החיים יפים
"לכל איש ולכל אשה...", כך אני מאמינה קיים ,קו
האופק האישי היחודי לו . באימון יש לכך שמות כמו חזון או חלום ... עלי , באופן אישי חביבה המלה ייעוד . אבל גם המושג אופק והצפייה אל עבר קו האופק האישי שלנו , נשמעת לי כמו משהו ששווה ואף ראוי לחיות למענו . אחד הדברים החביבים עלי באימון היא היכולת, ללוות אנשים בדרכם אל קו האופק האישי שלהם . ואגב, גם המסע לשם הוא חלק מהעניין ... אז לכבוד האופק של כל אחת ואחד מאיתנו , אני משגרת אל חללו של עולם את הבלוג שלי ...
פוסטים פופולאריים
-
הלוואי הלוואי והייתי יכולה להבין
5/2/11 | 1593 צפיות
-
בטרם
28/10/07 | 1298 צפיות
-
קמטי התות
28/2/08 | 1419 צפיות
-
לאן.../יעל פריאל
18/3/09 | 677 צפיות
-
תמיד לעת ערב / יעל פריאל
24/10/10 | 1393 צפיות
-
הזמנה לאימון אישי בקבוצה קטנה
6/2/09 | 2439 צפיות
פוסטים אחרונים
- בוקר טוב, והרי עיקר החדשות יש לי סדנה נפלאה מחר, והיא בהחלט אופטימית 18/3/15
- פורים ונהנים :) :) 6/3/15
- מסר בשיר, יפה לכל עת 23/2/15
- ביקור געגוע - ד"ש עם שיר 18/2/15
- מפגש מיוחד שלך ובשבילך באהבה 23/11/14
- סדנה חגיגית, מפתיעה ומרתקת !! 13/10/14
חריץ ומלואו / יעל פריאל
חריץ ומלואו / יעל פריאל
להכנס לכל אורך המעבה החלקלק של חריץ חרוש על שטח פניו של עלה מוריק - רענן. כאל החריש המתנחשל לו במעבה היער - העולם שבינך וביני. ושם לבקש לי את כל התשובות. עתיקות, המרדפות אחר רוחות ילדותי.
שם הטוב היה כולו טוב והרע היה פשוט רע ורק - עם טפטופן האיטי של רסיסי השנים, לחייך ולראות שבדמות הטוב היה גם לא מעט רע. צדקנות ושררה ואל דמות הרע הנלעגת, מבוישת בפינה נמסך ולא מעט מן הטוב העמלני המושיט ידיו אלי נתינה ונאמנות אין - סופית.
ולדעת בהם גם טעם עצמי - עצמך נמזגים ליישות מרובדת שלמה, עטירת חיים על כל מכלול הגוונים, המתנצנצים אהובים על פני הזרם שטים, שטיםם...
מוקדש באהבה לכם גם לך :)
- כל הזכויות שמורות ליעל פריאל - פסחו גם על כותבת שורות אלו. אני רק יכולה להתמלא בהערכה ואהבה להורי (מן דור שכזה ), על שהשכילו למרות ההבדלים הלא פשוטים בינייהם, ליצור יחד קן משפחתי שיש בו וודאות ויציבות. מחוייבות, נאמנות ונתינה אין סופית לי ולאחי ובינם לבין עצמם. מן דור שכזה, שידע לשמור על הקיים.
כשהייתי ילדה, לא הבנתי תמיד, מה היה להם לחפש אחד אצל השנייה, למרות שתמיד ניכר שהייתה שם בבסיס אהבה וכמויות גדושות של דאגה הדדית. בתור ילדה כעסתי לא מעט על אבי והפעלתי לא מעט שיפוטיות, בדרך בה ראיתי אותו. רק עם השנים וככל שבגרתי, למדתי להבין ולסלוח ולראות את יכולת הנתינה האדירה, החמלה. הדאגה והמחוייבות כן, גם לאנשים זרים. כמו פועל הבניין הערבי, העומד על פיגומי הבניין, עת ניגש להציע לו ולחבריו שתייה ובכלל.
ההסתכלות המאוחרת הזאת, שיש בה הרבה מן הפיוס והבגרות, הראתה לי שאיש אינו מושלם. גם לא אני :) אני לא רק טובה, קיימים עוד חלקים, שפה ושם מתפרצים ובעיקר לא מעט כעסים, שהיו לי, על עצמי. ובכל זאת אני אני ועם הגיל באה ההשלמה גם לכאן עם הידיעה שאין מושלם, אלא שלם מורכב.
