נסעתי לירושלים, לראות את השיפוצים במוזיאון ישראל.

חמש שנים לאחר מותו של האדריכל אלפרד מנספלד, פרופסור לארכיטקטורה וייקה מודרניסט מחיפה, התגלתה לפני עבודתו המשובחת.

נכון, כבר ב - 1966 קיבל את פרס ישראל לאדריכלות (יחד עם האדריכלית הענקית בפני עצמה דורה גד), אך רק היום - כשהמבנה שתיכנן ב - 1965 עמד לפני עירום ועריה , במלוא מראה הבטון הברוטלי שלו - ראיתי כמה הוא מקסים וחכם ומיוחד.

היום, כבר אין אדריכלים כמותו.

מנספלד הנזירי לא חיפש לעצמו אנדרטאות בדמותן של מפלצות זכוכית וברזל, א-לה -קלטרווה ולא תכנן צורות אמורפיות א-לה- גרי. גם קשתות מפונפנות  ועמודים מצוייצים לא התאימו לו.

הוא רצה פשוט. נקי. מינימליסטי ונכון.

כשהתבקש לבנות מוזיאון, בחר לתכנן כזה שנראה ככפר על צלע הר.  כן. "רק" כפר ערבי טיפוסי, שמתאים לנוף ומתפתח וצומח מתוך עצמו וצרכיו.

בתרשים הראשוני שלו, זה מה שרואים.

דימוי של כפר ערבי.

בתרשים השני, מופיעות הצורות הנקיות, הרבועות. הקוביות שהיו כל כך אהובות עליו.

במיוחד אלה שעשויות אבן ובטון.

כל כך פשוט ונכון.

ורק עכשיו, כשקוביות האבן והבטון נוקו והופשטו מכל התוספות המגוחכות שהולבשו עליהן במשך השנים - אפשר לראות את הגאונות של התכנון הנהדר שלו.

מסתבר למשל שבתכנון המקורי - בחלל הקוביות אין חיבורים בין התקרה לקירות.

הגג של כל אחת מקוביות האבן והבטון מונח על עמוד מרכזי ויוצר מעין יער קסום של דקלי בטון יפיפיים.

במרווח שבין התקרה לקירות של כל קוביה כזו יש חלונות צרים, שמחדירים אור טבעי ובלילות מקרינים את התאורה מבפנים החוצה.

אז למה לא ראינו את זה עד עכשיו?

כי במוזיאון חסמו את החלונות האלה שדרכם חדר אור רב מדי, שפגע במוצגים.

כן כן. זה אמיתי.

אלא שעכשיו , במסגרת השיפוץ, כך סיפרו לי , הכינו בפניציה זכוכית מיוחדת - עבה מאוד ומרובת שכבות ומסנני קרינה, שתאפשר להנות שוב ממראה הדקלים המרהיבים ומהאור הטבעי, בלי שתהיה קרינה רבה מדי.

עוד שינוי נכון ויפה הוא העברת דגם ירושלים מימי בית שני מהולילנד אל שולי גן הפסלים ורחבת הכניסה החדשה לקבוצות.

ממש שווה ביקור ואפשרי לעשות את זה כבר עכשיו.

היום, היו שם כמה קבוצות של ילדי גן שבמהלך הביקור הלבישו אותם בבגדי כהנים ומלכים, ציידו אותם בתופים והם אשכרה יצאו בשירים ובריקודים.

מ ק ס יייייים!!

תיקון מבורך נוסף שעמלים עכשיו לסיימו הוא יצירת מעבר מקורה וממוזג, במפלס אחד, מהכניסה אל לב המוזיאון, שממנו אפשר יהיה להכנס בנוחות אל כל אחד מהאגפים (ארכיאולוגיה, אומנות יפה, יודאיקה).

לא. אל דאגה, מי שירצה לצעוד במעלה, ברוח, בגשם  או בחום, יוכל להמשיך לעשות זאת. אבל תהיה אופציה נוחה למתפנקים.

בקיצור - זה רק חלק ממה שיעשו שם עם מאה מליון דולר. שמונים מתכננים להוציא על השיפוצים והשדרוגים ועוד עשרים להשלמות רכישה שונות ומשונות.

נכון - זה המון כסף וזה רק מוזיאון, אך על דאגה. הכל בא מתרומות. לא מהכיס שלך.

וחוצמזה - נראה שזה הולך להיות ממש ממש יפה.

איזה כייף.

יש למה לחכות......