אפקט מונרו
פוסטים פופולאריים
-
נדודי שינה
30/1/13 | 1378 צפיות
-
תהיי ברעש ותקשיבי!
15/3/09 | 987 צפיות
-
האריה, היונה והערבי שלא ידע צרפתית
24/12/08 | 804 צפיות
-
הגהנום לא קפא, אבל אני פה.
21/1/13 | 679 צפיות
-
פוסט על ציצים
6/5/09 | 2251 צפיות
-
זה כי את לא נותנת להם
27/11/08 | 614 צפיות
פוסטים אחרונים
- העולם הכאיב לאלון. אלון רצה להכאיב לו בחזרה. 21/2/13
- נדודי שינה 30/1/13
- החברה הכי טובה שלי ואלוהים, 3. 23/1/13
- הגהנום לא קפא, אבל אני פה. 21/1/13
- כוח האינרציה התעייף 20/7/11
- חלב שנשפך 14/6/09
פוסט על ציצים
ציצים התקרבה אליו בחשש, היא לא רצתה את זה. אבל לא היה לה אף אחד.
*
אני זוכרת בעיקר את החדר שלה. מיטת קומותיים, למרות שהיא הייתה בת יחידה. חלון ענק, בו אחד משלבי התריס היה חסר, מה שהכניס אור כבר מוקדם בבוקר והעיר אותי תמיד מרוגזת כשישנתי אצלה. שטיח סגול עם ציור של חמניה צהובה פרושת עלעלים שהסתכלו על התקרה. טייפ מקולקל שהציע רק רדיו. פוסטר של פאביו מודבק בסיילוטייפ צבעוני על דלת שקופה. מדף אחד עם ספרים. נעלי בלט ורודות תלויות על וו. בובות חרסינה קטנות של צפרדעים מפוזרות על השולחן. מגירה עם איפור. מגירה עם שירים. מגירה עם תכשיטים. מגירה עם אלבומים. מגירה עם עטים וצבעים. מגירה עם גרביים, חזיות, תחתונים. מגירה עם צדפים. מגירה עם גזרי עיתונים. מגירה עם כפתורים וכל מיני דברים שבורים. מגירה עם ממתקים. מגירה עם פרחי עלים יבשים. מגירה נעולה.
*
"תעזרו לי. תעזרו לי. תעזרו לי. תעזרו לי. תעזרו לי. תעזרו לי".
*
החיסרון הכי גדול של ציצים היה מאז ומתמיד השכל שלה. הראש הלא נכון על הציצים הנכונים, הוביל אותה תמיד להבין טוב מדי מה קורה סביבה. להיאבק על הסיבות שבגללן דברים טובים קורים. והחלומות שלה לא היו גדולים משל אחרים, לא מיוחדים. היא ידעה את זה, אהבה את זה. וכך בחרה תמיד לנחות על שתי רגליים במקום על הכריות המרופדות שיכלו לרכך את אור הפלורסנט הלא מחמיא של החיים.
*
הכרתי אותה בגיל שהכי גרוע להכיר ציצים. בנות 15 הסתובבנו ביחד על חוף ים מטונף משברי בקבוקים, זפת ומשקפי שמש כהים מאחוריהם הסתתרו אנשים, הברזנו משיעורים כדי להיכנס ליומיות, וגם, "אתן מעל גיל 18?", הנהנו בעיניים מאופרות מדי בהתלהבות. אף פעם לא שמרנו אחת על הגב של השנייה. מתישהו ציצים הייתה נעלמת עם איזה בחור מבוגר יותר בפאתי הפאב, ואני הייתי חותכת הביתה, מבלי לחכות או אפילו להודיע לה. וכשבפעם ההיא שהשעו אותה כי נתפסה מעתיקה ואימא שלה שלחה אותה שוב לאיזה חודש לגור אצל אבא שלה, לא טרחתי להתקשר אליה עד שהיא חזרה.
היא חזרה שונה.
*
פעם אחת כנה הודיתי שגם אני רוצה ציצים כאלה. ציצים צחקה חמש דקות ברציפות ואז דחפה אותי חזק. בתגובה לקחתי כרית מהמיטה וזרקתי לה על הראש, היא שפכה עלי בחזרה את הכוס של המים. קרעתי לה את השיעורים, היא פיזרה לי את תכולת התיק על הרצפה, צבטתי לה את האף והיא משכה לי חזק בשיער. בסוף, קפצתי עליה ודגדגתי אותה עד שהיא נכנעה.
*
ציצים התקרבה גם אליו בחשש, היא לא רצתה את זה. אבל לא היה לה אף אחד.
*
שכבנו על הגב, תחילת הסתיו דגדג בכפות הרגליים היחפות והדשא היה קצת קשה ודוקר, אנשים עקפו סביבנו והסתכלו ישר על הדרך. היא ואני הסתכלנו על השמיים.
|
תגובות אחרונות
-
tfactor
בתגובה על נדודי שינה
-
ניסן צור
בתגובה על החברה הכי טובה שלי ואלוהים, 3.
-
עמי100
בתגובה על הגהנום לא קפא, אבל אני פה.
-
shirona
בתגובה על כוח האינרציה התעייף
-
ירון גו
בתגובה על חזר ממילואים
-
שרשירית
בתגובה על חלב שנשפך
תגובות (65)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא פספסת, הרי את פה.
לגמרי הדדי :)
טוב,איך פספסתי את זה???
ציצים שלך הרבה יותר מענינת כמובן, מזכירה לי מישהי שאני מכירה.
והכתיבה שלך היתה צריכה לזכות אותך ב100 לפוסט...(בכוכבים עסקינן)
שהרי זה מה שאמרתי מלכתחילה! ואת מוכיחה, שיש ציצים, ויש ציצים....
אוהבת'ותך.
אני איתך. זה הסיפור הכי משמעותי שחוויתי בעניין.
(למרות שרוב הסיכויים הם שלי יש פחות ניסיון משלך)
"מה עכשיו?" זו אחת השאלות הגדולות בחיי.
מחזירה את הכדור למגרש שלך, זה גדול עלי.
זה הסיפור הכי משמעותי ששמעתי על ציצים
ושמעתי כבר סיפורים על ציצים
נו ומה עכשיו, איזה ציצים סידרו יותר טוב את האושר?
אתה יודע שכבר מאוחר מדי, we are all DOOMED
אני מקווה שאת עוזרת לעצמך :-)
או לציצים
חבל :-) אתם מפסידם...
אז שהם יתאפקו
דווקא אמרו היום באיזה פורום
באיזה אתר
שלהתאפק ואז...
זה עושה נעים :-)
תודה על הביקור. תודה על התגובה.
לא טוב להתאפק מאמי, זה עושה כל מיני צרות בכל מיני מקומותנאלמתי.
עצוב.
ברור לך שאני משתדלת בכל הכוח להתאפק.
יאלללה... נראה לך???
רק שלא תשאלי מה המוטיב הנעלם
דני! אל תחשוב שפספסתי שזו תגובה שמחמיאה לזה שכתב אותה
ארנון, תודה רבה. מילים חמות מאוד. ואני שמחה שאמרת על הקצב - כשאני קוראת את מה שאני כותבת תמיד יש לזה קצב אצלי בראש, ואני תוהה אם זה עובר הלאה. ובבחירות לפרסם משהו בלי מוסיקה, זה בכלל מקור להשפעה.
תודה רבה רבה. אני הכי אוהבת שזה מצליח כשלא מאכילים בכפית.
תודה, נראה לי שהתבקשה קצת עדינות כדי לרכך את השם של הפוסט.
תודה. ואם אני לא טועה, אז גם נעים מאוד להכיר.
אני יכול להבחין איך את שוזרת, במעבר בין הסצנות, מוטיב נעלם, שרק חדי עין ובעלי רגישות יבחינו בו.
המגיבה הזאת לפני, עושה עבודה לא רע בניתוח הקטע שלך.
יכולת חריגה להעביר תחושות ומורכביות בכמה מילים פשוטות.
טקסט עם קצב פנימי, שסוחב את הקורא מקטע לקטע, עד הסוף.
יצירת אווירה באמצעים הכי מינימליים שיש, כמו פריט או חפץ או ניואנס קטן שעושים את שלהם.
הרבה מרחב לדמיון, אבל טריגרים יעילים של מילה, הערה או אי אמירה כדי להפעילם.
את טובה ללא ספק, טובה מאוד.
מצוין, הנתיב הזה שבין המינימליזם של המילים, התמונות שממש אפשר לראות, הפרגמנטציה והרגש. פוסט שמרגישים.
כתבת כל כך עדין ויפה
גם הכאב נכנס בעדינות ונרקם בין השורות.
איזו יפהפיה!!!!
כן, לגמרי פוסט בפני עצמו.
ליה אהובתי :)
ל א, תני לה נשיקה על הראש החכם
מה? מי? איפה?
אני שם!
מי זו???
הציצים פה מקבלים מימדים נוספים...
רק רציתי להזכיר, שכל בנאדם שנולד, ללא הבדל דת, גזע, מין או חירפון, דבר ראשון מחפש ציצים..
בא לי לתת לה נשיקה לציצים
על הציצים כמובן
*
פיטים לגמרי
אני הולך לראות כדורגל (למי שחשב שרק ציצים יש לי בראש).
ביתי ביתך.
אבל זה אומר שאת נכנסת לתורנות של להוריד את ליה.
נו, זה מה שמקבלים כשמנסים לזמבר אנשים מעולם הפרסום (בדימוס), ועוד כאלה עם קשרים במשטרה (בדימוס).
ומה שבעיקר מעניין אותי זה איך הוא הגיע לתמחיר הזה?!
אם הייתי שמה את האייקון ה
, הדברים היו נראים אחרת.
ואיכשהו זו בדיוק הפואנטה של הפוסט, אז ככה שאנחנו פיטים.
כריות כריות, אבל גם לציצים יש סנסור. הפטמות.
או "העצמה נשית"
מה נראה לך, שהתפלחתי לפה?
שום אייקון לא יעזור לך, למה אני יש לי לינק.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1008528
ואני כבר מזהיר אותך, שערסאל לוקח על מחיקת תגובות מפלילות לפחות 200 ש"ח.
(מה, יכול להיות שגם שם לא הבנתי את הפואנטה?!)
אז להסיר כל רסן???
אני הזמנתי אותך?!
אני לא יודעת על מה אתה מדבר.
את עושה לרונן להרגיש נוח.
פחדה מפינצ'ור?
איכססססססס אלמה, איזו תגובה גברית מגעילה.
האשמה תמיד בכתיבה שלי.
"אליו", כל אחד, לא משנה. ההוא בפאב, נגיד.
טוב, פתאום אני שם לב שהגעתי למסיבת בנות על ציצים.
אז כדי שלא יהיו אי הבנות - את הזמנת אותי בפוסט של ערסאל :))
אני מחפש פואנטות. 'כפת לך?
זאתי תמיד קופצת בראש, וגם איכשהו מסתבכת בהבנה. אם רק היו לה ציצים, אולי היא הייתה בכל זאת מוצאת דרך לעשות משהו עם עצמה. ובעניין חיפוש הפואנטה: זו רק תמימות של מתחילים, אנחנו עוד נכיר טוב מזה :)
אולי לייפות את העליבות זה סוג של חטא.
תודה.
כן, הדיון שם התדרדר ומחקתי חלק מהתגובות, ואז איכשהו זה עבר למייל.
בגדול מה שהיה זה התדיינות על עומק של פוסטים ועל זה שהמילה ציצים תביא כניסות/כוכבים מרובים. אני חושבת שרונית (היפה בנשים) זרקה משהו ומשם זה התגלגל. בסוף הוחלט לעשות בדיקה קטנה, ואני התיישבתי לכתוב פוסט על ציצים. זה מה שיצא.
כמו שאת רואה, הייתי צריכה להתייעץ עם שרון.
ידעתי שיש עוד סיכוי שמשהו טוב יצא ממני
מה שבטוח זה שכשהספר ייצא, את תהיי העורכת הלשונית.טוב, צ'מעי יקירתי, את כבר יודעת שאני מעריצה גם של הפוסטים וגם של התגובות שלך
אז החלטתי ללכת פוסט אחד אחורה ולקרוא שוב
וכן, חזרתי על כל משפט פעמיים ולא מצאתי התקשקשות על ציצים :-(
ואז קראתי את הנוכחי שוב והתבלבלתי לגמרי.. למי פחדתם להתקרב?
זו אני? זו העייפות?
אני לא בעניינים?
בכל מקרה, התחלתי מכוכב עוד לפני שקראתי
וזה כי את משובחת.
עכשיו כשהתאוששתי והתפניתי לקרוא ....
אני הייתי מרשיעה אותך בגין הטעיית הציבור!
יש לך מזל שהכתיבה שלך משובחת - עברת בקושי, על קוצה של נקודה ממש.
נראה כואב על הזכוכית ככה.. קצת עדינות, בכ"ז מדובר בציצים :-)
יקירתי, לאחר כותרת שכזאת בלתי אפשרי כמעט לקרוא כל סוג של טקסט... ועל כן הפוסט שלך היה אמור להיראות כך:
פוסט על הציצים
אין טוב יותר ממראה עיניים
בהתחלה סתם נגנבתי מהכתיבה המקסימה וחיפשתי את הפואנטה.
אחר כך אמרתי לעצמי - מה אכפת לך פואנטה. נהנת? מספיק.
ואז הגיעה המגיבה הראשונה והתחילה לקטר עד שבא לי להגיד לה 'יאללה יאללה'.
אבל פתאום הבנתי שאין צורך להתרגז, כי אין שום דבר מושלם באמת.
ואם המגיבה לא מבינה את זה, לפחות כותבת הפוסט כן מבינה.
Baby JaneTsitsi?ציירת יפה את הצד העלוב של החיים
אהבתי.
כן, וגם: ציצים היא צוציקית ולא צוציקית בבת אחת.
טנקס מיכלי.
נראה לי שטוב שהבהרת.
בלונד זה לגמרי הצבע שלך.
חכי, תיכף יקומו צעקות ה"איפה הזקור, הקמור, הרך והנחשק"
ציצים צוצקת, אבל שצציל את עצמה...
אהבתי את המגרות, אולי בגלל שאצלי תמיד בלאגן כזה ולמגרות אין שום משמעות.
יפה הפוסט.
<צרור גידופים קשורים בסרט צבעוני>
וזו אמורה להיות תגובה חיובית, למקרה ואני לא ברור.
אני לא בטוחה שזו הייתה הכוונה כשבהתקשקשות בנינו בפוסט הקודם, אמרתי שאני אכתוב על ציצים. אבל זה מה יש. עובר בקושי.