נערים נערות

בני ובנות מצווה יקרים

אנו מתכבדים בזאת

להקריא את ברכת ההורים.

זו ברכה באמת

זכות ממש משמיים

לעמוד כך מולכם

עם רעד בגרון ודמעות בעיניים

להתרגש ולברך אתכם ואתכן נערים ונערות יקרים,

מהורים ומורות ומכל היקירים.

בבריאות, מזל טוב, אושר, שמחה וגיל,

שתמשיכו לגבוה ממש כמו שתיל

שאומץ לב ועוז רוח יזרמו בדמכם

ושבכל דרך ושביל ילווה האל אתכם.

שאת היצירתיות שאתם מפגינים בלהתחמק ממטלות

תידעו לזמן ולהפעיל כאשר תידרשו לגדולות.

בזמן שתעמדו מול מכשול, גדול אפל ושחור,

זיכרו מורשתכם אלפיים שנה לאחור

ותדעו לעמוד כך אל מול כל הסער

אנשים צעירים, מוכשרים אתם, כל נערה ונער.

לפי המסורת אתם כבר בוגרים

אבל בעינינו "הילדים" תמיד תישארו - אנחנו אומרים.

אנחנו עליכם  חייבים לסמוך,

למרות שבלב , אנחנו דואגים, ש"זה לא יגמר בברוך".

לגיל הטיפש עשרה אתם נכנסים עם כל ההכנה המוקדמת

פייסבוק, אי סי קיו, אפ אקס פי.

עם כל הקיצוצים בשעות הלימוד והרחבת אופקים

אתם ממשיכים להעמיק חקר באתרים מפוקפקים,

על פרחים ופרפרים כבר אין מה לדבר

את הפינות ששכחנו האינטרנט סוגר.

העולם שטוח והסבתא נדהמת, מול חשבון הסלולר אמא משתוממת.

איך זה בשניות ככה הילדה מגיעה לתמונת החבר ואותה מורידה,

לפלאפון דור שלוש מסוג מיוחד, שממש אבל ממש אין לאף אחד.

ולמחרת היום כולם מרימים בגאון, אי-פון שחור פנים אוחזים - היישר מהאוירון.

קבלת החלטות מהירה זה עניין שבשגרה

כשמשחקים משחקי רשת והמחברות סגורות במגירה.

כישורים לחיים מתקבלים בתקשורת - איזה עסק!

בין שחקן ביהוד לשחקנית בדמשק.

וככה הדור שלכם ילדים, פותח לו את הגדול שבפערים

פער תקשורת מתוק ומיוחד

אשר מחליף העברית בפרצופון ,

כע, ההאא? , ו"דבר אל היד"..

כישורי משא ומתן מתפתחים כך בתוך הקניון

"אין לי מה ללבוש" מול "תראי כמה בגדים יש בארון"

ו"אבא נגמר לי כל התקציב" , על מה?  אבא שואל

"S WEAR ו HENS" עונה בן העשרה המשתולל.

אבל מה לנו כי נלין (הסבר מחר בכיתה)

כשבתור הורים אנחנו רואים שיש שיטה,

כל אחד ואחד מכם, יחיד ומיוחד,

יושב כאן עכשיו עייף ומוטרד,

וואו, ואאלה, באמת הם רואים את הכל?

איך להתבגר לבד בעצמי אני יכול?

אז זהו שכן - אנחנו אכן מבינים

ושמחים לראות שלבד אתם מתארגנים

ומצליחים לעבור מתחת ליד שלנו

המברכת אתכם ב"ברוך שפטרנו"

אנחנו כאן עבורכם מתי שתרצו

ואם תסטו מדרך הישר, גם בלי שתבקשו

תמיד יש לנו בסביבה עבורכם איזה סולם

וסיפורינו שלנו כאן תם ולא נשלם.

כי כמו שאמרנו אכן יש כאן שיטה ואין נחמה

בעוד כמה שנים שוב נעמוד מולכם על במה

ובסיום התיכון הוי שומו שמיים-

ניתן לכם בעיטה......ונמחא לכם כפיים...

אוהבים אתכם מאד

ההורים.