1 תגובות   יום שני, 4/5/09, 04:55

יושב ובוהה בחלל זקן מטונף מאוורר זוג אשכים תלויים.

מקשיב לציפור חיננית מתלוננת על מר גורלה.

סיימון עומד גבוה והשטן חושף שדיים. 

פצעים אדומים לאורך הרגליים-השלשול יכסה אותם.

מהבהב האור,מהבהב.

זוכר את הצמרמורת שהיתה לי כשהייתי עובר ברחוב.

את חוסר הוודאות ואת סיימון נושף בין רגלי הבתולה.

הרוח יבשה-חמה והאור מהבהב ותם.

דרג את התוכן: