גלה יא אלה
פוסטים אחרונים
- חוסכת לפסיכולוג 30/11/14
- הכי אידיוט בעולם. 29/7/14
- לאדון ערומכו-לו 24/7/14
- גם לכתוב לך את העסק וגם ליצור לך וידאו מושך לקוחות 24/7/14
- תגיד, מה שלום ה.... 5/7/14
- סרט שלא מביא לקוחות, סרט רע! 1/7/14
ארכיון
איבדתי עצמי לדעת...
לא חשבתי שכך אאבד שליטה, איך שהוא התעלפויות תמיד קרו לנסיכות נרדמות, שבריריות, וקוקטיות כאלו, לא לג'אדה כמוני, שמפלחת יום כאילו היה גרעיני דלעת קלויים.
אבל הבוקר זה קרה...
הקטנה התעוררה קצת יותר מדי מוקדם ואני בבקרים גם כך יצור די הזוי וכך מצאתי את עצמי בכוח האנרצייה יורדת לקומה התחתונה לחמם לה בקבוק ואיפה שהוא באמצע חלקן השני של המדרגות החלקתי, הגעתי למטה תוך שאני נחבטת קשות בגבי ומרפקי.
שטויות, קצת עיסוי עיסתי כזה, יעביר את העניין, ותוך שאני קמה, לעזאזאל אני מגלה שהבית לא מחובר היטב ליסודות, עובדה, הוא החל להסתובב סביבי במעגלי אורה ההולכים ונעשים מהירים יותר מרגע לרגע.
עדיין לא הצלחתי להבין דבר ואפילו החלטתי שאני אומרת לבן זוגי שיחזור ליתר בטחון, אבל...רגע...הוא כבר יצא... איך מחייגים בכלל ומה המספר שלו? ו...יו ממתי אני לא זוכרת מה המספר המחוייג ביותר שיש לי בזיכרון, זה שלי, לא של הנייד, זה המספר היחיד שאני זוכרת בכלל בעידן זיכרונות דורות שלישיים.
אני חושבת שהצלחתי לחייג כי שמעתי לפתע קול בוקע מן העבר השני: "הלו, גלית...גלית" אבל לא ממש הפנמתי שאני שומעת משהו וזהו, שם זה נגמר
הפעם הבאה שאזכור דבר מה, תהיה לכשאתעורר לפתע במקום אחר לגמרי, שרויה על הריצפה הקרה ולא מבינה איך הגעתי עד הלום.
בדיוק ככה, איבדתי הכרה, לא יודעת לכמה זמן, אין לי מושג איך הגעתי לשם, אבל כנראה שלא בטרמפים.
לאבד שליטה ולהודות על דבר אחד, שהתעוררתי כשניה לפני שהילדים הגיעו למטה, זו היתה יכולה להיות חוויה לא נשכחת לראות את אמא שוכבת על ריצפת הסלון ללא כל תגובה וסימני חיוניות, ככה כמו איזה שניצל אחרי הלמות פטיש העץ, כשלחיי השמאלית משוטחת על המרצפת, כך התעוררתי, מופלטית לחלוטין...וזהו רק תזכורת של כמה מכות יבשות וחולשת אין קץ, עדיין נשארו בכדי לומר לי: "גלית...מה קורה?" |
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך לימורי על המילים החמות♥
גלית היקרה
אני מקווה שאת בסדר
והכל בריא ותקין אצלך....
מחבקת אותך על החוויה הלא נעימה שחווית...
מאחלת לך רק טוב
ומודה לך על הכנות והכתיבה היפה.
באהבה,
לימור
"הפעם הבאה שאזכור דבר מה, תהיה לכשאתעורר לפתע במקום אחר לגמרי, שרויה על הריצפה הקרה ולא מבינה איך הגעתי עד הלום."
גם לי זה קרה מממזמממן..... ובאמת התעוררתי במקום אחר בבית.... מי יודע מה היה בין לבין... תחושה מפחידה קצת... כך שמבינה אותך לגמרי.... העיקר שאת בסדר...
בוקר טוב יא אלה .
גלה יקירה . כשאני קורא את תאור החלקתך במדרגות וכשאני קורא את ההסבר שהתקרית נבעה מקצב חיים קדחתני ...
נשאר לי רק ליעץ לך, שבפעם הבאה שאת מחליקה ונופלת , אנא, עשי זאת לאט לאט ובזהירות כדי למזער את הפגיעות בך וביסודות ביתך .
בריאותך גלית, חשובה יותר מכל פוסט נוסף ...
Vיעקב
צודק, אני בהדחקה קשה...בהחלט צריכה
ליל מנוחה
פורשת ....פיינלי.
תודה שקפצת לבקר, לכבוד לי.
גלית
בהתייחס לעובדה שאת כותבת בבהירות מעולה תוך כדי תיאור מדוייק של פירטי פרטים ובלי לדעת עלייך דבר, הייתי הולך להיבדק אצל רופא, ולא בקפה.
החיים קצרים וזה עולם קטן, אבל אנו לא משחק.
אוי זה שיר כל כך יפה
בודאי שאני מכירה תודה, הוא באמת מתאים עד כאב
שבירים אנחנו כאלו בדיוק.
