פוסטים אחרונים
- בפלסטין ההיסטורית קם ערב רב של גוזלי אדמה - מגילת העצמאות לו הייתה נכתבת בידי השמאל של ימינו 17/2/13
- אחת ולתמיד: דרוש פיתרון לבעיה היהודית 15/2/13
- הספר שלי יוצא לאור 8/11/12
- רק תזכורת שיש את 28/4/12
- זרעי הפורענות של כושר הייצור העודף 22/6/11
- השפעה לעומת כח: מדוע אין לאינטלקטואלים את הכבוד שלנו (2) 18/6/11
- הוא חכם, הוא צודק והוא מוסרי, אז למה אין לו את הכבוד שלנו? על ירידת קרנו של האינטלקטואל (1) 17/6/11
- האישה הצעירה מהכרם (היא הקיץ) 19/5/11
- 1+1 7/5/11
- אני עושה ערב (ומצלמים אותו לדוקו של ערוץ 2) 28/4/11
- קילשון אחוז בידיו של מורפיאוס 17/4/11
- כעת חיה 26/3/11
- שני שירים חדשים 25/12/10
- האדם גדול מסך דפוסיו: הרהור על מדע ואנשים 25/10/10
- פינוק, עיוות ערכּי ואטימות: ארבעה קטעי דיעה שמאלניים ותגובה ציונית הולמת אחת 18/10/10
- דברים ששכנה גונחת עזרה לי לנסח, ועוד איזה עניין קטן 13/10/10
- "זכויות אדם זה קטע שמאלני" ועוד שקרים שמספרים לנו על דמוקרטיה 13/10/10
- מגלומניה אינפנטילית ומסוייטת: פרסומות הענק של הזמן שלנו 5/10/10
ארכיון
חישוק במעופו: שירת חורבן והולדת
| I בראשית נבראה רוח האדם והיא אחת אף על פי שגלגולים לה אין מספר - אין מספר: בראשית נוצרה רוח האדם והיא שופעת אהבה והרס - אחר כך נעשה הכל - גרזן האבן וציורי המערה, החץ והמיתוס, האש ואלי המים, האדמה, והשמיים.
בראשית באה רוח האדם והיא אחוזת תזזית שורה מעל הזמן כשם שהיא ניגפת בפניו דור הולך ודור בא והיא במריה עומדת מתאווה אל הטמיר והנעלם ומתפלשת במוכר עד זרא -
בראשית הייתה רוח האדם וגוף אחד לה, אלוהי וחולף בחמישה חושים וכולם, כולם, קשורים בטבורם אל נפש משתוקקת אחת.
II חבוקים זה בזה - אויבים מושבעים, קשורים בנימי הנפש, האדם והזמן נעים מעלה והלאה לולייניים ועוורים, ובמקום שבו זיכרונות נשכחים נושקים לתקוות לוטות בערפל ישיקו המעגלים - חישוקי המתעמלת יעמדו ממעופם:
המעגל הראשון הוא העין: השני - האופק כל מעגל נתון להיקפו של מעגל גדול ממנו, לכל זיז בגלגל השיניים חריץ ממתין מראשית הימים, תחת כל תהום, תהום רבה יותר רובצת:
כולם שווים בפני שמי הלילה - הרודפים אחר זנבם והדולקים בעקבותיו של זנב השביט לכולם, עד אחד, שמי לילה קטנים פועמים בבית החזה וכדור חמה אחד, עגול להכאיב - שיעלה!
III הביטו לאחור ותראו אותם מביטים בכם בתקווה רכה ומלפנים, תראו, נועצים בכם מבט תמה אלה המתבוננים אחורנית, מנבכי העתיד:
והנה הקץ: מתוק שפתיים, טיעוניו סדורים - נפש האדם איננה נשמעת, ואפילו נכספת אל גילוייו עד כלות היא מתעקשת, בנימוקים מבולבלים, בלי מקצב, בשפת תינוקות, להמהם ולזמזם ולשיר - תחייה |
תגובות (40)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה.
צל עובר, אבל אלוהי.
תודה יוגית -
כן, כזו שרק החמיצר בגדול שבשמיים יכול לחוד (:יפה יפה.
אין חדש תחת השמש.
מקדמת דנן האדם חיפש את הדרך להגיע אל האלוהות או להיות אלוהי.
