כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פיוט ישמח לבב אנוש

    ארכיון

    עפיפון אפור, תפר האור

    129 תגובות   יום שלישי, 5/5/09, 09:24

    עפיפון אפור, תֶּפֶר האור


    1

    בְּכָל יוֹם יָם שֶׁל אוֹר מִתְרוֹמֵם, אֲנִי מְחַשֵּׁב פִּנּוֹת מוֹנֶה קַוְקַוֵּי הָעֵשֶׂב הַנִּשְׁבָּר - עַכְשָׁו
    שֶׁמֶשׁ חֹרֶף הִיא עֲפִיפוֹן אָפֹר, תֶּפֶר הָאוֹר, הִרְהוּר בֵּין שֵׁנָה לִיקִיצָה - אֲנִי קָם,
    מְצַחְצֵחַ פָּנִים בַּמַּרְאָה שָׂם מַיִם עַל אֵשׁ וּמַאֲזִין לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ: צִפֳּרֵי הַקָּפֶה הֵן
    חַדְשׁוֹת הַבֹּקֶר שֶׁלִּי - עַל רֹאשׁ גִּבְעָה עוֹמֶדֶת שְׁמוּעָה:

    רוֹאִים חוֹלָם / עַל וָו הַגּוּף



    2

    אֲנִי מְדַבֵּר אֶל מִישֶׁהוּ שֶׁאֵינֶנּוּ אֲנִי:
    נַסֵּה אֶת הָאֶבֶן שְׁבְּכַף יָדִי
    הִנֵּה, הַר מְזֻקַּן-שֶׁלֶג אֲגַם קָפוּא עוֹפוֹת מַיִם יוֹרְדִים בִּצְוָחָה דָּג מְפַרְפֵּר
    נַסֵּה אֶת הָאֶבֶן שֶׁבְּכַף יָדִי
    [גַּע בָּאֶבֶן שֶׁבְּכַף יָדִי]
    אֲנִי מְדַבֵּר, מוֹסֵר,
    בְּכָל יוֹם עֲפִיפוֹן עוֹבֵר
    תּוֹפֵר יְרִיעַת עַרְבַּיִם


    3

    נַעֲרָה מְבִיאָה כַּלָּנִיּוֹת וְהוֹלֶכֶת.
    אֲנִי מַצִּיב אוֹתָן בַּאֲגַרְטָל עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן.
    פָּנִים נִשְׁקָפוֹת בִּזְגוּגִית
    הוֹלְכוֹת וּבָאוֹת


    4

    אֲנִי מְדַבֵּר אֶל מִישֶׁהוּ שֶׁאֵינֶנּוּ אֶלָּא אֲנִי:
    פְּתַח אֶצְבָּעוֹת
    גַּלְגֵּל אֲבָנִים לָרוּחוֹת



    5
    בְּכָל יוֹם עֲפִיפוֹן אָפֹר
    פְּתוֹתֵי אוֹר פּוֹרְפִים לוּלְאוֹת מַחְשָׁבָה:
    צֵל לָבָן מִתְהַלֵּךְ בָּעַלְוָה



    6

    וְעוֹדִי עוֹרֵג לַשָּׁעָה
    אֲ דֹ נָ י   ר וֹ עִ י   חָ סַ רְ תִּ י   מְ אֹ ד



     

    מתוך "פֶּתַח דָּבָר" [מִבחר שירים 1973-2005], הוצאת קֶשֶׁב לשירה


    דרג את התוכן:

      תגובות (129)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/5/09 05:38:
      זכותך המלאה, תמי. ברגע שאת קוראת שיר, הוא שלך  חיוך
        12/5/09 01:42:

      צטט: עוידד 2009-05-09 06:46:56

      חן-חן, תמי. אבל ב"אדוני רועי חסרתי מאוד" הכוונה היא ל"את אדוני רועי חסרתי מאוד".

      חיוךהבנתי...ובכל זאת עדיין חושבת כמו שכתבתי...

