http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20090505_1082989.xml המפולת הפיננסית האחרונה גרמה לרבים מאתנו להרגיש מקרוב כמה לא נעים לאבד כסף - החל בתחושת הפספוס ועד למבטים הנוקבים של בת הזוג. עכשיו מגיע ההסבר הרשמי: מתברר שאובדן הכסף מפעיל את האזורים במוח שמעוררים גם על ידי כאב פיסי ופחד מוחשי. כך, בזמן שאתה יושב על הכיסא הארגונומי ומקליק על דף האינטרנט שמציג בפניך את ההפסדים שצברת בשנה האחרונה, המוח שלך מגיב כאילו בדיוק נשברה לך הרגל או כאילו אריה רעב במיוחד עומד עכשיו מחוץ לדלת המשרד. החוקר הבריטי בן סימור ושותפיו השתמשו במכשיר fMRI כדי לעקוב אחרי הפעילות המוחית של נחקרים בזמן שאלו הימרו בלוטו, והצליחו ללמוד את הדפוס שבעקבותיו הם צפויים לספוג אובדן כספי. אזור המוח שבו נמצאה פעילות שוקקת כשהנחקרים חוו הפסד כלכלי, או אפילו רק חשבו עליו, היה הסטריאטום - גרעין מוחי שמופעל בעקבות גירוי לא נעים, מפתיע ורב עוצמה. במחקר אחר גילו החוקרים כי אובדן כסף היה יעיל בדיוק כמו שוק חשמלי בניסיון לעצב למידה. על אף שמשמעות הכסף נרכשת באמצעות אינטראקציה חברתית ומתעצבת לאורך חיי האדם, מתברר שהמוח מגיב ברתיעה כמעט זהה בעוצמתה לחוויות של אובדן כסף ושל כאב פיסי מיידי. הגילויים האלה יכולים לעזור לנו להבין את הדרכים שבהן אנחנו מנסים להתמודד עם חששותינו מפני אובדן הכסף: אם הפחד לא שיתק אותנו, אנחנו יכולים לנסות לברוח. אך מה לגבי הניסיון להשיב מלחמה? לפעמים, כך מתברר, הפחד שלנו הופך את הטקטיקה הזו ללא יעילה במיוחד. ככל שמפחדים יותר, הפעילות פחות רציונלית במחקר שהובילה אליזבת פלפס באוניברסיטת ניו יורק השתתפו הנחקרים במכירה פומבית, וגם הפעם נראתה פעילות מוגברת בסטריאטום כאשר ההצעה לא היתה גבוהה מספיק והם הפסידו. הפעם, הגילוי החדש של החוקרים האמריקאים היה שככל שהפעילות שנרשמה בגרעין המוחי חרגה מהרמה הרגילה, כך עלתה הנטייה של המשתתף להציע מחיר גבוה במיוחד במכירה. במלים אחרות: ככל שהנחקר חשש יותר מפני ההפסד התיאורטי, הוא שלט פחות בפעילות הכלכלית ההגיונית שהוא נדרש לבצע. לעתים החשש מפני התנהגות לא הגיונית או הפסד מביא לכדי שיתוק. משקיעים שנכוו בהשקעה שהתבררה כטעות מרה, יהססו לשוב ולהשקיע גם בהשקעה עם רמת סיכון בינונית. משקיעים כאלה עלולים להחמיץ הזדמנויות אמיתיות לרווח בשעה שהשווקים מתאוששים מהמפולות הגדולות, מפני שהטראומה שחוו בעבר יצרה אצלם חוסר נכונות לשוב לפעילות. במצבים כאלה, שבהם חשש שחורג מגבולות ההיגיון מוביל לשיתוק, ממליצים הפסיכולוגים על חשיפה מבוקרת. ממש כמו במקרים של פחד גבהים או פחד טיסות, יש להתחיל בלדמיין את הסיטואציה. לאחר מכן כדאי לצאת לסיבוב קצר על גג של בניין או בבורסה הקרובה, ורק בסוף התהליך אפשר לחבוש שוב את כובע הטייס ובתחושה של יציבות לנסוק אל תוך הראלי הבא.
|