ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
8.5.09 יש עידכון קטן למטה.
איכשהו קרה שאחרי שנעזרתי בשיר של NIN בפוסט הראשון, ובדברים שאמר הסולן שלהם בפוסט השני, ביומיים האחרונים יש איזו סערונת בכוס ג'אווה סביב הלהקה הזו וסביב האפליקציה שהם בנו לאייפון. תקציר האירועים: NIN יצרו אפליקציה (תוכנה) שניתן להוריד ולהתקין על האייפון. התוכנה מאפשרת למשתמשים (מעריצי הלהקה) להתעדכן בחדשות, לאתר מעריצים אחרים ולתקשר עמם, וכן, גם להוריד תוכן בחינם. התוכנה אושרה להפצה בחנות היישומים של אפל, שדרכה יכולים משתמשי האייפון להוריד או לקנות תוכנות. למי שלא עקב, נסביר רק שהמילה "אושרה" אינה מובנת מאליה, מאחר ולחברת אפל יש מדיניות קצת מוזרה של אישור או פסילת תוכנות לפי ראות עיניה. הבעיה היא ש"ראות עיניה" מתבררת כמדיניות מאוד ספוראדית. אין שום דרך לחזות מראש מה עובר את הסלקציה של אפל ומה לא, ומפתחים שעמלו קשה ליצירת התוכנות שלהם, וקיוו להתפרנס יפה מאחת מחנויות המסחר האלקטרוני הכי רווחיות כרגע, מוצאים עצמם מתוסכלים לא פעם לאחר שנידחו ללא הסבר מספק או הנחיות כיצד לפעול לתיקון המצב.
וזה בדיוק מה שקרה גם ל NIN. התוכנה המקורית שלהם אושרה, אך אויה, היה בה באג (אפל, אגב, כנראה לא ממש בודקת את איכות התוכנות, רק את התוכן שלהן). אנשי התוכנה של הלהקה (כן, ללהקות מסויימות יש היום אנשי תוכנה) מיהרו לתקן את הבאג ולהוציא עידכון תוכנה כמו שמקובל, אבל... העידכון נפסל! מדוע? מכיוון ש"הוא מכיל תוכן פוגעני". בעידכון אגב, אין תוכן פוגעני. אין בו תוכן בכלל. גם בתוכנה המקורית אין תוכן בכלל. זו תוכנה שמאפשרת גישה לתוכן שנמצא ברשת. מהבחינה הזו, כפי שטרנט עצמו מציין (בליווי שפע גידופים, כיאה ליוצר של תוכן פוגעני), לטעון שהתוכנה מכילה תוכן פוגעני זה כמו לטעון שהדפדפן או שירות המייל של אפל מכילים תוכן פוגעני... אבל הבעיה העיקרית של טרנט, ושל כל המגיבים האחרים היא לאו דווקא עצם הפסילה, אלא האופי הבלתי צפוי ובלתי עקבי של פסילת התוכנות על ידי אפל. ועכשיו, למה בעצם הלאיתי אתכם בכל זה? מכיוון שהפוסט הקודם עסק ברעיון שלפעמים צריך להגביל את חופש הבחירה. בתגובות אליו עלו (בצדק) שאלות כגון מי יגביל את הבחירה שלנו ועל פי אילו קריטריונים. המקרה הזה פשוט מדגים עיקרון חשוב, אולי בעצם שניים: 1. עקביות 2. שקיפות שניהם עקרונות חשובים בתכנון ממוקד משתמש. עקביות: כאשר אנחנו מתחילים "לתקשר" עם מערכת חדשה, אנחנו לומדים את המבנה וה"תגובות" שלה. היכן ממוקמים עזרי הניווט בדף? מה קורה כאשר לוחצים על קישור? כיצד נראות הודעות?... מערכות שבהן אין עקביות יוצרות בלבול ודיסאוריאנטציה. רובנו נאבד את הסבלנות מהר מאוד למערכות כאלה. לפעמים מספיקה אפילו אי-קונסיסטנטיות קטנה לכאורה כדי "לדפוק" את כל המערכת.
שקיפות: ככל שהמערכות אתן אנו באים במגע נעשות מתוחכמות יותר, כך יש בהן יותר "שיקול דעת". למעשה, לא מדובר בשיקול דעת אלא בסוג כלשהו של אלגוריתם, כלומר במערכת של שיקולי "אם... אז..." שהוגדרה מראש. כדי להבהיר, ניקח לדוגמה את אתר השוואת המחירים הפופולרי "זאפ". באתר יש מערכת שממליצה על חנויות מסוימות כעל "קנייה חכמה". אבל כיצד נוצרות ההמלצות? בקלות ניתן היה לחשוד שבעלי החנויות פשוט שילמו לבעלי האתר עבור המלצה עליהן. זה אומר שאפשר לדחוף את ההמלצה הזו לתחת הוירטואלי שלנו, כי היא לא אומרת כלום על החנות מלבד זה שלבעליה היה מספיק כסף לשחד את בעלי האתר. אבל מעצבי הממשק של האתר החליטו, בחכמה רבה, להצמיד קישור לצד כל המלצה על חנות. הקישור מזמין את המשתמש ללמוד כיצד נקבעת ההמלצה. הקריטריונים הופכים שקופים למשתמש וכך רמת האמינות של ההמלצות עולה פלאים.
מערכת השיקולים של אפל אינה שקופה ואינה עקבית. בכך היא יוצרת תסכול וסופגת ביקורת רבה, שפוגעת במוניטין של החברה. מצד שני, אפל ידועה כבר שנים בתור חברה בעלת מדיניות "סגורה", כמעט קונטרול-פריקית. הם יוצרים מחשבים שבאים בחבילה אחת עם מערכת ההפעלה שלהם, ללא יכולת הפרדה. הם יצרו נגני מוסיקה עם חיבור לאוזניות שלא מתאים לאף אוזניות אחרות. הם הכריחו את כל מי שקנה את הנגנים האלה להשתמש רק בתוכנת המוסיקה שלהם כדי לנהל את המוסיקה שלו וכדי לקנות עוד מוסיקה. המדיניות הזו לפעמים פגעה בחברה, אבל בשנים האחרונות נראה שהיא דווקא עובדת לטובתה. אפל מייצרת מוצרים מצויינים, מקפידה על כל פרט בהם, והיא לא מתכוונת לתת למשתמשים או למפתחים חיצוניים להרוס לה את זה. זה בסדר, כל עוד מקפידים על שקיפות ועקביות. כאשר אתה יוצר "גן נעול" שבו כל-טוב אבל הכניסה מוגבלת, אתה יוכל להיתפס כמלך מיטיב, גם אם קצת סנוב. הענק בגנו. אבל כאשר אתה מתחיל לסלק החוצה נתינים או לערוף את ראשם באופן בלתי צפוי, אתה נראה הרבה יותר כעריץ אכזר, או כמו מלכת הקלפים המשוגעת של לואיס קרול.
וזה מחזיר אותי (לרגע) לעולם האמיתי. דיברתי על כך שהגבלת החופש וצמצום אפשרויות הבחירה עשויות במקרים מסוימים להיטיב עם בני אדם ולא רק לפגוע בהם. השאלות האתיות שעלו בעקבות הטענה הזו היו כולן מוצדקות ואין להקל בהן ראש. יצירת מערכת שתוכל להגביל בני אדם באופן מיטיב (לפחות רוב הזמן) וללא קטסטרופות אינה פשוטה כלל. דבר אחד נראה לי די בטוח, אם אנחנו מעוניינים להגביל את עצמינו לטובתנו, התנאים ליצירת המגבלות האלה צריכים להיות: א. שקופים
ב. עקביים
עדכון: טק-קראנץ' פרסמו אתמול שאפל חזרו בהם ואישרו את העידכון לתוכנה של NIN ללא כל שינוי (שימו לב לכותרת, אגב). האם זהו ניצחון לחופש, לשקיפות או להגינות? כנראה שלא. זה בודאי לא ניצחון לעקביות ("אסור לכם! בעצם מותר. בעצם... תנו לנו לחשוב על זה כמה ימים..."). העניין הוא שאפל אומנם נכנעו ללחץ (המאסיבי) שהפעיל טרנט, אבל לא שינו במאום את מדיניות המיון שלהם, לא פירסמו קריטריונים ברויום, ואפילו לא טרחו לציין מדוע, מלכתחילה, נפסל העידכון (מה שעשוי היה לעזור למפתחים אחרים להבין טוב יותר את השיקולים שלהם). לא כל המפתחים יכולים לצעוק חזק כמו הסולן של Nine Inch Nails. בחנות האפליקציות יש עכשיו מעל 40,000 תוכנות. אם אפליקציה נרצחת בג'ונגל ואיש לא שמע, האם היא היתה קיימת בכלל?
נ.ב. מצטער אם העידכון מקפיץ לכם את הפוסט הזה שוב במייל היומי. בארץ לא מקובל לעדכן פוסטים, בחו"ל דווקא כן. אני אשתדל לא לעשות את זה יותר מדי. אני אהיה ילד טוב, מבטיח. |
oritb
בתגובה על נגיד שאתם רוצים לקנות מנייה
flicker
בתגובה על נו, ראיתם כבר?