       

        11/5/09 08:57:
      חן-חן, לאה
        11/5/09 08:21:


      שולח מחושים לחלל הסובב

      חש ומדבר אל הרוח

      והיד רושמת

      תחושה מרשימה

       

      נהנתי מאד

      למעשה זו הפעם הראשונה שקוראת אני משהו ראוי

      מעטים הכותבים המחייבים קריאה שניה

       

      יום טוב

      לאה 

        10/5/09 07:31:
      חן-חן, סיגלית
        10/5/09 07:30:

      המון תודה, ורדרגוע
        10/5/09 07:28:
      תודה, מיכל. הכוונה היא: "את אדוני רועי חסרתי מאוד"
        10/5/09 00:59:


      אילו דימויים

      איזה דמיון

      יפה ותודה לך איש יקר

        9/5/09 21:43:

      ואוו עודד..

      איך אתה עושה את זה תגיד לי..??

      אותי כישפת ממזמן..

      האמת שהייתי מדייקת בהגדרתי

      ואומרת עליך שאתה קוסם מופלא..

      טקסט ממכר..יצרת כאן אוירה פסטורלית..

      מה יש לומר..שאפו ידידי..

      כוכב ממני "לגאון הדור.."

      אוהבת..מעריכה ומעריצה..ורד.  










        9/5/09 21:41:

      עוידד, שיר מקסים של זכרון וגעגוע.

      משהו קורה בו בין בית לבית.

      אוהבת את האבן החפונה בכף יד ודרכה "אני מדבר עם מישהו שאיננו אני" וגם "אני מדבר עם מישהו שאיננו אלא אני".

       

      ומה סופרים המספרים 1-6 את ימי השבוע?

      ולא הבנתי "אדוני רועי חסרתי מאוד" כלומר, אני חסרתי? למי?

        9/5/09 21:21:
      תודה מקרב-לב, לאה
        9/5/09 21:18:

      רוֹאִים חוֹלָם / עַל וָו הַגּוּף

        

      בְּכָל יוֹם עֲפִיפוֹן עוֹבֵר
      תּוֹפֵר יְרִיעַת עַרְבַּיִם

       

       

      עודד חבר חדש, שמחה לחברות הזו וכב מצאתי כמה פנינים שכל כך אהבתי. תודה חבר חדש המוסיף ערך מוסך לחיי! תודה ו*

      לאה

        9/5/09 20:34:

      תודה מקרב-לב, יוספה

      עוידד
      אהבתי את שיריך
      הם מדברים אלי
      ופותחים את הגעגוע...
      תודה ושבוע טוב ....
      יוספה *
        9/5/09 13:53:

      תודה לך, שלומית חיוך
        9/5/09 12:58:

      עוידד! כזה איש מילים, איש תיאורים, מצייר לי תמונות שבועיות בראש :)

      איך אפשר לחזור למציאות אחרי זה?!

      שבת שלום*

        9/5/09 12:49:

      חן-חן, זמר יקרהרגוע
        9/5/09 11:20:

      כמו תמיד יקירי אתה מדהים.. סורי נגמרו מלאי הכוכבים מבטיחה לשוב ולככב
        9/5/09 06:46:
      חן-חן, תמי. אבל ב"אדוני רועי חסרתי מאוד" הכוונה היא ל"את אדוני רועי חסרתי מאוד".
        9/5/09 02:35:
      לא אתה לא חסר. אתה נמצא בכל תמונה, יוצר אותה וזה כבר הרבה יותר מחסר...זה ממלא את הלב עודד.
        8/5/09 11:05:

      המון תודה, יעלי רגוע
        8/5/09 11:04:

      תודה, עירית. שבת אור רגוע
        8/5/09 11:04:

      מאסטר של מילים

      היכולת שלך לצייר תמונות,רגעים מן החיים במילים

      היא לא פחות מנעלה

      מעיין היצירה שלך הוא אינסופי

      תודה*

        8/5/09 10:55:

       

       

      רוצה גם להביא כלניות וללכת....

