היא חברה טובה.
של שנים.
הרבה שנים. 

ופתאום, בצירוף של הרבה נסיבות,
היה לנו קטע.
"רומנטי".

אבל יותר משזה היה רומנטי,
זה היה אינטימי.

באופן נפשי, רוחני, שכלי, לבבי.
זה היה ממש תת-עורי, תוך-ורידי,
תוך-מוחי ועל-חושי.

ואז זה היה גם פיזי, חושי, על-עורי. 

נחשפנו, נפתחנו, התערטלנו,
הסרנו כל כיסוי.  
זה הרגיש כמו תערוכת הגופות -
הכל חשוף, וחי, ובוער,
ונִראֵה, ונגלה לעין.

והעין היתה אוהבת. 

וזה הטריף את החושים,
וחישמל את המוח,
ומילא את הלב. 

ועכשיו נשאר געגוע.
לחברה.
זאת של לפני.