ברק דנין
בתגובה על הוא! הא! מי זה בא?! UXI
ברק דנין
בתגובה על סודנים במלכודת רשת- לעצב את המובן מאליו
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
תחזית |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות קולנוע |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
ספרים
|
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יתכן שאתה צודק, אבל אם מה שמפריע לאפל זה התוכן ולא האפליקציה, הם היו צריכים לומר זאת. אפשר לבקש לחסום תוכן זה או אחר ולא את כל האפליקציה, ולהשאיר ללהקה לבחור אם הם מעוניינים לשתף פעולה עם הצנזורה.
ואם לחברה יש בעיה עם עצם קיומה של אפליקציה של להקה שאומרת fuck בחנות שלהם, מדוע אישרו את האפליקציה מלכתחילה? ומדוע מוכרים את שירי הלהקה, כולל כל הגסויות, באייטיונז?
אז שוב אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה, הבעיה היא לא עצם הפסילה, אלא היעדר העקביות והסטנדרטים הברורים.
אגב, אני מלא הערכה ליורגנסן ולמיניסטרי שהיו ממורי הדרך הראשונים שלי באינדסטריאלנד, אבל אני חושש שהתעקשותם הבלתי מתפשרת על סאונדים-מנסרי-מוחות ומיעוט במלודיות-מרצות-קהל השאירה אותם קצת מאחור... אז שלא יתפוס תחת (וירטואלי) היורגנסן הזה.
אגב2: מותר להגיד תחת בקפה, מבלי להרים את דגל ה"תוכן פוגעני"?
Downward Spiral
מאוד מעניין, אני מסכים שהסגירות של אפל היא חרב פיפיות מצד אחד היא הביאה אותם לשליטה בשוק המוזיקה בתשלום באינטרנט(!). לא רע בהתחשב בזה שאפל היא לא חברת תקליטים או תאגיד תוכן, מצד שני:
With great power comes great responsibility
אגב: אני לא מסכים עם הטיעון הבלוי והמתמם ש"האפליקציה היא רק צינור", כי כאן זו הייתה אפליקציה ייעודית שמגשרת לתוכן ספציפי, של ניינ אינץ' והקהילה שלהם, שאף אחד מהם לא היה מקבל חותמת PG13.
אגב 2:
פעם אל יורגינסון ממינסטרי דחף את טרנט טרנזור לתחת הוירטואלי של.
נראה לי שפיספסת את הנקודה.
NIN היו רק דוגמה לבעייה רחבה יותר.
אם נתייחס אל הלהקה כאל עסק (שמגלגל מליונים, אגב) נראה שההחלטות התמוהות של אפל פוגעות בבעלי עסקים שמנסים לעבוד אתה.
בדוגמה שלפנינו, הלהקה שינתה לפני כשנתיים את המודל העיסקי שלה, מהפצה באמצעות חברות ההפצה הגדולות להפצה עצמאית. האפליקציה לאייפון היא חלק (חשוב) מהמודל העיסקי החדש הזה.
לתת להם להעלות תוכנה (עם באג) ואז לא לתת להם לתקן אותה זה פשוט קניבליזם עסקי.
או שזו דרכה של אפל לירות לעצמה ברגל.
וכאמור, זו רק דוגמה. מקרים כאלה קרו הרבה לפני ש-NIN נכנסו לחנות האפליקציות, אבל למפתחים האחרים אין יחסי ציבור יעילים כמו של טרנט (וגם לא פה גדול כל כך).
למיטב הבנתי, פלאש באייפון את לא תראי בקרוב. ותודה שהזכרת לי, זו עוד דוגמה ל"גן נעול".
זה אולי חשוב לילד בן 14 שמעריץ להקה.
לי, כמשתמש, יותר דחוף שמישהו סוף סוף יפרוץ את G3 כדי שלא ניצתרך להשתמש באפליקציה הישנה יותר.
זה נושא בוער!!
וגם שנוכל לראות אתרי פלאש. את האתר שלי אני לא יכולה לראות באיפון - וזה ממש ממש לא כייף :(
A LOT OF SENSE
וגם צחקתי מזה-
"אלה סיפורי סבא טוביה לחנוני-מחשבים ורוקרים-מקריחים, ולמיטב הבנתי, את לא אף אחד מהם. (אני כנראה שניהם). "
לאלללההה
אז תודה (-:
קצת קשה לספק שקיפות להחלטות לא הגיוניות כמו הדוגמא של NIN
אני יכול להבין את הצורך בשליטה בחומר שהם מוכרים באפסטור
אבל אין ממש רשימת דרישות ברורה לאפליקציות שנכנסות לשם.