       

      שבת קסם לך חבר מוכשר :)))

        8/5/09 04:42:
      חן-חן, אסנת
        8/5/09 01:12:


      אתה חדשות הבוקר שלי..

      "פְּתַח(י) אֶצְבָּעוֹת
      גַּלְגֵּל(י) אֲבָנִים לָרוּחוֹת.."

       

      תודה לך כוכב* יקר מפז

        8/5/09 00:00:
      תודה, גלי רגוע
        7/5/09 23:34:

      * למילים קסומות ..

       

        7/5/09 22:51:
      תודה, סוויטי  רגוע
        7/5/09 18:37:

      אכן מכשף וקסום!
        6/5/09 19:24:
      תודה, נעמה
        6/5/09 19:07:
      יופי בכל אות ואות.
        6/5/09 18:43:
      חן-חן, דפנה
        6/5/09 17:47:

      להקשיב לבריאה

      לטבע, לרוח, למשחקי האור.

      להקשיב לחוץ מבפנים.

      להקשיב.

       

       

        6/5/09 16:55:
      תודה, רותם
        6/5/09 14:30:

      מאוד אהבתי את הרצף

      במיוחד את "אֲנִי מְדַבֵּר אֶל מִישֶׁהוּ שֶׁאֵינֶנּוּ אֶלָּא אֲנִי:"

       אני מכירה את ההרגשה הזו

       

      לדעתי בסוף יש התרחקות

      יש אמירה ברורה מידי על התחושה

      "חסרתי מאוד"  אולי זה ישיר מידי

       

       

        6/5/09 13:50:
      המון תודה, לולה
        6/5/09 13:37:

      איזה בוקר מרהיב!

      יש קסם בהפרחת עפיפונים והקסם הזה בא לידי ביטוי בכל מקום בשיר.

       

      שורות נפלאות בעיני:

       

      עַכְשָׁו
      שֶׁמֶשׁ חֹרֶף הִיא עֲפִיפוֹן אָפֹר, תֶּפֶר הָאוֹר, הִרְהוּר בֵּין שֵׁנָה לִיקִיצָה -

      ............

      צִפֳּרֵי הַקָּפֶה הֵן חַדְשׁוֹת הַבֹּקֶר שֶׁלִּי -

      .........

      בְּכָל יוֹם עֲפִיפוֹן עוֹבֵר
      תּוֹפֵר יְרִיעַת עַרְבַּיִם

      ..................

      צֵל לָבָן מִתְהַלֵּךְ בָּעַלְוָה

      ...................

       

       

      יופי של מראות והירהורים.

      תודה על שיר כשוף,

      לולה

       

       

        6/5/09 11:29:
      תודה, חנה
        6/5/09 11:26:


      בְּכָל יוֹם עֲפִיפוֹן אָפֹר
      פְּתוֹתֵי אוֹר פּוֹרְפִים לוּלְאוֹת מַחְשָׁבָה:
      צֵל לָבָן מִתְהַלֵּךְ בָּעַלְוָה

      חושבת שכאן החלון   כאן החלום  ...כאן הדלת...

      למה שנכתב ועוד ייכתב

      הריתמוס הזכיר לי מאוד

      את  יום הולדת...מכתבים לברגן בלזן...אופנוען אצטקי..   וכמובן..

      לחם וגעגועים...

      חנה

        6/5/09 10:14:
      המון תודה, שרון יקרה
        6/5/09 10:05:
      עודד יקר, אני פוחדת לטבוע פה בים התגובות.. אבל אני גם רואה שכל תגובה חשובה לך וזה נפלא בפני עצמו... ריגשת אותי, לקחת אותי איתך אל מחוזות שמעולם לא ביקרתי בהם... תודה רבה.
        6/5/09 09:58:
      תודה מקרב-לב, דליהרגוע
        6/5/09 09:32:

      עושר מילותיך כעושר הבריאה

      כל מילה יש בה התפעלות מהטבע סביבך 

      הדו שיח הכל כך אינטימי בינך לבין האחר שבך ,אמת כולנו נשמה אחת 

      וההשתוקקות העצומה לחיבור עם הבורא -כולי התפעלות

       

      .