מה אנחנו בסך הכל?
צל עובר.
פוסט נפלא וכתיבה נהדרת!
תודה דמוס.
אם לא היינו שוכחים זה היה מפלצתי, לא תמיד (: תודה.היטבת לתאר. יפה מאד.
במילים נהדרות שמת מולנו, בני האדם את המראה.
ראינו ונשכח עד לפעם הבאה
קצת כבד (: צריך לחלחל. ניתן לו שישב כמה ימים בנחת.
מעט מדיי כוכבים לפוסט הזה.
מעט מדי.
את לא נשמעת עייפה, דנית. את נשמעת הכי דלוקה שיש. תודה.
תודה שלא נתת לי להירדם.
תודה מעמקי הרוח התזזיתית שלי, ש"מתאווה אל הטמיר והנעלם/ ומתפלשת בעפר עד זרא".
ובאופן כללי מעייפת אותי מאוד לפעמים.
אני חושב שאני יודע (:
תודה פשקדיתוש.
אכן כי כן [אלון להמונים] :)
אתה יודע שאני אוהבתו'תך, כן?
זה מה שאנחנו מעדיפים לחשוב.
בעצם היא תמיד הייתה שם. מבראשית.
אנחנו אלה הצועדים בנתיב קיים וטועים לחשוב שסוללים אותו
ואז, מגיעים רגעים בדידים וננו קיומיים שבהם אנחנו מבינים
בדיוק כמו בפוסט ההוא שלך
את כל הגדול והעמוק הזה.
רגעי קׁטן, שיאים לצניעות.
לאצור אותך, רוני.
שאפו על הפרספקטיבה המרחבית השופעת (:
אנחנו בתוך הספירלה - בשפיץ שלה
בטח קשור
במבוכת-מה אני מודה, שפילוסופיה עוברת קצת מעלי.
אבל המילים לא, כמו אלו שכאן,
שנכנסות, ובדומה למשחק פינבול,
נוגעות וחובטות פעם בלב, פעם במוח,
בפופיק, ברחם, בסרעפת, בגרון וחוזר..
הו אלוהי הנדסת המישור והמרחב
האספו ובואו אליי..
ספירלה נדמית מעגלית רק ממבט על.
במבט צידי היא נראית קוים קוים.
בתלת מימד רואים את הנפח.
לכל הכיוונים.
א. מזרחי היה בטוח שאת אכן ציירת -
ועוד משהו - נכון? (:
ככה אומרים (: תודה ענברי.תודה חלי.
זה שיר נהדר. מת עליו. חושב שהוא אפילו קשור לפוסט (:
[היו ימים, הא?]
הרעיון של תנועה מעגלית הוא שאין גאולה - רק זיכוך הדרגתי, אולי.
אנחנו בתנועה מעגלית?
סידרת יפה את קצב הליכת החיים אל המוות. הפילוסוף א. מזרחי.
אם הייתי ציירת, אולי הייתי מציירת את היצירה הזאת שלך...
זו משמעותו של הסינרגיזם
השלם עולה על סכום חלקיו
ואנחנו הרי אדמה רוח ואש :)
נייייססס!!
טוב אז גם אני וואו גדול
ובענין השיר-אז פעם כשהיה רק ערוץ אחד ולא היו פרסומות,השיר הזה היה להיט בין תכנית לתכנית. פשוט יצא מכל החורים
עכשיו אני שוב אוהבת אותו
ההשתוקקות לגאולה מתוך הסחי והסאה
העתיד הוא חזרה לעבר דרך טיהור כתמי הדרך.
ואתמול היו סופות.
חול וקודש, חול וקודש בריקוד שטני ומכשף.
בהחלט ייתכן. נחכה ונראה. באמת לא חומר קריאה קליל - אבל היי, אי אפשר לתת לאנשים להירדם.(:
תודה.
ככה אנחנו אוהבים, ארי. תודה.
1. אני רק מדמיינת את התגובות שתקבל כאן [אני יודעת שבחיים לא אקרא]
2. מטאפורי ופילוסופי. קשה למעקב
3. אתה מאוד מהורהר בזמן האחרון
4. צריך לפרק לחלקים ולקרוא לאט לאט
איייי, בנאדם.... זה נפלא.