וכך כשאני מביטה במי אני בוחרת כבני זוג או נוטה להתאהב, ברור לי, שגם כאן אין ממש "בחירה חופשית ", באשר אנו יצורים מותנים עוד מבטן אמנו ובשנים הרכות של ילדותנו, עת אנו סופגים את האווירה והדינאמיקה, המתקיימת לנגד עינינו בין הורינו. ורק המודעות לבחירות הללו, שאינן מדעת יכולה לאפשר לנו להתבונן בהן ולבחור באמת. האם נשאר במסלול המסומן מראש. מסלול שמבלי דעת, נועד ליצור תיקון ביחסים, שינקנו מבית או שמא אנו בני חורין לפרוץ לנו נתיב חדש ולבחור בבן זוג, שלא יעמת אותנו עם עברנו.
אני כשלעצמי, בחרתי מדעת באהבה. בחרתי לצעוד במסלול ההתאהבות ולבצע שם מידי יום את הבחירה. הבחירה שלי באהבה. במחוייבות בנאמנות לעצמי ולאיש שאתי.
שם השיר "חריץ ומלואו" הוא פירוק של הביטוי המוכר והשגור - " עולם ומלואו" עת אני מנסה, כמו טיפת מים החודרת וממלאה חריץ עדין על פניו של עלה, להעמיק ולחדור אל עובי הקורה של הבחירה שלי, המסויימת בבן זוגי. זה ולא אחר. עת הטיפה יונקת ומתמזגת עם חומרי העלה, ממלאה עד תום את החריץ ויוצרת בכך, עולם שלם, הוייה. חיים שלמים, המתמשכים מתוך אמון ואהבה.
ואולי כשאנו מביטים על הורינו, על הדור הזה, שלא זיפזפ כל הזמן בחוסר מנוחה לימין ולשמאל וחי, פשוט חי יחד ויצר חיים, תשוב גם לנו האמונה בערכה ובחשיבותה של הנאמנות, המחוייבות - המשפחה.
ואגב אגב, וכפי שאני סבורה תמיד כל מקרה לגופו ! ושלא יתפרש או יובן מדברי, שאני דוגלת בהאחזות או הישארות במקומות שלא עושים לנו טוב ואין בהם מקום לשינוי חיובי.
והכי הכי חשוב, שכל אחד יחייה, בהתאם לאני מאמין שלו, לערכיו הוא והאופן בו הוא תופס אותם, שהוא תמיד אישי :).
באהבה ממני. |
יעל. 
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יעל יקירה,
מקסים ומרגש!
אכן קשה לקבל את
הכמות האדירה
של המתגרשים סביבנו.
מאחלת לך למצוא אהבה מתאימה וממלאה
(שתמלא היטב את החריץ...)
אהבתי את כתיבתך
ואהבתי את דימוי החריץ....
כוכב להערכה והמלצה
לימור
אשרייך שכך ראית אשרייך שזכית,
יש פעמים שמרחק הזמן מאפשר התבוננות גם על חורבות הדוגמא האישית שנתנו לנו הורינו,
והאור קיים ביכולת לבחור תמיד בטוב, למרות...
מוכשרת את בכתיבתך,
אהבתי מאוד
במעבה היער -
העולם שבינך וביני.
ושם לבקש לי את כל
התשובות ...
מכאן,
אפשר להשאר,
ואפשר ללכת.
באופן אישי,
במקום שיש כל כך הרבה מים, רוויה ופריחות, הייתי נשאר עד קץ הימים ...
אביה האחת שלי
שתמיד מפרגנת בחום
ואורחת קבועה כאן ובליבי.
ושמור לך, כן, לך :) !
ב"ה
הידיעה שאין מושלם, אלא שלם מורכב..
איזה כיף שאין מושלם.
איזה כיף.
חוץ מאלוהים כמובן.
ולמרות שכולנו תמיד אומרים
שאנחנו מושלמים בחוסר מושלמותנו
ואני אכן מאמינה בכך
ובכל זאת, כמה טוב שבפרטים הקטנים והגדולים, אין מושלם.
חחח... מקסים.כל כך מקסים
וגם נכון ! קצב אחר, זמנים משתנים.
לא ניתן להסב את הגלגל לאחור
ועדיין ישנה האהבה ועדיין אותה האמונה
והרצון. והאפשרות לחיות לאור האני מאמין
והערכים האישיים, תוך התאמה לחילופי העיתים
ולאנשים.
המקסימה, אוהבת אני.
הרהורים
חשבון נפש
ותובנות
המוח הזה שלנו
נמצא תמיד באובססיה של מחשבות
כאילו - ואם נרגע - נרחף בחלל הדמיון - כדי לחלום - להנות
נחוש שבזבזנו זמן יקר
לא מלאנו חובות
TAKE YOUR TIME
זו היתה החוכמה של הדור שלי
כיוון שסבתא אני
נשואה מעל ל-50 שנה לאותו בעל ראשון
קצב החיים היה איטי יותר
ועד שהתעוררנו לחשוב
חלף הכעס
שהטיפה הקטנה שנכנסה זה עתה לחריץ הקטן...