      וְעוֹדִי עוֹרֵג לַשָּׁעָה
      אֲ דֹ נָ י   ר וֹ עִ י   חָ סַ רְ תִּ י   מְ אֹ ד

        6/5/09 08:52:
      תודה מקרב-לב, שרון רגוע
        6/5/09 08:50:


      עוידד

      כשאני מבקרת בשיריך, אופף אותי מן רוגע קסום.

       

      יום נפלא!

        6/5/09 08:43:

      חן-חן, מירה
        6/5/09 08:42:

      תודה, שולמית
        6/5/09 07:51:


      "...רוֹאִים חוֹלָם / עַל וָו הַגּוּף...."

       

      וכל השאר היו עימי ליד האבן שבכף היד.....

      כל כך אהבתי.

      מירה

        6/5/09 07:49:

      משובח משובח משובח.

      אכן יש כישוף באופן הקסום שאתה אורג

      מילותיך.

      תודה.

        6/5/09 04:07:

      תודה, נטלי
        6/5/09 04:07:

      תודה, לולי
        6/5/09 04:06:

      תודה לך, סימון
        6/5/09 04:05:

      תודה מקרב-לב, תמר
        6/5/09 01:21:

      רוֹאִים חוֹלָם / עַל וָו הַגּוּף.

      כמה יפה, נהנתי מהעשרתך לשיבוץ המקראי...

       תודה עודד'וש יקר.

        5/5/09 22:59:


      זה מדהים איך

      המילים נשמעות לך

      אחת אחת עומדות הן

      זקופות לרצונך...

       


      צֵל לָבָן מִתְהַלֵּךְ בָּעַלְוָה

      איזה משפט אלוהי !!

      קראתי וקראתי וכל פעם ייצוג אחר עלה ברוחי.

      אפשר לכתוב עליו סמינר ... חיוך

        5/5/09 22:28:

      מציאות, הזיה, חלום בהקיץ, הרהור ותפילה משמשים יחד וכל אחד לחוד, מדברים ושרים. אושר ועושר, ועודך חסר מאוד. אני חושבת שרק העושר והחוסר יחד הם טעם החיים. תודה. נשמתי את האווירה הזו (:

      תמר

        5/5/09 22:20:
      תודה, עליזהלה
        5/5/09 22:19:

      חן-חן, הלן
        5/5/09 22:18:

      חן-חן, מיקית
        5/5/09 22:18:

      מ ש ו ב ח !   ת ו ד ה ! 
        5/5/09 22:11:

      תודה עודד אתה אכן אמן המילה!
        5/5/09 22:11:

      עודד יקר,

      נהניתי מאוד מאוד מהשישייה בכפיפה אחת.

      יופי של פתיחה "מרובעת"

      רוֹאִים חוֹלָם / עַל וָו הַגּוּף. - מצוין.

      אוהבת את המבט החוצה, אל פאר הבריאה,

      ההרהור של הפנטזתי-מציאותי בשעת היקיצה, 

      בתפר הזה של ספק עירות ספק חלום - נפלא.

      וכמובן - גם פה אהבתי את הכיוון הארספואטי.

       



       

        5/5/09 21:53:
      תודה, תמי
        5/5/09 20:53:

      עודד-קוסם-מילים.

      איך הולך ופוחת, אבל הולך ומתמצת.

        5/5/09 20:21:

      תודה, שטוטינקה
        5/5/09 20:15:


      יפה מאוד עוידד ידידי:)

      *

      }{שטוטינקה

        5/5/09 20:09:

      תודה, מיכאל
        5/5/09 20:07:


      משהו נכסף בין אדם לטבע, בין האדמה לשמים, וכמו העפיפון שידע לכלוא ברקים,

      מרכז את רגשות הדובר למקום מוגדר של געגוע. יופי של כתיבה , עוידד !

