את ואני שני קצוות של החבל בעומק הואדי שוטפים את הסבל ליטוף כה עדין כמו יד פורטת על נבל
את ואני כמו צמה מאולתרת את ואני כי אין דרך אחרת יותר מסוכנת ויותר משחררת לנסוע איתך ברכבת דוהרת
את ואני מוכנים להמר לקפוץ לתהום אל האור המסנוור בתקווה שיש מי שימתין שם למטה לספוג בגופו את הנחיתה על הקרקע
את ואני הסוף של הסרט את ואני זו תבוסה מפוארת לא חיכית לי למטה הסירה שלך שטה מבטיה בי צונח את כל הדרך למטה את ואני |