♥
http://www.youtube.com/watch?v=x0dMBqtGtOU
אחרי ברורים עם מומחי קפה ליו טיוב יכול להיות שלינקים לא עוברים טוב לפעמים (כך שזה לא אני
)
בכל אופן זהו שירו של סטינג fragile שיר יפה בפני עצמו והספור של הנפילה שלך מיד הזכיר לי אותו כי קיבלת תזכורת קטנה אבל מפחידה על זה שאנחנו בסך הכל פגיעים...
תודה מוזית:))אשתדל
:))))) אני מבטיחה לא לחזור על הצלחה כזו שוב
היה חזק ודי טראומטי.
בחיי.
וואוווו
אז או שהגעת לשם בטרמפים, או שאת נסיכה נרדמת...
ואין לי ממש מושג איך להתייחס לחוויה כזו
נראה לי שבתור משהו חד פעמי זה בסדר
בכל זאת בוקר שנופל על מישהי שהיא לא הטיפוס שלו...
אל תעשי את זה שוב נסיכה נרדמת ...*
אמן כן יהי רצון
הלוואי תודה ובדיוק כך אאחל גם לך
תודה מאוד
גלית
המירוץ השוטף
גוזל את הכחות
מבלי משים וביום מן הימים
עומד הוא כנושה
ומוציא פקודת החולשה אל הפועל
העיקר שהכל כבר מאחור
וימים בהירים ויפים בבריאות איתנה ורעננה
יהיו מנת חלקך
אוי נעמי הגעתי לדד ליין, לא הצלחתי להכנס לקישור:(((
את מה שאני מרגישה תיאר סטינג יותר טוב...
http:www.youtube.com/watch?v=x0dMBqtGtOU//
וואהוווווווווווווווו
ארמנד, זה סופי אני מכורה להגיגיך התגובתיים, הם דגולים לטעמי.
אסור לי לומר לך שארצה שתשאר, יודע מדוע? כי תגלה שכל מה שחשבת שאת מבין אודותיי כאן בדברים שכתבת ומתפרשים כשיגרה, הם אשלייה שסופה להתנפץ....אבל וואהו לטווח רחוק, זה נשמע כמו תחילתה של ידידות מופלאה.
ובאשר לתמונות, אני חייבת כי נמאס לי לראות את עצמי כל הזמן באותה פוזיציה, חייבת להזיז אותי קצת...בחיים לא היה עולה על דעתי שמישהו פעם יכתוב שאני אני אני משנה תמונה יום יום, כנראה שאיזה בורג השתחרר לבלי שוב במוחי הקודח.
ו....עוד המון....אז ארמנד, מתי אתה רוצה שאהיה שתוקה ויפה? קרי, מתי לא לכתוב ולפרסם תמונות? זה היום שאתה תתן לאצבעות להקליד במקומך? פוסט? משהו? מה רוטציה אני היום בענייני סחר חליפין...
דגול אחד.
אני באמת אשתדל להרגיש טוב תודה תודה תודה, באשר להאטה? לא יכולה לחיות אחרת, כי מרגיש לי לא חי.
לא יכולה בחיי.
חחחחחחחחחחחחחחח אוף ואתה אתה אתה החברה הטובה שלי, שחוותה אותו הדבר ו...כמה נפלא לשמוע שנשרוד את זה, איכפת לך שאת הפרוגנוזה שלך אקח איתי ואכליל על עצמי? גם כך אין לי זמן לנשום ולהגיע למרפאה?
שלומי איך איך אתה מרגיש עם כל הסערות הקשות שאתה עובר כעת? ולראייה הפוסט של אתמול...:((
אתה מחזיק מעמד?
אתה יודע, אתה מסוג האנשים שתמיד אמרתי עליהם: "it takes one to know one"
תודה אדם נדיר.
באמת תודה
יקרתי - דברים כאלו באמת עוזרים לנו למקד את עצמנו ולהבין מה באמת חשוב ומה לא. קחי את הזמן שלך ותאטי קצת. אין מה לעשות. זו הוראה מגבוה.
תרגישי טוב !
גלית,
כתיבה יפה, כנה ומדויקת,
איך אני יודע? כך בדיוק אירע לי לפני יומיים.
בדיוק כמוך הייתי בטוח כי לי זה לא יקרה, ישבתי לי על המחשב, קראתי פוסט וזהו, שם זה נגמר, הדבר הבא שאני זוכר זה אותי מרוח על הרצפה עם לחיי השמאלית וצעקה עמומה כאילו ממרחק אלפי ק"מ של זוגתי המבוהלת ששמעה את קול החבטה ורצה אלי...
מדהים, מפחיד.
כמה בדיקות אצל הרופא ונסיבות מקילות אותתו לי כי יש חשש כבד שאשאר בחיים לעת עתה.
הפוסט שלך בא לי בדיוק בזמן, לא שאני שמח, חס ושלום, היי בריאה, אבל את יודעת, לדעת שאני בחברה טובה...
גלית היקרה
קצב החיים גובה מאיתנו מחירים מרחיקי לכת
ומה שקרה לך זה בסך הכל אזעקה או אזהרה
או מסר שאומר כך :
גלית היקרה תורידי הילוך, תעצרי לרגע
תשבי קצת על ספה, תנוחי תתרווחי לך
קחי נשימה עמוקה
שום דבר לא יברח
את אישה מדהימה אמא ואישה למופת
אוהב אותך עד מאוד
שלומי*