        5/5/09 19:05:
      תודה מקרב-לב, מינה
        5/5/09 18:56:

      לקחתי נשימה עמוקה....

      וצללתי לתוך שירך.

      אכן קסם אתה מהלך עלי בכתביך....

      יצאתי עם נוף קסום, זר ביד,

      ונשימה חופשיה לשוב... לפעם הבאה.

      תודה איש!

        5/5/09 18:44:

      תודה לך, רננה  
        5/5/09 18:43:
      תודה מקרב-לב. מרוונת 
        5/5/09 18:35:

       

      לולאות מחשבתך מתחברות היטב להרהורי, בתפירות עדינות

      כדי לא לפרום את הקשר בין שינה ליקיצה

       

      כתמיד, מעורר מחשבה

      רננה :)

       

       

        5/5/09 18:34:

      "[גַּע בָּאֶבֶן שֶׁבְּכַף יָדִי]
      אֲנִי מְדַבֵּר, מוֹסֵר,
      בְּכָל יוֹם עֲפִיפוֹן עוֹבֵר
      תּוֹפֵר יְרִיעַת עַרְבַּיִם "

      תך לתך אתה תופר שיר של בוקר, שיר בין ערביים, שיר לכל עת.

      עוטה מילים כיריעה. ואני נוגעת באבן שבכף ידך, והיא רכה,

       מוקפת פתותי אור.

      מאז שחסרת מאוד, רועך הרביץ אותך על נאות דשא גליליות ,

      להוסיף ירוק עד לאפור לבן. ואת אשר חסרת מילאת בשיר גדוש היופי הזה.

      לא תירא רע . 

        5/5/09 17:40:

      תודה, איריס
        5/5/09 17:39:
      תודה, ליאורה
        5/5/09 17:32:

      בכל יום, בכל זאת - יום מיוחד!


      כן , עודד יקר....אתה מבין הנבחרים רגוע

      ליאורה

        5/5/09 16:33:

      תודה לך, רותי רגוע
        5/5/09 16:30:

       

       

        מאד חוויתי.

        אהבתי.

       * ותודה,

       רותי.

        5/5/09 16:17:

      תודה, אמירה
        5/5/09 16:16:
      תודה, בת אדם
        5/5/09 16:15:

      תודה, עדית
        5/5/09 16:14:

      תודה לך, איציק. ריגשה אותי תגובתך
        5/5/09 16:13:

      תודה, תמי
        5/5/09 16:06:


      רציתי לכתוב לך בכל צבעי הקשת,

      אבל תשוקי כועס על זו הקשקשת...

      וחוץ מזה אתה כבר צבעת הכל בצבע מופלא!*

        5/5/09 15:58:

      שירתך מפעימה..

      נסחפת לתוך דימוייך

      לתוך מראות ניחוחות ורגשות.

       

      נהדר.

        5/5/09 15:48:


      פְּתַח אֶצְבָּעוֹת
      גַּלְגֵּל אֲבָנִים לָרוּחוֹת

       

      מצטרפת לאפרתי: מכשף מלים

        5/5/09 15:34:


      עודד, התרגשתי... וכל כך למה?

      אספר לך סיפור - ככל הנראה נולדתי כבד שמיעה, אבל "עלו" על זה רק כשהייתי בכיתה ה' או ו'.

      לאחר שהותאמו לי מכשירי שמיעה (אני זוכר כאילו זה קורה עכשיו) התחלתי לשמוע הרבה דברים, חלקם היו רעשים מוכרים שרק הוגברו בזכות המכשירים וחלקם היו כאלה ששמעתי לראשונה- למשל ציפורים.

      וכשאני קורא כאן על ציפורי הקפה שנושאות חדשות אני עצמי נישא אל הרגע ההוא בו שמעתי ציוץ לראשונה, אחר כך למדתי לזהות כי הוא היה של דרורים אבל באותו רגע הייתי כתינוק בן יומו שלא יודע עוד לקטלג ולשיים ונאמן רק למה שנמסר לו בחושים.