תעשה את מסעה...
ותגיע לדלתא הנכספת...
יעל המדהימה כתמיד...
ראשית כל, התגעגעתי אליך..
אכן פילוספיית חיים מעוררת
מחשבה ותהייה...
מה סוד ההצלחה של הדור הקודם
על פני דורינו הנוכחי??
כיצד ידעו להבליג..ואף לעיתים קרובות לסבול..
בתוך מערבולת של זוגיות מתסכלת..
ובכל זאת לשרוד ולהשאר יחד ויהיה מה..??
על כל פנים..אני בוחרת להישאר אופטימית ,
למרות ואף על פי..
מאמינה באהבה..בנאמנות ופתיחות..
שהן אבן יסוד ובסיס לזוגיות ארוכת טווח..
תודה ששיתפת אותנו ביצירת אומנות מעשי ידיך
הענוגות!!
את מדהימה..ואני אוהבת אותך
מעניקה לך כוכב מכל הלב..
שלך תמיד באהבה..ורד.
טעם עצמי - עצמך נמזגים ליישות מרובדת שלמה, עטירת חיים על כל מכלול הגוונים, המתנצנצים אהובים על פני הזרם שטים, שטיםם אהבתי מילותייך וההקדשה גם.
זאת גישה נאיבית משהו, אבל לגיטימית.
בכל מקרה, כתבת יפה, כתמיד.
ההסתכלות המאוחרת הזאת, שיש בה הרבה מן הפיוס והבגרות, הראתה לי שאיש אינו מושלם. גם לא אני :) אני לא רק טובה, קיימים עוד חלקים, שפה ושם מתפרצים
ובעיקר לא מעט כעסים, שהיו לי, על עצמי. ובכל זאת אני אני ועם הגיל באה ההשלמה גם לכאן עם הידיעה שאין מושלם, אלא שלם מורכב
ואני יכולה להגיד לך שההסתכלות המאוחרת שלך, היא הסתכלות שהזמן מציב אותה לפתחך. יש בה מן הבגרות לסלוח, לפייס ולגלות שגם אני וגם את טועות, מתוך טעויותנו אנו לומדות. החיים הם דרך עם בחירה. כל אחת מאיתנו בחרה לה דרך, הבחירה היא שיעור מלמד ככה אנחנו מתחסנים ,למרות הכאב שלא חס עלינו, אנחנו מתחשלים וממשיכים הלאה*
יעלי המקסימה,
צריך לקרוא אותך מספר פעמים בכדי להציץ לאותו החריץ העמוק
ולאותו חשבון הנפש הנוקב שאת מבצעת בתוכך,
אני לא חושבת שיש תשובות חד משמעיות בחיים יעל ,
יש רק שאלות חד משמעיות , כי התהייה היא אותה התהייה והכאב הוא אותו כאב
ודרכי ההתמודדות תמיד ייחודיים ואישיים לכל אדם ואדם.
הורינו זכו בכך שגם אם היו להם שאלות , הם לא נברו אולי עמוק בתוכם , כי זה היה דור אחר,
צנוע, פשוט, עם ערכים מוצקים וחזקים של פעם
וגם לכל השאלות החד משמעיות היו תמיד תשובות חד משמעיות וכולה...
אדם חיי את חייו בכך שהוא שואל שאלות ללא הרף ומחפש את התשובות
והואשר?
אושר הוא לדעת להכיר ברגעי החסד היפים בזמן האמת יקרה שלי.
תודה על הפוסט היפה והרגיש כל כך, כפי שרק את יכולת לכתוב אותו.
נשיקות
אוהבת אותך
יעל יקרה
עולם ומלואו
הטוב
והרע
השלם
והחסר
הביחד שמרגיש לבד
הלבד שמרגיש הכי ביחד
אין טוב בלי רע
אין מושלם בלי הרגשת השלם.
ואין עלייך......
הכי מושלמת שייש. בעיני.
איזה כיף לענות לך
ולשוחח איך בפון באותו הזמן
יפה תודה
* מהחבר אלון
נפלא....!
:-)
*
חריש עמוק יקירתי,
כמו שאנחנו יודעות
והחגיגה כבר פה...
אוטוטו...
כמה יפה את כותבת...
יעלי היפה -
תודה על ההקדשה
כתיבה יחודית ויפה
ואסיים במילותייך מהבית האחרון המקסים
ולדעת בהם גם
טעם עצמי - עצמך
נמזגים ליישות
מרובדת שלמה,
עטירת חיים על כל
מכלול הגוונים,
המתנצנצים אהובים
על פני הזרם שטים,
שטים...