אפל גם מערימה קשיים על מפתחי אפליקציות שהפיצו בעוונותיהם את האפליקציות שלהם באלטרנטיבות הלא רשמיות לאפסטור.
אז כנראה שלא הסברתי טוב.
אשמח לשאלות מכוונות כדי שאוכל לנסות להסביר טוב יותר.
יודעת מה, עזבי, אם לא הבנת את החלק הראשון, עם NIN ואפל וכל שאר הירקות, זה בעצם לא חשוב.
אלה סיפורי סבא טוביה לחנוני-מחשבים ורוקרים-מקריחים, ולמיטב הבנתי, את לא אף אחד מהם. (אני כנראה שניהם).
הרעיון הרבע-חשוב שניסיתי להעביר כאן הוא שכאשר מגבילים את חופש הבחירה שלנו (מה שלפעמים קורה, לפעמים הכרחי ולפעמים אפילו רצוי) יש לעשות זאת בשקיפות ועקביות (שהיא בעצם מילה אחרת להגינות במקרה הזה, כלומר- ללא משוא פנים).
am i making any sense?
כל סלע אבן, כל אבן שושן...
תודה, תבוא כל יום :)
נשבעת שלא הבנתי כלום
תודה דמוסתיאוס,
(אני יכול לקרוא לך דמוס?)
אני נוטה להסכים אתך לגבי הצורך לפקח על חברות גדולות ולמנוע מהן לצנזר לנו את החיים מטעמים מסחריים.
בתגובה של טרנט לכל העניין, הוא מזכיר שפעם וול-מארט ניסו לצנזר תכנים בכך שדרשו מאמנים להוציא גרסאות "נקיות" של שירים ואלבומים, אחרת לא ימכרו אותם ברשת החנויות שלהם.
לא מעט אמנים נכנעו לתכתיב, NIN סירבו. עיצבן אותם שדורשים מהם להוציא דיסק "נקי" מקללות בעוד שבמדף ממול אפשר למצוא את המשחק GTA שבו ילדים מקבלים נקודות על כך שהם דורסים זקנות ומכים למוות זונות רחוב.
אפל היא כיום אחת מחברות ההפצה הגדולות ביותר למוזיקה וסרטים. הם בהחלט יכולים לנצל את מעמדם כדי להכתיב לאמנים (כמו גם למפתחי אפליקציות) מה מותר ומה אסור להגיד.
מצד שני, יש הבדל בין מכירת תוכן, שניתן בעצם להשיג אותו בצורות שונות ולצרוך אותו מעל גבי פלטפורמות שונות, לבין מכירת תוכנות שמיועדות לשימוש אך ורק על גבי האייפון, שהוא פלטפורמה שיצרה אפל.
עקרונית, נראה לי שזכותה של אפל לומר ש"את זה אנחנו לא רוצים על המכשיר שלנו".
האבסורד הוא שאת אותם שירים שאפל הזכירה כ"תוכן פוגעני" כשפסלה את האפליקציה, היא מוכרת למעשה בחנות האייטיונז שלה.
הא לך חוסר עקביות!
אני לא חסיד של תורות קונספירציה למיניהן, אבל אולי פשוט עיצבן אותם ש- NIN נותנים בחינם משהו שאפל מוכרת (וגוזרת עליו קופון)?
כל מילה בסלע.
עם זאת, אניח סבור שחברות מסדר גודל מסוים ואילך (ואפל היא בהחלט בגודל הראוי), יש לחייב ברגולציה לקבל ממשקים דוגמת זה שתיארת של NIN (המצויינים). בסופו של דבר, באמצעות השליטה שלהם על התכנים שיבואו בשערי המוצרים שלהם, הם גם מפעילים סוג של צנזורה ואת זה, לדעתי, אין לקבל.
הרי לא יעלה על הדעת, שתחת איצטלה של כללים עלומים, יפסלו חומר מסוים, רק משום שהם סבורים שהוא פוגעני. בנסיבות שכאלה, יש לכפות עליהם לקבל כל ממשק שעומד בסטנדרטים הטכניים שהם מציבים. זאת אחריותו של משתמש הקצה להחליט מה יעשה עם אותו ממשק או עם אותה תוכנה. ואם מדובר בילדים, ניתן לפקח (לא לגמרי) על התכנים, באמצעים יחסית פשוטים.