       

      תודה על המקבץ היפהפה הזה!

       

      איציק.

        5/5/09 15:10:

      עודד היקר...

      כתיבתך ותאורי הנוף של הגליל מדהימים ומכשפים...

      כל פעם מחדש מעלה בי זכרונות של ילדות....

      אני מוקסמת מרמת הכתיבה שלך...

      ראויה להתפרסם מעבר לאתר...

      אתה יאש רגיש ומיוחד...

      תמי

        5/5/09 14:25:
      המון תודה, יפעת
        5/5/09 14:24:

      תודה, תמר
        5/5/09 14:24:

      תודה, חני
        5/5/09 13:47:


      אדם, איש, בינו לבינו, בינו לבין אלוהיו, רגע אחד נוכח ובשני רק צופה על עצמו כאילו ממקום אחר

      ואתה מתעד את הדקים שבדקים שברגעי החיים, בקסם וברכות.*

        5/5/09 13:26:

      עוידד,


      "שֶׁמֶשׁ חֹרֶף הִיא עֲפִיפוֹן אָפֹר,

      תֶּפֶר הָאוֹר, הִרְהוּר בֵּין שֵׁנָה לִיקִיצָה"

       

      איזה יופי

      וזו רק ההתפעלות הראשונה שלי

      מצירופי המילים היוצרים תמונות מרהיבות.

       

      תמר 

       

       

        5/5/09 13:24:

      שירך מתאר דאלוג עם עצמך

      דאלוג שבעצם רובינו מנהלים אותו עם עצמינו בשעת חשבון נפש

      הטבת לתאר זאת במילותיך הקסומות והנוגעות 

       

        5/5/09 12:55:

      חן-חן, זהבית
        5/5/09 12:55:

      תודה מקרב-לב, ש.ת.רגוע
        5/5/09 12:54:
      חן-חן, רבקה
        5/5/09 12:40:


      בכל פעם שאני מבקרת בשיריך

      מתמוגגת עוד יותר

       

      יפהפה!

       

      מוזמן לבקר גם בבלוג שלי(-:

        5/5/09 12:28:


      כתוב מקסים...ואין עפיפונים אפורים!!

      רק בצבע.....:)

        5/5/09 12:14:


      "מְצַחְצֵחַ פָּנִים בַּמַּרְאָה שָׂם מַיִם עַל אֵשׁ וּמַאֲזִין לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ: צִפֳּרֵי הַקָּפֶה הֵן
      חַדְשׁוֹת הַבֹּקֶר שֶׁלִּי ".

      איזו נוסטלגיה עבורי...יש עוד מישהו ששם מים על האש...

      מללותייך הן מכחול ציור לדמיוני. תודה!!!

        5/5/09 12:08:
      המון תודה, טלי רגוע
        5/5/09 11:54:

      עשית לי חשק להביא הביתה כלניות (-:

       

      מקסים

        5/5/09 11:53:
      תודה, נעמה. אהבתי...
        5/5/09 11:51:


      יש קושי ב"קפה" להעמיק בתגובה. השירים שלך מן הראוי שיילמדו בחוג לספרות (או שהם אכן נלמדים שם?)

      יש לך כשרון שירי יוצא מן הכלל. וכשאני אומרת יוצא מן הכלל אני מתכוונת בדיוק למלים אלה.

      אבל אני מסתגלת מהר לחוקי המקום:

      אהבתי...

      נעמה

        5/5/09 11:42:

      צטט: עוידד 2009-05-05 11:33:31

      ר' שוקי, באמת שאינני מבין מדוע יצא קצפך על אביה - אין שום פסול בעיני בדרך התגובה שלה. וחוץ מזה, אם יש קצף, למה כאן?

