אבל אני רוצה. מעצבן אותי שרק אני יכול להיות הכוח העצום הזה לאחרים. לפעמים. כשיותר טוב לי. ואחרים - או שהם לא ניחנים ביכולות או שלא מספיק אכפת להם. או ששניהם.
ואין לי מושג מאיפה ואיך הריפוי שלי יתחיל. אני לא יודע אם פסיכולוג סטנדרטי מערבי זה מה שמתאים.
אני צריך יד שתגע ממש בנפש ותחליק אותה ותרפא אותה מעבר לאינטלקט ולמילים. וכן, אני שוב מדבר על מסה קריטית. רגשית. לצעוד למקום טוב בו אתה בטוח שמשהו השתנה. ולתמיד. שאתה יודע שההתקדמות שביצעת - שום דבר כבר לא יחזיר אותך אחורה. וגם אם כן. גם אם תהיינה נפילות אחורה. כי אולי זה טבעם של החיים. השינוי כל כך חזק וחד. אתה במקום כל כך חדש וטוב יותר. שאתה מוכן לקבל את הנפילות הטבעיות אחורה.
אבל זה לא שם. התקדמתי. התקדמתי מעבר להתקדמויות של מילים. התקדמתי כבר להתקדמויות של קבלות. שברתי שיא החזקת מקום עבודה במקום מאוד קשה. אבל זה עדיין לא זה. אני רוצה לעבור לשלב הבא. התקדמויות רגשיות. כי זה הדבר האמיתי. המהות האמיתית. השינוי הממשי באופי ובחיים. ובשביל זה אני צריך למצוא שיטות ואנשים חדשים של ריפוי.
אני מזמין אתכם. אני מוכן. |