווחים לארגון.

מיכל ורן – האגרסיבי והפאסיבית:
אולי זאת עריכה אבל רן לא הראה שום אמפטיה לשותפתו למרוץ ולחיים ולאם ילדיו. בשבילו היא רק כלי להשיג את מטרותיו (עיין ערך אגרסיביות) ועושה רושם שאם היה יכול היה גם משליך אותה לפח בתום השימוש. לא ברור איך מיכל משלימה עם התנהגות משפילה זאת. עושה רושם שהיא הטיפוס הותרני. היא בכלל לא מתעמתת איתו וכאן בא לידי ביטוי השוני השוני מעמיחי ומאיה. אצלם אין קונפליקט, רק השפלות בהן מיכל ממלאת את פקודותיו של רן. בתחילת התוכנית היה הרושם כי מיכל היא האמא ורן הוא הילד הרע, ושהיא יודעת להתמודד עם הסחורה שלה. אבל ככל שעוברים הפרקים, אין ספק כי אנחנו צופים בדפוס שלילי של יחסים. מיכל, שמתנהגת בצורה ותרנית ומקבלת את ההשפלה, רק דוחה את הקץ, הקונפליקטים ימשיכו ויגיעו ואולי (בואו נקווה) יום אחד מיכל תתפוצץ ותשיב לו כגמולו.
רן ומיכל בארגון:
נאמר על רן כי הוא מנכ"ל חברת היטק, מעניין לדעת מה העובדים שלו חושבים כשהם צופים בתוכנית. האם ההתהגויות האגוצנטריות והלא תומכות בשותפתו/אם ילדיו באות לידי ביטוי גם בחיי היום יום בארגון. האם רן הוא מנכ"ל משפיל. האם הוא מנכ"ל הלוקח חלק במעמסה הוא מביט בחיוך קונדסי בעובד שקורס תחת ה עומס ופולט: "זאת העבודה שלך" (ראו ערך משימת ההמבורגרים). מיכל היא כעיקרון העובדת המושלמת, ממלאת את המשימות – לא יוצאת בוויכחים ולא מתחילה בקונפליקטים ואולם אולי זה גם קצת משעמם עם עובדת כזאת, חסר פלפל, מנהל חכם רוצה שיתווכחו איתו, שיציגו לו דעה שמנגד. לתשומת ליבך מיכל.

תום וגיל – "אם ובנה":
לא, אין טעות בכותרת, אני יודעת כי מדובר באב ובתו החורגת אבל כנראה שזה לא מקרה שתום קוראת לגיל פיצי. יש בה משהו אימהי ומכיל לגיל שיכול להיות אביה והוא מגלם לעיתים התנהגות ילדותית. פעמים רבות במרוץ תום מרגיעה את גיל: "אל תתעצבן", "תמשיך לאכול" (ראה ערך המבורגרים), "זה לא יעזור אם תלחיץ אותי".
תום שעל פניו היא האמוציונלית מבין השניים, בעצם מגלמת את הרציונלית, זאת ששמה את הרגש מאחורה ומובילה בקור רוח את המשימה. ללא ספק יש כאן זיווג שקול, כי אם לדעתי תרומתה של תום למרוץ בזוגיות של השניים היא גדולה הרבה יותר.
תום וגיל בארגון:
לדעתי תום יכולה להיות מנהלת מעולה, היא מרבה בתמיכה ואפטייה לפרטנר שלה וכך לדעתי תעשה עם עם העובדים. יש לתום אופי של win-win situation - יצר התחרותיות בה קיים אם כי לא על חשבון אנשים אחרים (היה לא לא נעים כשלא גילו למאיה ועמיחי את המספרים). לגיל לעומת זאת, צפוי לפרוץ בקונפליקטים ביום יום הארגוני. יש לו בעיית אגו (בכל זאת אני המבוגר) וקשה לו להבין שיש מיומנויות/כישרונות שלא קשורות לגיל או למין (תום הצליחה לסיים לפניו את צלחת ההמבורגרים) ולכן לדעתי יהיה לו קושי להסתדר עם מנהל שיהיה צעיר ממנו/ מנהלת אישה. מהרבה פעמים גיל נוקט בגישת הוותרנות, הוא סופג בפנים ולא אומר את שעל ליבו ואז הוא מגיע לקונפליקט ולכן כדאי לו ללמוד מבתו החורגת ולדעת גם לפרוק כשצריך.

שי וגיא – love (yourself) is in the air
האמת היא שאין לי משהו חזק לכתוב על שי וגיא. לכאורה – אנשי עסקים ממולחים (שמעתי שהבנדיקט שלהם – אז באמת שאפו..), אבל מצפייה בתוכנית ומחשיבה על הזוג לא מצליחה להעלות תכונות משמעותיות של השניים. אז כן, הם מצליחים בינתיים בתוכניות, אולי בשל הכוח הפיזי, כי הרבה פעמים במשימות חשיבה הם דווקא מתעכבים (ראו את המשימה האחרונה בה הגיעו ראשונה לסידני וסיימו כמעט אחרונים). שי וגיא, מסוחררים טיפה כל אחד מעצמו ויופיו (וזאת באמת שאלה של טעם), מאוהבים בעצמם, בחברות, בנוסטלגיה (מישהו אחר בלורית) אבל לא הראו משהו משמעותי במשך המרוץ. "ינעל העולם" ובחורות זה יפה אבל לא מספיק, הם יצטרכו להוכיח תכונות משמעותיות על מנת להגיע גבוה במרוץ.
שי וגיא בארגון:
אז אולי זה לא מיקרי שהשניים הם בעלי עסקים עצמאיים (ושותפים) האהבה העצמית עושה הגיון שהם יעבדו בשביל עצמם. לא יודעת איך הם היו מסתדרים בארגון עם עוד עובדים/מנהלים. יכול להיות שהם היו נדרשים לגלות גם קצת אופי מלבד היופי.

בסדנאות אפייה ארגונית נעשה תהליך דומה בו אנו מנתחים את ההתנהגויות המשתתפים במהלך סדנאות ה-בישול/סדנאות ה-אפייה ומקבילים אותן להתנהגויות ארגוניות ניהוליות. המשתתפים בסדנאות מקבלים ידע פרקטים וכלים ליישום בתחום הסדנה וכך יוצאים ממנה עם תובנות משמעותיות ותוכניות פעולה לביצוע ביום יום הארגוני. לפרטים נוספים על סדנאות אפייה ארגונית ולקבלת הצעת מחיר - פנו אלינו.