       

      ר' עוידד

      זה מסמיכות המילים

      בין שצף לקצף - ואיתך הסליחה

       

      שוקי

        5/5/09 11:35:

      תודה מקרב-לב, מירה
        5/5/09 11:34:

      חן-חן, טל תמים
        5/5/09 11:34:
      המון תודה, עדי
        5/5/09 11:33:
      ר' שוקי, באמת שאינני מבין מדוע יצא קצפך על אביה - אין שום פסול בעיני בדרך התגובה שלה. וחוץ מזה, אם יש קצף, למה כאן?
        5/5/09 11:32:

      תודה תודה תודה ורדה רגוע
        5/5/09 11:31:
      חבל, רותי. באמת שזה לא שיר קשה במיוחד לפיצוח. חוץ מזה, העיקר להרגיש את השיר רגוע
        5/5/09 11:30:
      תודה, אביה רגוע
        5/5/09 11:29:
      תודה, טופי. הלוואי שאפשר היה לחיות את הקסם הזה כל הזמן רגוע
        5/5/09 11:29:


      עודד,

      כמה יפה אתה מצייר עולם במלים.

      עולם שהוא ריאליסטי ופנטסתי בה בעת.

      צפורי הקפה הן גם הבוקר שלי.

      אי אפשר היה לומר זאת

      נכון יותר.

      תודה.

      מירה וכוכב

        5/5/09 11:28:

      תודה לך, ר' שוקי חיוך
        5/5/09 11:27:

      חן-חן, אפרת חיוך


      חוויה חושית מלאה.

      תודה.

       

      "ה' רואי חסרתי מאד...."

        5/5/09 10:57:


      ראיתי את השיר כציור

      כל כך עשיר

       

      מקסים כתמיד

        5/5/09 10:53:

      צטט: אביה אחת 2009-05-05 10:39:55


      עוידד -

      אכן מכשף במילים אתה -

      כל הששה נפלאים

      יופי של מילים/דימויים/תיאורים

      אהבתי את כולם

      ומששה יוצא אחד....

      נַעֲרָה מְבִיאָה כַּלָּנִיּוֹת וְהוֹלֶכֶת.
      אֲנִי מַצִּיב אוֹתָן בַּאֲגַרְטָל עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן.
      פָּנִים נִשְׁקָפוֹת בִּזְגוּגִית
      הוֹלְכוֹת וּבָאוֹת

       

       

       

       

      אשוב להאיר בערב

       

      גברת אביה את נודניקית

      עם שלל הצבעים והגופנים

      שאת מחרבנת בכל אתר ואתר

      אגלה לך  סוד.

      רבים וטובים מחזיקים בדעתי.

      אנא הצתמצמי.

      שוקי.

      עוידד סליחה על ההתפרצות שלי

      אך רוח הצבוניות והגופניות

      מעלה את הג'ננה

       

      שוקי

        5/5/09 10:43:
      מאוד מאוד מאוד אהבתי.
        5/5/09 10:40:
      הפעם....נשגב מבינתי....
        5/5/09 10:39:


      עוידד -

      אכן מכשף במילים אתה -

      כל הששה נפלאים

      יופי של מילים/דימויים/תיאורים

      אהבתי את כולם

      ומששה יוצא אחד....

      נַעֲרָה מְבִיאָה כַּלָּנִיּוֹת וְהוֹלֶכֶת.
      אֲנִי מַצִּיב אוֹתָן בַּאֲגַרְטָל עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן.
      פָּנִים נִשְׁקָפוֹת בִּזְגוּגִית
      הוֹלְכוֹת וּבָאוֹת

       

       

       

       

      אשוב להאיר בערב

        5/5/09 10:37:
      כמה כייף הוא לחיות בעולם כל כך קסום
        5/5/09 10:17:

      להקשיב ..

      http://www.nme.com/video/id/Wl4m6svR3f8/search/efrati

       

      תודה עוידד.

      ציירת בוקר גלילי...

       

      שוקי

        5/5/09 10:08:

      מכשף מילים אתה: האזנה לחלון הפתוח, שמועה על ראש גבעה. כמה נגיעות קטנות ספיקות  כדי לצלול לתוך החוויה. תענוג צרוף עודד :)

       

       


       

      פרופיל

      עודד השודד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין